הנתונים העגומים: גם עבודה במשרה מלאה לא מחלצת מעוני בישראל

רמת העוני בישראל נותרה הגבוהה במערב למרות שיפור קל בנתונים - כך עולה מנתוני דו"ח העוני השנתי של הביטוח הלאומי המתפרסם היום (ד'). עוד עולה מהדו"ח כי זוגות עובדים עם שני ילדים יתקשו לצאת מעוני גם אם שני בני הזוג יעבדו בשכר מינימום בהיקף של משרה וחצי, וייחשבו עניים גם אם שניהם יעבדו במשרה מלאה בשכר מינימום אחרי הילד השלישי. מצבן של אמהות חד הוריות הוא החמור ביותר ואף החריף.

מנתוני הדו"ח עולה כי שיעור המשפחות העניות ירד מעט ב-2016 בהשוואה לשנה הקודמת אך שיעור הילדים העניים, המשפחות העובדות והאמהות החד הוריות גדל: 18.6% מהמשפחות בישראל (463 אלף משפחות) חיות בעוני - ירידה של כחצי אחוז בהשוואה ל-2015. בנוסף, נרשמה ירידה של 1.3% במדד אי השוויון (מדד ג'יני), שהגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז שנות ה-90 בעקבות העלייה בשכר המינימום.

למרות זאת נרשמה עלייה בשיעור הילדים העניים: 31.2% מהילדים בישראל חיים בעוני (842.3 אלף ילדים), בהשוואה ל-30% בשנה הקודמת. בסך הכל חיים בישראל 1.8 מיליון עניים – מספר דומה לזה שנרשם ב-2015.



בירושלים ובאזור הצפון שיעורי העוני הם הגבוהים ביותר וכך גם בציבור החרדי (שבו שיעור העוני עלה), ובציבור הערבי (שבו שיעור העוני ירד). מחוז ירושלים הוא העני ביותר מבין המחוזות, ירושלים היא הענייה ביותר מבין הערים הגדולות ואחת העניות במדינה.

בביטוח הלאומי הסבירו כי בניכוי האוכלוסייה הבדואית שנכנסה השנה למדגם לאחר מספר שנים שבהן לא השתתפה בו, הירידה בשיעור העוני היתה גבוהה יותר, והסתכמה ב-18.1% בקרב משפחות ובכ-29.7% בקרב ילדים, כך שבפועל בניכוי הבדואים, לא נרשמה הרעה בהיקפי העוני בקרב ילדים.



מדיניות הרווחה הישראלית (קצבאות ומנגנון המסים) חילצה מעוני כרבע מיליון משפחות - אך בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD תרומתה בישראל נמוכה מאוד.

שיעורי העוני ואי השוויון בישראל נמצאים במגמת ירידה בשנים האחרונות ולפי הביטוח הלאומי שיעור העוני בקרב משפחות ירד מתחת לרמתו ב-2003. בשנת 2016 נרשם שיפור גם במדדים נוספים הנוגעים לחומרת העוני של העניים (המרחק של הכנסתם הממוצעת מקו העוני) כאשר במוסד אומרים כי השיפור בנתונים נובע מהגידול בשיעור התעסוקה והירידה באבטלה לצד העלייה בשכר הריאלי, העלאת קצבאות הילדים והעלאת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים.

בדו"ח של הביטוח הלאומי נכתב כי למרות ההתקדמות המסוימת במאבק בעוני ובאי השוויון "חלקים ניכרים של הציבור חיים עדיין מתחת לרמה סבירה של קיום בכבוד. המלצות רבות של הוועדה למלחמה בעוני מ-2014 עדיין מחכות ליישום. בשנים האחרונות נרשם שיפור ניכר בהעלאת שיעורי התעסוקה, אך לא די בכך".

שר הרווחה והעבודה חיים כץ, אמר: "למרות השינויים החיוביים וצמצום רמת אי השוויון - היקפי העוני בישראל עדיין גבוהים משמעותית מבין מדינות OECD. הממשלה משקיעה משאבים רבים בניסיון לחלץ משפחות ממעגל העוני ונראה שהבעיה העיקרית היא אופן חלוקת המשאבים. אני פועל להעלאת קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים – פעולה שתעלה את כל הקשישים מעל לקו העוני בעלות זניחה יחסית של כ-700 מיליון שקל".

כץ התייחס למשבר שנוצר סביב קצבאות הנכים ותקף את משרד האוצר בטענה שהוא מזניח את השכבות החלשות בעודו דואג למעמד הביניים. לדבריו, "הצעת החוק שאני מקדם להעלאת קצבאות הנכות תביא לתמורה משמעותית ברווחת הנכים – אבל באוצר מעדיפים פתרון חלקי שזונח אוכלוסיות שונות. ההטבות למעמד הביניים הן חשובות אבל צריך להבין שאם נמשיך להזניח את החוליות החלשות בחברה התיקון בעתיד יעלה למדינה יותר".

