התגלות האור: מאייקון אופנה לעולם רוחני

זאת כבר מזמן תופעה והיא רווחת יותר ויותר. היא מעניינת היא מסקרנת והיא שונה ממה שגדלנו עליו, תופעת החזרה הרוחנית. זוכרת לפני המון שנים כשהייתי קטנה, היה גל ענק של חזרה בתשובה. מחזירי תשובה למיניהם עמדו על במות והחזירו המונים לצור מחצבתם, עם הזמן התופעה קצת הידלדלה ותופעת החזרה בתשובה, קיבלה אספקט אחר, ממקום עדין יותר ושונה, ממקום פנימי ורוחני.

מאמינה שהדרך לאבא שבשמיים שונה אצל כל אחד, אבל סגנון החזרה בתשובה הזה תואם מאד את הדור בו אנו חיים, בו הכל מבולבל ומזויף. כך פגשתי את דניאל פז אורה, סיפור חיי הקסים וריגש אותי, דרך החתחתים אותה היא עברה עד האור הגדול שנגע בה בנשמתה ועטף אותה בחום ואהבה סנוור גם אותי, וכך היא מספרת:

הילדות

"היום אני דניאלה פז אורה. נולדתי בשם שלי עידית קליינמן, בת יחידה להורים ברוחי שואה. כשהורי הבינו שהולכת להיות שואה הם התקפלו משם. אמא מברלין, אבא משטרסבורג, אנשים נהנתנים. המון תרבות ואמנות - תאטרון מוזיקה, הכל ספגתי ממש מהבית. מגיל 12 הבנתי שאין לי על מי לסמוך מבחינה רגשית. אבא בילה הרבה בבית הספר, אמא היתה עסוקה בעצמה ובכל מה שתרבות".

הילדה על שפת הנהר

בגיל 12 שאלו מה אותי את רוצה. נרשמתי לבית ספר לאומנות, בית ספר נחלת יצחק ביתנים (אין כזה היום), התחברתי מאד לבית הספר. לידו היה נהר. עם השנים נבנתה שם העיר גבעתיים והנהר נאסף אל עמיו. היה בית ספר מדהים, צריפים צריפים, וכל ביתן בית ספר אחר, מעין כפר של אומנים, ושם נסקתי והייתי אחת התלמידות הטובות. הרגשתי נפלא וחזרתי כל הזמן לנחל שזרם, שוחחתי איתו, הרגשתי מוגנת על שפתו, הוא לא שפט אותי, הוא רק הכיל אותי ונתן לי להתפעל מעצם בריאותו וקיומו.

עולם יצירתי ראיתי

כשאני חושבת והופכת בחיי, הייתי מאד יצירתית, קיבלתי פרס קרן שרת, תחום האומנות ריתק אותי. מה שינקתי מבית הפך לחלק ממני. תחום הקולנוע, מוזיקה, תמיד ציירתי וטיפלתי, אך לצד היצירתיות המרובה שספגתי, ספגתי המון כאב ומרות ותוקפנות. ברחתי מהבית כדי להינשא, חשבתי שזה יהיה הפתרון שלי לכאב שספגתי בבית.

הנישואין

בגיל צעיר נישאתי, מהר מאד נולדו לי 2 ילדים מקסימים (היום יש לי כבר 2 נכדות מתוקות), וכך, נשואה, עצמאית ואסרטיבית התגלגלתי לעולם שכולו חומר, זוהר ונצנצים. בגיל צעיר הפכתי להיות עורכת של מגזין נשי נחשב ונחשק מאד, ירשתי את העורכת שחלתה ופשוט הכניסה אותי לנעליה הגדולות, זה כלל תפקיד מרתק ומאתגר.

