פינת פאר: "החבר ברח לחו"ל, ואנחנו נשארנו בלי כסף לחלב"

דן ודינה, זוג בשנות הארבעים, הורים לארבעה, הגיעו לטיפול "בדקה ה-99 לפני פירוק המשפחה", אלו המילים שלהם.

"הכרנו כמו המון זוגות במגזר החרדי –בשידוך. הכל זרם, היינו בעננים כמו כל זוג צעיר, המשפחות התאימו, הכל עבר בשלום והאושר היה בעננים. שנינו הגענו ממשפחות מצוקה והחלטנו
מהרגע שהכרנו, שבבית שלנו החיים יראו אחרת. נבנה בית של עושר. חו"ל, בתי מלון ועוד המון חלומות בתחום האושר והעושר.

קיבלנו סכום קטן להתחיל את החיים. על אף שהסכום היה קטן, הוא היה משמעותי לשני הצדדים - שגם ככה בקושי שרדו את היומיום. התנהלנו בפזיזות ובחוסר מחשבה מול החיים. בזבזנו את הכסף על חו"ל, מותגים, ועוד בזבוזים "הכרחיים". את ההלוואה הראשונה לקחנו כחודש אחרי החתונה. מאז הלוואה גוררת הלוואה. הפכנו לזוג שמתגלגל שנים ללא יכולת לחסוך שקל .לקחנו משכנתא והלוואות עבור קניית בית .עבדנו בכל עבודה בכדי להחזיר את ההלוואות שלקחנו. שרדנו את החיים למרות כל הקושי. קנינו בית בעשר אצבעות והאושר היה גדול.

החיים הסתדרו לנו פתאום. ההצלחה הגיעה ואיתה גם הבילויים, הרוגע והשקט הכלכלי והנפשי. בוקר אחד הגיעה הצעה של קניית עסק משגשג. בעלי ואני הרגשנו שהחלום עומד להתגשם. הדרך לעושר קלה מתמיד. מכרנו את הבית ביום אחד - קנינו את העסק למחרת.

הבועה שחיינו בה התפוצצה לנו בפנים. העסק היה לפני נפילה, אבל לא ויתרנו. עבדנו המון בכדי לשקם את העסק ו... הצלחנו! הצלחנו ובגדול. עלינו על הגל, סוף סוף היה בבית שפע ואפילו קצת חו"ל ועוד כמה חופשות שאנשים רק חולמים עליהן. החיים נראו לנו ורודים מתמיד. ואז הוא הגיע, חבר טוב שלנו,
הוא ביקש, או יותר נכון התחנן שנחתום לו ערבות על הלוואה גדולה. חתמנו. לא חשבנו לרגע שזה היום שיהפוך לנו את החיים חזרה לשאול תחתיות.

הנפילה היה כמו פירמידה .צרה רדפה צרה. אנחנו הערבים הראשונים, החבר נפל וברח לחו"ל. מה שהיה לנו כבר לא היה. לקחו לנו כל דבר שרק אפשר ונכנסנו לחובות מטורפים.

הזוגיות שלנו במשבר מהרגע שזה קרה. אנחנו בהלם מהנפילה החזקה שפקדה אותנו, מסרבים להאמין שיש אנשים שמסוגלים להפיל חברים לחובות ולברוח. הגענו לימים קשים שאין כסף ללחם וחלב.
נשארנו ללא עסק וללא בית, אפילו את הרכב לקחו לנו. הלילות והימים מלאים בתסכול ודמעות של אכזבה מול החיים ומול המצב. גם הילדים נכנסו למצב נפשי קשה.

האשמנו זה את זו והרסנו לנו כל חלקה טובה שהיתה לנו בבית, בזוגיות, בילדים.
החיים הפכו לסיוט אחד גדול. חיים של כישלון, חיים של אכזבה, חיים של נפילה כואבת ופתאומית . פתאום בשעת משבר כולם מתנערים וממשיכים הלאה. ראינו את הצד הכואב של חברות ומשפחה.
קיבלנו המון עצות מאנשים חכמים למיניהם .והיו כאלה שאמרו שמגיע לנו המצב, כי מי חותם על ערבות? שאלו אותנו בפעם המאה. החלטנו ברגעים של ייאוש על פרידה. פרידה לא מתוך שנאה, פרידה מתוך כאב, מתוך תסכול. נפרדנו לחודש שהיה הסיוט הגדול ביותר לנו ולילדים.

החלטנו שמספיקה לנו מכה אחת, אין צורך בעוד מכה לבית לילדים - לכולנו...
החלטנו ביום בהיר שאנחנו ביחד באש ובמים. אנחנו זוג לטוב ולרע. בזמנים קשים וטובים. אנחנו כאן לקבל כוחות לבנות את הבית מחדש, לבנות את מה שהרסנו ביחד. לבנות את מה שפירקנו שלא באשמתנו. לבנות מחדש זוגיות של הבנה והכלה.

האם זה אפשרי? האם אנחנו מסוגלים?"

התרגשתי מהפתיחות.

דיברנו על ההתחלות, על הימים הראשונים שהכרנו .הזכרנו למה רצינו זה את זו, מה אהבנו פעם והיום נעלם. הדגשנו שהמצב הזוגי כרגע במשבר בגלל הנפילה הכלכלית. הזוג אישר את הנתונים ואמר שיש להם נכונות לבנות ולהילחם ביחד למען התחלה חדשה. הדגשנו שלכל זוג יש משברים במהלך החיים .
אין זוג שהכל חלק שם למרות שנראה לנו לפעמים שיש זוגות שאצלם הכל דבש. כולנו מתמודדים ונמשיך להתמודד.

למדנו שהחיים מאתגרים תמיד. "הכל בידיים שלכם." הזכרנו שלמען זוגיות נלחמים! וזה שווה .במשך עשרה מפגשים הבהרנו:
אין האשמות.
אין ביקורת.
אין ייאוש.
יש המון שיתוף פעולה.
יש המון אהבה והכלה.
יש המון שמחה בבית למרות הכל .

הדגשנו שהדרך להצלחה בידיים שלנו. הדגשנו ששינוי הוא תוצאה של עבודה קשה. הבהרנו שלא מעניין אותנו מה יגידו ומה אמרו בעבר, את השינוי אנחנו יוצרים ועם המון תפילות מצליחים.

במפגש העשירי הזוג סיפר על הזכות "לחיות מחדש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!