כמה דברים שכדאי לדעת על דו"ח העוני

1. שיעורי עוני גבוהים ממקסיקו

למרות השיפור המסוים ברמת העוני בישראל, מדינות אחרות בעולם עשו מאמצים גדולים יותר כדי להילחם בעוני, ולכן ישראל נותרה המדינה שבה מצב העוני הוא החמור ביותר בכל המדינות המפותחות.



שיטת חישוב העוני בישראל דומה לשיטת חישוב העוני הנהוגה במדינות OECD, אך קיימים כמה הבדלים. כאשר הביטוח הלאומי השווה את נתוני העוני בישראל בשנת 2016 לנתונים הקיימים של שאר מדינות OECD עלה כי גם ב-2016 ישראל היא המדינה בעלת שיעור האזרחים העניים הגבוה ביותר בכל המדינות המפותחות, במקום הראשון בפער גדול מהממוצע - 18.5% בישראל לעומת 11.5% בממוצע במדינות OECD.

המצב חמור גם לגבי עוני בקרב ילדים – כשבישראל המצב הוא החמור ביותר מאשר בכל המדינות המפותחות פרט לטורקיה. ב-2014 קבעה הוועדה למלחמה בעוני, שמונתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, יעדים לממשלה לפיהם יש לצמצם את העוני בישראל בתוך עשר שנים לרמה הממוצעת במדינות OECD. הממשלה לא אימצה את היעד הזה, ולא קבעה מנגנונים ליישומו.

2. פחות קשישים וערבים עניים - יותר משפחות חרדיות

בשנים האחרונות מתרחשים שינויים בהרכבם של העניים באוכלוסייה. בעקבות תשומת לב ציבורית שהתמקדה במצבם של הקשישים הועלו קצבאות השלמת ההכנסה לקשישים, ובעקבות כך שיעור הקשישים העניים ירד ב-2016 ל-16.9% בהשוואה ל-18.2% בשנה הקודמת. בנוסף, נרשמה ירידה חדה ברמת העוני בציבור הערבי. שיעור העוני בקרב משפחות ערביות ירד באופן משמעותי מ-53.5% ב-2015 ל-49.4% ב-2016 כתוצאה מהמשך שילוב הציבור הערבי בתעסוקה.

עם זאת, למרות גידול של 4% בשיעור התעסוקה בקרב משפחות חרדיות, שיעור העוני בקרבן עלה מ-44.6% ל-45.1%. בביטוח הלאומי אומרים כי ייתכן שמדובר בטעות סטטיסטית ולאו דווקא בהרעה במצב החרדים, על אף שמדדים אחרים המצביעים על חומרת ועומק העוני בקרב חרדים עלו. ב-2016 כ-15% מהמשפחות העניות היו חרדיות – גבוה כמעט פי שלושה מהייצוג שלהם באוכלוסייה.

3. עלייה בעוני במשפחות עובדות

שיעור העוני בקרב משפחות עובדות, שבהן אחד מראשי המשפחה עובד, עלה ב-2016 בהמשך למגמת עלייה בעשור האחרון - וכן עלה גם שיעור הילדים העניים בקרב משפחות עובדות. כיום 58.6% מהמשפחות העניות הן משפחות שבהן אחד מראשי המשפחה עובד, בהשוואה ל-55.6% ב-2015.

לפי הביטוח הלאומי, שיעור העוני של משפחות עם מפרנס אחד עלה מ-25.9% ב-2015 ל-27%, כך שכיום 27% מהמשפחות המסתמכות על מפרנס אחד עניות. לעומת זאת, מצבן של משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים השתפר מעט – ושיעור העוני שלהן ירד מ-5.6% ל-5.3%. עם זאת, ב-2011 רק 4.6% מהן היו עניות ובתחילת העשור רק 2% מהמשפחות בעלות שני מפרנסים הוגדרו כעניות.

בנוסף, למרות הירידה בשיעור העוני של המשפחות יש עלייה מסוימת בשיעור הילדים העניים בקרב משפחות עם שני מפרנסים: לפי הנתונים 11.6% מהילדים במשפחות שבהן שני מפרנסים או יותר עניים, בהשוואה ל-10.7% בשנים קודמות. כך גם 62% מהילדים במשפחות בהן יש רק מפרנס אחד חיים בעוני (בהשוואה ל-60% בשנה הקודמת).

בנוסף, נרשמה עלייה בעוני אצל משפחות שבהן ראש משק הבית עובד – מ-13.3% מהמשפחות ל-13.6%.

לעומת זאת, שיעור המשפחות העניות שאינן עובדות (בגיל העבודה) דווקא ירד מ-73% ל-70% בעקבות השפעת הגדלת קצבאות הילדים.

