דו"ח העוני האלטרנטיבי: הביטוח הלאומי "פיספס" עוד 700 אלף עניים בישראל

דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת ל–2017, המפורסם היום, מתפרסם בשנים האחרונות על ידי הארגון כדי להציג את מצב העניים בישראל באופן מורכב יותר מכפי שהוא מופיע בדו"ח העוני הרשמי של המוסד לביטוח לאומי.

בניגוד לדו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שמודד את שיעור העניים באוכלוסייה על פי נתונים רחבים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בלתת מתייחסים למדגם מייצג של 1,000 נסקרים, ולמדגם נוסף שהם עורכים בקרב נזקקים המקבלים סיוע מעמותות לחלוקת מזון.

בארגון לתת - ארגון גג ל-180 עמותות סיוע ומזון לנזקקים - טוענים כי המדגם הזה מספיק כדי לקבוע שהביטוח הלאומי לוקה בהערכת חסר של מספר העניים בישראל. לפי הארגון, ב-2017 חיו בישראל 700 אלף עניים יותר מכפי שקבע הביטוח הלאומי בדו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר - ובהם 200 אלף ילדים. המדד של הארגון פותח על ידי מכון ERI בראשות גלעד טנאי, ובהכנת הדו"ח השנתי השתתפו מכון רותם בראשות ד"ר אריה רותם ומכון סטטנט, המתמחה במחקר החברה הערבית. טעות הדגימה בסקר היא 3.6%.

גם בעלי הכנסה גבוהה מקו העוני לא חסינים

מדד העוני של הביטוח הלאומי תואם לשיטת המדידה המקובלת במדינות המפותחות, ומגדיר עניים רק לפי הכנסתם. לעומתו, המדד של ארגון לתת משקלל נתונים נוספים ומשתנים כמו פתרונות דיור ואיכותם, ביטחון תזונתי והנגישות לשירותי בריאות ולהשכלה. משתנים אלה נמדדים לפי רמת המחסור הנובע ממצוקה כלכלית: מחסור קל, מחסור ומחסור חמור.

לפי מדדים אלה הגיעו בארגון למסקנה שבישראל יש 29% עניים, שהם 2.5 מיליון בני אדם. מתוך נתון זה, יש מיליון ילדים עניים - 35.4% מכלל הילדים בישראל. זאת, בעוד שלפי הביטוח הלאומי יש בישראל 22% עניים, שהם 1.8 מיליון בני אדם.

כ-48% מהנבדקים בסקר של לתת סבלו בשנה האחרונה מניתוקי חשמל או מים בגין חוב, כ-48% צימצמו או דילגו על ארוחות בגלל קשיים כלכליים, 50.4% ויתרו על טיפול רפואי או תרופות בגלל מחסור בכסף, ו-46% לא הרחיבו את השכלתם בגלל קושי במימון שכר הלימוד. "שיעור ניכר מקבוצה זו היה שרוי במצוקה כלכלית משמעותית בשנה האחרונה", נכתב בדו"ח, "הם סובלים מחוסרים דומים ואפילו גבוהים יותר מאלו המסווגים כעניים גם לפי הביטוח הלאומי. בנסיבות מסוימות, הכנסה גבוהה מקו העוני לא מבטיחה חסינות ממצבי מחסור, חלקם אקוטיים, כמו מחסור במזון או פגיעה בתנאי מחיה בסיסיים".

כ-4.35 מהמשתתפים במדגם של לתת דיווחו על מחסור בתחום הבריאות - קשיים במימון טיפולים רפואיים ותרופות, ו-1.6% דיווחו על מחסור חמור; 17% דיווחו על מחסור במזון, ומהם 2.5% דיווחו על מחסור חמור ואפילו על רעב.

47% מהעניים השתייכו בעבר למעמד הביניים

47% מהנסקרים השתייכו למעמד הביניים לפני ההידרדרות לעוני; מהם, 63% עובדים למחייתם בשכר נמוך; ו-64% מהם לא מקבלים זכויות סוציאליות. בנוסף, כ-77% מהנזקקים העידו כי אינם אוכלים ארוחות מאוזנות באופן קבוע או לעתים קרובות. כ-50% מהמשפחות הנתמכות על ידי עמותות המזון העידו על חיסכון בשימוש בתחליפי חלב לילדיהן, על ידי מהילת התחליפים במים או מתן מנה קטנה מהכמות המומלצת. בנוסף, כ-6% מהמשפחות דיווחו שילדיהן קיבצו נדבות בשנה האחרונה, 4% אמרו שילדיהן נאלצו לגנוב אוכל ו-1.75% סיפרו כי ילדיהן אספו אוכל מהרצפה או מפחי אשפה.

לפי הסקר, 9.2% ממקבלי הסיוע מעמותות מחפשים מזון בפחים או מקבצים נדבות, ו-70% ויתרו על רכישת תרופות. כ-58% מהנבדקים סיפרו שהם מתביישים להזמין את החברים של ילדיהם הביתה בגלל תנאי המגורים והמחיה הירודים שלהם, ו–13% דיווחו כי ניסו להתאבד בשנה האחרונה בשל המצוקה.

