'הבית היהודי' שכח מה זה להיות יהודים

למעלה מחודש חלף מאז ניתן פסק הדין בדיון הנוסף בבית המשפט העליון בפרשת המרכולים והשבת בתל אביב והבית היהודי שותק.

ליצמן מתפטר, גפני מאיים, דרעי זע בכסאו, חוקים (אוויליים) מוגשים, משברים אמיתיים או מדומים מחוללים, אבל הבית היהודי לא בעניין. איש מחברי הכנסת שלו לא פוצה פה. חשובי הרבנים בזרם הדתי לאומי לא משמיעים כמעט מילה וגם כלי התקשורת של המגזר איבדו את עטם ולשונם.

התופעה תמוהה ומחייבת הסבר. לא מדובר רק בערך שחשבנו שיש עליו קונצנזוס יהודי מוחלט, אלא גם בתיק של זכויות אדם. בעלי מכולות וסוחרים קטנים שזועקים את זעקת פת לחמם שנגזל מהם, עקב רצונם לנוח בשבת. בחודש האחרון רוב חברי הכנסת של הבית היהודי קיבלו מהם טלפונים. כולם שותקים. רוח המפקד שהשבת מעניינת אותו כקליפת השום שורה על כולם.

אכן, רוב בעלי המכולות אינם דתיים. הם לא נמצאים במאגר הקולות הפוטנציאלי של הבית היהודי. היינו מצפים שדווקא השמאל החברתי או לפחות הליכוד יבואו לעזרתם, אבל זה לא קורה. יש לכך הסברים שונים, אך הם לא חשובים. סוף סוף מדובר בחובה אנושית, שלא לומר מוסרית, שלא לומר יהודית ראשונה במעלה. מי אמור להגן על אנשים קשי יום הנפגעים מחיסול השבת במדינת ישראל, אם לא אלו שהשבת אמורה להיות יקרה להם?

והיכן כל אלו הטוענים תדיר שהשמאל 'מנכס' לעצמו את אג'נדת זכויות האדם? האם יש לך הזדמנות טובה מזו על מנת להוכיח קבל עם ועולם, שלא כך הם פני הדברים?

הבריחה של אנשי הבית היהודי מכל עיסוק בנושא השבת כה גדולה, שהם אפילו לא טרחו לקרוא בעיון את פסק הדין של בית המשפט העליון. אם היו עושים זאת היו מגלים שמדובר אחד מפסקי הדין הפוסט-ציונים ביותר שיצאו אי פעם מבית המשפט העליון. פסק דין שהלכה למעשה ממוטט את הבית היהודי על יושביו.

פסק הדין התיר לראשונה מקום מדינת ישראל מסחר בשבת, כאשר האופציה היחידה לאפשר זאת בהתאם לחוק, היא באמצעות מי שאינם יהודים. נחדד ונדגיש: מדובר באבחנה חד משמעית שאין עליה כל ספק. גם לאחר פסק הדין, אין שום דרך חוקית לאפשר ליהודי לסחור או לעבוד בשבת. הדברים אף עלו בדיון בבית המשפט והשופטת ברק–ארז התבטאה שהיא אינה רואה בעיה בכך, משום שבמדינת ישראל יש כ 20% בני מיעוטים שיוכלו להניע את גלגלי המסחר בשבת.

היינו, כל המסחר בשבת ונכון להיום מדובר ברבבות עסקים כאשר בתוכם כ-20% מהקניונים במדינת ישראל, אמור להתבצע, אך ורק באמצעות מי שאינם יהודים.

הלכה למעשה, מדובר בתשתית משפטית נורמטיבית המעניקה ביודעין במדינת 'ראשית צמיחת גאולתנו', עדיפות תעסוקתית ברורה למי שאינם יהודים.

במילים אחרות: אם כתוצאה מהמשבר הפוליטי האחרון ייאכף החוק בהתאם להסכמות הפוליטיות שנרקמות בימים אלו, התוצאה המתחייבת תהיה פיטורין המוניים של יהודים ממקומות עבודה לטובת מי שאינם יהודים. ברור לחלוטין שכל עסק שפתוח בשבת יעדיף להחזיק עובדים שיכולים לספק לו תמיכה בכל ימות השבוע, כשם שברור שהמסחר בשבת לא יתבצע באמצעות נוכרים שמגיעים למרכזי המסחר בהדלקת נרות ועוזבים אותם לאחר הבדלה.

למען הסר ספק, מצב חוקי הגורם העדפה לאזרחים יהודים במדינת ישראל לא עולה על הדעת והוא בלתי חוקתי בעליל, אולם מצב הפוך, בו יהודי הופך לאזרח סוג ב' במדינת היהודים, שומט את זכות הקיום של מדינת ישראל ובטח את זכות הקיום של מפלגה שמכנה את עצמה 'הבית היהודי'.
ההימלטות השערורייתית של חבורת הבית היהודי מכל עיסוק בסוגיית השבת מלמדת אפוא שהם לא רק שכחו מה זה להיות יהודים, אלא גם שכחו מה זה להיות ציונים.

הכותב ייצג את העותרים בבג"צ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!