4. החמרה בקרב משפחות חד הוריות

מצבן של אמהות חד הוריות החריף במיוחד, ושיעורי העוני שלהן עלו בחדות בתוך שנה מ-21.7% ל-26.1% ב-2016. כיום שליש מהמשפחות העניות הן משפחות חד הוריות ו-34% מילדיהן של אמהות חד הוריות חיים בעוני – עלייה חדה בהשוואה למצב רק שנה קודם לכן, אז דווח על 30% מילדי האמהות החד הוריות החיים בעוני. לפי הביטוח הלאומי, העלייה נובעת מתיקון ממצאים קודמים כך שדיווחים בשנים קודמות על שיעורי עוני נמוכים יותר בקרב חד הוריות תוקנו.

לפי הביטוח הלאומי "משפחות חד הוריות מתקשות להימנע ממצב של עוני או לצאת ממנו לנוכח פערי השכר בין נשים וגברים, עבודה במשרה חלקית ברובה לא מרצון, קצבת קיום נמוכה ומענק עבודה נמוך".

5. העוני הגבוה ביותר – בעיר הבירה

שיעורי העוני במחוז ירושלים הם הגבוהים ביותר בכל המדינה, כאשר שיעור העוני בבירה ירושלים הוא הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות – 38.4% מהמשפחות בעיר ויותר ממחצית מהילדים – 55.4% עניים. גם בפריפריה - במחוז צפון המצב חמור ובו 27.5% מהמשפחות ו-37% מהילדים עניים. בדרום 225 מהמשפחות ו-35.7% מהילדים חיים בעוני.

לעומת זאת, העוני במרכז ובתל אביב נמוך הרבה יותר ואף נמצא במגמת ירידה. במרכז 14.3% מהילדים עניים וכך גם כ-9% מהמשפחות, ובעיר תל אביב כ-10.3% מהמשפחות וכ-19.4% מהילדים עניים.

6. כמה צריך להרוויח כדי להימנע מעוני

העבודה לא מאפשרת לכל המשפחות להיחלץ מעוני: אימהות חד הוריות בישראל עם ילד אחד יהיו עניות גם אם יעבדו במשרה מלאה בשכר מינימום, וככל שמספר הילדים שלהן יהיה גבוה יותר כך מצבן הכלכלי יחמיר. לפי הביטוח הלאומי, ב-2016 נרשם זינוק בשיעור האימהות החד ההוריות העניות. זוג עם שלושה ילדים יהיה עני גם אם שני בני הזוג יעבדו במשרה מלאה בשכר מינימום, ומצבם יחמיר עם תוספת של כל ילד למשפחה או אם אחד מבני הזוג יעבור לעבוד במשרה חלקית. גם זוג שהכנסתם יחד מסתכמת לשכר הממוצע יהיו עניים החל מהילד השלישי.

זוג המסתמך על משכורת מינימום בהיקף של משרה ועל משכורת בחצי משרה נוספת בשכר מינימום יגיע לקו העוני כבר עם הולדת הילד השני, ומצבו יחמיר עם תוספת של כל ילד למשפחה. זוג המתקיים על הכנסה של שכר מינימום של אחד מבני הזוג יהיה עני גם ללא ילדים ומצבו יוחמר עם הולדת כל ילד. ב-2016 שכר המינימום הגיע ל-4,740 שקל והשכר הממוצע הסתכם בכ-9,750 שקל לחודש.

רק משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים בשכר ממוצע במשרה מלאה יוכלו להיחלץ בוודאות מעוני כל עוד יצליחו לשמור על מצבם התעסוקתי, אך לפי הביטוח הלאומי רק 40% מהשכירים בישראל משתכרים מעל לשכר הממוצע.

קו העוני בישראל מוגדר בהתאם להגדרה המקובלת במדינות המפותחות והוא נקבע לפי מחצית מההכנסה החציונית לנפש במשק בית. ב-2016 קו העוני עבור משק בית של יחיד היה 3,260 שקל. המשמעות היא שזוג שהכנסתם נטו נמוכה מ-5,216 שקל – כולל משכורת נטו מעבודה, קצבאות והכנסות אחרות - ייחשב לעני. במשק בית של שלושה אנשים, למשל זוג וילד אחד יהיו עניים אם הכנסתם נמוכה מ-6,900 שקל; למשפחה עם 4 נפשות, למשל זוג ושני ילדים, יידרשו הכנסות של כ-10,000 שקל בחודש כדי להימנע מעוני – ואם הכנסתם תהיה נמוכה יותר הם ייחשבו לעניים. למשפחה עם 6 נפשות, למשל זוג וארבעה ילדים, יידרשו הכנסה חודשית של יותר מ-11 אלף שקל בחודש כדי להימנע מעוני.