נתניהו, כץ וכחלון נכשלו בטיפול בעוני

בקרב נסקרים קשישים שנתמכים על ידי עמותות המזון, 92% אמרו כי קצבת הזקנה לא מאפשרת להם לחיות בכבוד, ו-78% דיווחו על ויתור על תרופות או טיפולים רפואיים. בנוסף, כ-60% מהקשישים לא יכולים לקנות או להפעיל אמצעי חימום בחורף.

בארגון קובעים כי הטענה הנשמעת לעתים בציבור ובתקשורת, שלפיה אין בישראל ילדים רעבים, היא מיתוס. לפי דו"ח של הביטוח הלאומי, ב-2014 סבלו 30% מהילדים בישראל מאי־ביטחון תזונתי, מהם כ-12% מאי־ביטחון תזונתי חמור.

מהסקר עולה גם כי 70% מהציבור בישראל חושב שבעיית העוני והפערים החברתיים היא הנושא הדחוף ביותר שהממשלה צריכה לטפל בו, אך רק 25% סבורים שהממשלה אכן מטפלת בבעיה ו-38.2% סבורים שהממשלה פשוט לא מעוניינת לטפל בעוני. שר האוצר, משה כחלון, קיבל בסקר ציון נכשל בטיפול בעוני (ציון 47 מתוך 100). גם שר הרווחה, חיים כץ וראש הממשלה, בנימין נתניהו, נכשלו, עם ציון 38 ו–31 בהתאמה.

"המדד מדגים כבר כמה שנים שיעורי עוני גבוהים ויציבים בהשוואה לנתוני הביטוח הלאומי, ואלה ממחישים כי לא ניתן להסתפק בהכנסה בלבד כדי לקבוע את שיעור העוני - כי גם מי שנמצאים מעל לקו העוני סובלים ממחסור בדיור, אי־ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחיה", אמרו ז'יל דרמון, יו"ר לתת, וערן וינטרוב, מנכ"ל הארגון, עם פרסום הנתונים. לדבריהם, "המדד של הביטוח הלאומי פשוט למדידה ומאפשר השוואות בינלאומיות, אבל קו העוני עצמו הוא שרירותי ולא מגדיר אם הוא מספיק לקיום בכבוד. הוא מתייחס להכנסה בלבד, בעוד שעוני חובק מכלול של תחומים".

העניים השקופים

דוגמה אחת מני רבות למצוקתם של ישראלים הנאלצים להסתמך על קצבאות ניתן למצוא בסיפורה של א', תושבת חיפה שמקבלת סיוע מארגון לתת. א' היא בת 78, ועבדה עד גיל 68 כדי לפרנס את ילדיה. כיום היא סובלת מבעיות בריאותיות רבות, חיה לבדה ומתקשה להתקיים מקצבת הזקנה ומקצבת הפנסיה. בשיחה עם TheMarker היא מספרת: "לא חסר לי מזון, כי אני לא אוכלת הרבה ולא מבזבזת. אני חיה במצוקה קשה, למרות שאני מקבלת בכל חודש קצבה, פנסיה וארגז עם תרומות".

למרות מצבה, א' אינה מוגדרת ענייה על ידי הביטוח הלאומי משום שהכנסתה החודשית מקצבה ומפנסיית השאירים של בעלה היא כ-4,200 שקל בחודש - 1,000 שקל מעל הגדרת העוני של הביטוח הלאומי. מתוך הסכום שמקבלת א', 600 שקל בחודש מופנים לרכישת תרופות, והיא מסתייעת בארגון לתת גם לצורך זה. "אי־אפשר לחיות ככה. לפעמים אני מפחדת שייגמר לי הכסף בבנק ולא יהיה לי מה לאכול", היא אומרת.

א' עלתה לארץ בשנות ה-50 בעליית הנוער, איבדה את בתה ולאחר מכן את בעלה, וכיום היא גרה בדירה שרכשה בסיוע ילדיה הנותרים, המתגוררים רחוק ממנה. בשנים האחרונות צברה חוב של 40 אלף שקל לבנק, שילדיה סייעו לכסות. "עליתי לארץ כשהייתי ילדה קטנה. היה לי קשה לרכוש השכלה והחיים שלי היו לא קלים. יש לי הרבה מחלות כרוניות, אבל הבדידות היא החלק הכי קשה. עברתי לא מזמן צנתור, יש לי פרקינסון, בעיות ברכיים ולחץ דם. אני במצב קשה מאוד. אני משתדלת לא לדרוש כלום מאף אחד. אני מקבלת תרופות בזכות התרומות מלתת ומההנחה שיש לי בקופת החולים, אחרת לא הייתי יכולה לממן אותן. אחזקת דירה, ועד בית, חשמל, מים, טלפון, אוכל, תרופות, לחצן מצוקה וקופת חולים - מאיפה אני אשלם את הכל?"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!