החיים על המסלול

היו לי יד ורגל בכל, הפקתי אירועים מרהיבים שכללו את כל אושיות הביצה המקומית והבינלאומית. היינו נוסעים למקומות רחוקים לצלם כתבות אופנה, ואז עיתון 'לאשה' הזמינו אותי לתת לי וותק ומשכורת, ושם נסקתי לשמיים. עבדתי קשה, נסעתי לסקר תצוגות בעולם, עשיתי הפקות אופנה של אומנים מכל העולם, נשמע כמעט מושלם.

חיים זוהרים מבחוץ וריקנות מבפנים

מהסביבה הקרובה לא קבלתי פרגון והערכה. אמא שלי הייתה מאד יפה ולא פרגנה, היא הייתה אגרסיבית, הורים מוגבלים רגשית, בן זוגי היה בצבא, היה מגיע מדי פעם הביתה, הייתי מרוסקת מבפנים. ואז נפל האסימון. בחיים, כל אחד שמגיע אליך בא לשקף לך דברים של עצמך, דומה מושך דומה. במצב רגשי מסוים תחבר אליך לחיים מי שמתאים לך, ןבכל חייך אתה מוקף אנשים שנכונים לאותו רגע. עולם הזוהר נותן אשליה שהכל מושלם ונהדר, כולם נורא מאושרים ויפים והייתי צריכה להתאים את עצמי. תחשבי על מחלקות ראשונות, חליפות, עקבי סטילס, הכל מתקתק כמו בז'ורנלים, ואז בגיל 36 החלטתי שאני רוצה להתגרש כי הבנתי ששום דבר מבחוץ לא ימלא לי את הפנים, הריקנות כרסמה בי כתולעת.

ושוב חוזרת למים

"התחלתי לשבת על הים, להרהר בחיי קצת יותר לעומק, כמו משמים נחת עליי ספר שנקרא 'סערת נפש' של יורם יובל, כשהסיפור הראשון על אשה שנראית כמו אריזת מתנה. יש לה כבוד וכל מה שהיא חולמת, רוצה וצריכה, ילדים מקסימים, בית מושלם, בעל וכלים נאים, והפסיכולוג תוהה מדוע היא באה אליו... היא עונה בפשטות: "אני לא מרגישה שזז לי שריר, לא מרגישה את הלב שלי".

החיים בתוך אריזת מתנה נוצצת

"התחברתי לסיפור מהמקום הכי אמיתי שלו, הוא בעצם סיפר את סיפור חיי ובאותו רגע החלטתי: אני לא יכולה המשיך ככה, השלב הבא היה להתחבר לעצמי. שיניתי את השם הקודם שלי, מבחינתי השם היה שייך לעברי. התחלתי ללמוד הנחיית קבוצות, פנג שואי, דברים יותר לנשמה, עשיתי תערוכות בארץ ובעולם, והכל התחיל להתחבר. אט אט התקלפתי חיצונית, למדתי המון דברים בדרך, והרגשתי שאני לא צריכה עזרים חיצוניים בכדי לחוש טוב עם עצמי - אלא הדברים הנכונים מגיעים מבפנים. שאלתי שאלות, התקלפתי כמו בצל, כבר לא הרגשתי את המועקה.

ציור ואומנות ראי הנשמה

התחלתי להתחבר לציור אינטואיטיבי, התחלתי לעזור לאנשים דרך צבעים, הפכתי למנטורית מפורסמת ואח"כ למומחית ברפואה טבעונית וקאוצ'רית לאורח חיים בריא. צברתי המון ידע ועזרתי לאנשים. הבנתי שבשלב הזה אני חייבת להמשיך לעזור לעצמי והחיבור נוצר בין החוץ לפנים
להתחבר, לאהוב, להתקרב. היום אני יוצאת עם מסר: תדעו מי אתם ומה אתם ואיזו מתנה אתם. אני מחוברת לאלוקים ממקום אמיתי, ממקום רוחני וטהור, אני מעבירה סדנאות לביטוי עצמי, לחיבור לרוחניות שבך, ועכשיו כתבתי ספר שמתאר את חיי על היציאה ממקום של עצב, של חלל למקום שמלא בסיפוק, בפנימיות, בזוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!