ככלל, ככל שמספר הילדים במשפחה גבוה יותר כך סיכוייה להקלע לעוני גבוהים יותר: ב -2016 כ-64% מהמשפחות עם חמש ילידים ויותר היו עניות לעומת 17.5% ממשפחות בעלות עד שלושה ילדים.

7. הקצבאות מחלצות מעוני - אך לא מספיק

לפי הביטוח הלאומי ב-2016 הקצבאות שמעביר הביטוח הלאומי ומנגנון המס בישראל חילצו מעוני 36% מהשפחות שהיו עניות לפי המשכורות ברוטו ולפני קבלת הקצבאות, כאשר קצבאות הביטוח הלאומי אחראיות על חלק מרכזי מהקטנת העוני בקרב האזרחים.

עם זאת, בישראל יש מדיניות רווחה מצומצמת ביחס למדינות אחרות ב-OECD, שהשפעתה על צמצום העוני של הציבור נמוכה יותר מאשר במדינות המפותחות. שיעור העוני בישראל לפני הפחתת המסים וחלוקת הקצבאות נמוך יותר מהממוצע של מדינות OECD, אך לאחר מסים וקצבאות בכל מדינות הארגון, שיעור העוני בישראל הופך להיות הגבוה ביותר – אפילו יותר ממדינות כמו מקסיקו וטורקיה.

בביטוח הלאומי מציינים כי "במדינות שבהן מערכת רווחה נדיבה, יחסי עבודה תקינים ושכר הוגן כמו למשל איסלנד, הולנד, דנמרק ושוודיה, שיעורי העוני נמוכים גם לאחר ההתערבות הממשלתית - ואילו במדינות בעלות מערכת רווחה מצומצמת כמו ישראל, טורקיה, מקסיקו, וארה"ב שיעורי העוני לפי ההכנסה הפנויה הם מהגבוהים ביותר. "חלק מהאחריות לדחיפה של משפחות החיות בעוני בישראל לעבודה בשכר נמוך נעוצה דווקא בהיעדר הביטחון הכלכלי שנגזר ממדיניות רווחה מצומצמת".

8. רוב העניים: יהודים עם משפחות קטנות

למרות הטענה שהעלה בעבר ראש הממשלה נתניהו ולפיהם בניכוי החרדים והערבים מצב העניים בישראל טוב יותר, מבט על האוכלוסייה הענייה מגלה כי רובה (61%) מורכבת מיהודים וחלקה הגדול עובד. החרדים מהווים כ-15% מהעניים למרות שהם מייצגים כ-6% מהאוכלוסייה והערבים מהווים כ-39% מהעניים למרות שהם מייצגים רק כ-15% מהאוכלוסייה.

בקרב משפחות עם ילדים כ-35% מהמשפחות העניות הם בעלי 1-3 ילדים בלבד, כשרק ל-12.5% מהמשפחות העניות יש יותר מ-5 ילדים. בכ-60% מהמשפחות העניות ראש משק הבית עובד ורק ב-18% מהמשפחות העניות ראש משק הבית לא עובד. בנוסף, בקרב 14.1% מהמשפחות העניות יש שני מפרנסים או יותר.

9. נקודת אור קטנה - אי השוויון בירידה

בשנים האחרונות רמת אי השוויון בישראל נמצאת במגמת ירידה, ולפי הביטוח הלאומי היא חזרה לרמה שבה היתה בסוף שנות ה-90. רמת אי השוויון, הנמדדת על ידי מדד ג'יני, מתייחסת לפערי השכר בין השכר הגבוה לנמוך במשק. ב-2016 אי השוויון בישראל ירד גם כאשר בוחנים אותו בהכנסות ברוטו (בירידה של 1.8%) וגם כאשר ובוחנים אותו בהכנסה נטו לאחר מסים וקבלת קצבאות (ירידה של 1.3%).

בביטוח הלאומי הסבירו כי הסיבה לירידה נעוצה בעלייה בשכר של העובדים בחמישון התחתון - בעקבות העלאת שכר המינימום בישראל אך גם מהעלאת קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים וקצבאות הילדים. מדד אי השוויון בישראל יורד מאז שנת 2009, לאחר עלייה שנרשמה מאז סוף שנות ה-90. כיום מדד ג'יני לפי ההכנסה נטו מסתכם ב-0.35 (0 מבטא שוויון מוחלט), בדומה למצב ב-1999, כאשר ב-2010 הוא היה 0.38.

למרות זאת, ישראל נותרה אחת מהמדינות האי שוויוניות מבין מדינות ה-OECD. כאשר רק במקסיקו, צ׳ילה, טורקיה, ארה״ב, אנגליה, לטביה וניו זילנד אי השוויון בחברה חריף יותר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!