'מזרח טיש' על שולחן הניתוחים • טור ביקורת

גדולי הפייטנים החסידיים

כל מי ששמע על הפרויקט הזה של 'לחיים טיש מזרח', העלה חיוך על פניו. ראה בזה סוג של גימיק. וזה אכן גימיק, אבל – וכאן בא האבל הגדול - זה גימיק רציני במיוחד, ומושקע מאוד.
כשמאזינים לדיסק הזה, אפשר לשמוע עד כמה הזמרים הסולנים והמקהלות היו מאוד רציניים, והשתדלו להפיק מעצמם את המירב. אפשר להניח שבניגוד לפרודיות כאלו ואחרות, לא היו חיוכים תוך כדי ההקלטות, אלא התמסרות והשקעה בניסיון להגיע לתוצאה ברמה הכי גבוהה.
לא הייתי נסחף ואומר שהפרויקט הזה עומד לשפר את תופעת הגזענות, ולקרב בין המגזרים. אבל יש כאן בהחלט נתינת מקום של כבוד, בקרב ציבור המאזינים החסידיים - למוסיקה ולפיוטים המזרחיים.

קהל היעד

אמנם משלב הדיסק הזה מצד אחד מוסיקה מזרחית ופיוטים מזרחיים, השייכים לציבור הספרדי - ומאידך, סולנים ובעלי מנגנים השייכים לחצרות-חסידים. אך ברור שקהל-היעד של התקליט הזה הוא הקהל החסידי. את הציבור הספרדי לא כל כך מעניין לשמוע, נראה לי, אינטרפרטציה חדשה של ר' אייזיק האניג ל"לך אלי תשוקתי". ייתכן שזה אפילו יישמע להם קצת מוזר.

האזנה לדיסק הזה המחישה לי את מה שחשבתי הרבה זמן, שישנם הרבה קווי דימיון בין הציבורים האלה. כמו למשל, אדמו"רים ומקובלים, קברי צדיקים, ומה שנוגע לענייננו - אלו הפיוטים השירים והטישים. השירה בציבור.

אשר על כן, בחלקו הגדול של הדיסק הזה, השירה בו נשמעת מאוד טבעית. ומסתבר, ואולי לא שמנו לב לזה עד עכשיו, שיש בשירים החסידיים הרבה מן המוטיבים המזרחיים. קחו למשל את השיר "שלום עליכם": הוא נשמע טבעי, קלאסי לחצרות-חסידים, ואפשר לשכוח שמדובר בפיוט מזרחי.

לך אלי

ברגעים הראשונים, כשקיבלתי את הדיסק הזה לידיי, הרגשתי תחושת קיפוח קלה: מה עם 'לחיים טיש' לעדה התימנית? אבל נרגעתי לחלוטין כשהגעתי לשיר מספר 2 באלבום, 'לך אלי תשוקתי'. השיר הזה, הוא תימני במקורו, ונכתב ע"י הזמר יאיר גדסי. כאן הוא מבוצע ע"י גדול בעלי המגנים ר' אייזיק האניג.

ר' אייזיק הוא באמת מבצע נפלא, בעל קול עמוק במיוחד. בשיר הזה, נראה שאייזיק היה מאוד נרגש, כי הוא ממש מתפרץ אליו בהתחלה, אז אל תיבהלו מהכניסה שלו, ותוכלו ליהנות מאוד מההמשך.



מונה רוזנבלום כבר חשב על זה קודם: 'אל תשליכני' בביצוע הילד אהרן הלוי, בהשתתפות הזמר רועי ידיד.

מלאכת העיבוד

העיבוד של התקליט הזה, הוטל על המוסיקאי יהודה גלילי, מעבד עם סגנון מדויק עדין ומקצועי. במקרה הזה, גלילי היה "האדם הנכון במקום הנכון". מוזיקאי כזה שנמצא בתווך, בין המוסיקה החסידית ובין המוסיקה המזרחית, מכיר את קהל-היעד, ויודע לספק את התוצאה שתערב לאוזניים שלו.

אני מניח שהוא השקיע לא מעט מחשבה לפני כל עיבוד, כדי לתת את הסגנון שמצד אחד ידבר אל קהל היעד החסידי, ומצד שני ישמור על המעטפת המתאימה לשירה ולפיוטים המזרחיים. הלחנים בדיסק הזה הם נכסי-צאן-ברזל של המוסיקה המזרחית, ובוודאי שאין צורך להעניק להם ציונים, מלבד העובדה שהם 'נכסי צאן ברזל', שזהו הציון המקסימלי ששיר יכול לקבל.

אשורר שירה

התקליט פותח עם הפיוט 'אשורר שירה', שהוא אחד מהפיוטים הכי מוכרים בציבור החסידי. כל ילד יודע לדקלם את חלקו הראשון של השיר הזה. אם כי כאן המקום לציין שהמילים הם לא 'אשורה שירה', כמו שרבים וטובים טועים בזה...

הסולן שמבצע את 'אשורר שירה' הוא זאנוויל וויינברגר. וויינברגר כבר מיקם את עצמו חזק מאוד בראש הז'אנר של בעלי המנגנים, ובצדק רב.

בהמשך התקליט תוכלו ליהנות ממחרוזת משובחת, עם שירתו של יענקי דסקל, 'שלום לבן דודי', 'לנר ולבשמים' ו'אעופה אשכונה'. את הפיוט 'ישמח משה', מבצע לוי פאלקאוויטש כמעט כמו אחד הפייטנים המובילים בזמר המזרחי, לולא ההגייה החסידית שמסגירה אותו.


ר' ירמיה דמן בשירה תימנית. האם יוציא בעתיד 'לחיים טיש תימן'?

'שלום עליכם', הוא שיר שבתי, וכפי שציינתי קודם - נשמע טבעי לחצרות-חסידים. ועם שירתו של הסולן הילד אברהם יעקב גרין, הפיוט הזה נשמע ממש כמו ניגון חצרות-חסידים קלאסי. אפשר גם להמר שזה מה שיתנגן בהרבה מקומות לפני הצפירה של שבת.

'עזרני א-ל חי', ברצועה מס' 10, מזכיר לנו בעצם שחב"ד כבר הקדימה והכניסה אל חיקה את השירים המזרחיים. אם כי, במקרה הזה יותר בגלל מילות השיר. בכל מקרה, ניגנו את זה בהברה המזרחית, ולא כמו בהפקה זו שהשירים הם בהברה חסידית.

לסיכום:

'לחיים טיש מזרח', בהפקתו של הרב יוסף משה כהנא, נתפס כגימיק או פרודיה במבט ראשון, אבל בהאזנה מלאה לדיסק הזה אפשר להבין שמדובר שדיסק רציני ומושקע מאוד. כל שיר ופיוט מקבל רצועה בפני עצמה, ואת הכבוד הראוי לו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!