מקורות באוצר: "יהיה קשה להעביר תקציב כשביטן בחקירות"

החקירה נגד יו"ר הקואליציה דוד ביטן בימים האחרונים התנהלה במקביל להמשך העבודה של אנשי אגף התקציבים על הכנת תקציבי 2018 ו-2019 — שניהם אמורים להיות מוצגים בפני הממשלה בינואר. ואולם, העימות שנערך אתמול בוועדת הכספים היה תזכורת נוספת לכך שלא בטוח כי התקציב שאנשי אגף התקציבים עובדים עליו יקרום עור וגידים.

כפי שהעידו מקורות באוצר, לנתניהו וכחלון יהיה קשה להעביר את תקציב 2019 ללא ביטן, גורם משמעותי בהעברת התקציב הדו־שנתי האחרון. "עם ביטן בחקירות יהיה קשה להעביר את התקציב", אמר אתמול מקור באוצר.

ביטן הוא יו"ר קואליציה דומיננטי. בדיונים בסוף 2016 על תקציב 2017–2018 הוא היה איש המפתח, שדאג ברגע האמת לכך שהתקציב יעבור. בחקיקה על קצבאות הנכים, למשל, שעדיין לא נסגרה ותגיע היום לוועדת העבודה והרווחה, הוא איש המפתח של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והוא זה שדאג לסגור את הפערים בינו לבין כחלון. החקירות של השבוע פוגעות בכוחו.

מבין שלושת העוגנים הקריטיים להעברת תקציב — את יו"ר הכנסת, יו"ר ועדת הכספים ויו"ר הקואליציה — יו"ר הקואליציה הוא החשוב ביותר. באופן רשמי, ביטן היה אמור להיכנס לפעולה בנוגע לתקציב הנוכחי רק בינואר, עם הצגתו לממשלה. בפועל, יש סיכוי טוב שהוא יהיה מעורב עוד לפני כן בתהליך הכנתו. מצב שבו הוא אינו מתפקד בגלל חקירות עשוי להביא לכך שהבאת התקציב לאישור תהיה סאגה מלאת יסורים.

כפי שהגדירו זאת באוצר אתמול, בהיעדרו של ביטן, הקשרים של הקואליציה עלולים להיפרם. בתקופה שבה הכרעות כלכליות כבדות עומדות על הפרק, הדבר עשוי להיות מורגש באופן מיידי. זו הסיבה לכך שריח הבחירות שעלה באוויר השבוע היה חזק מתמיד.

הדבר הורגש כבר אתמול בוועדת הכספים. בדיון שנערך בוועדה אתמול לא הצליח משרד האוצר להשיג רוב להעברת שינויים תקציביים של 7.5 מיליארד שקל. מדובר בשינויים טכניים בתקציב המדינה, הכוללים העברת עודפים בסך 5 מיליארד שקל מ–2016 ל–2017.

גם בתסריט שבו ביטן יוחלף, התקשו אתמול המקורות באוצר לראות מי יוכל להיכנס לנעליו במהירות באופן אפקטיבי. קודמו בתפקיד, צחי הנגבי, לא העביר את תקציב 2015–2016 מהר כמוהו.

ואולם, מי שהובילו את ההתנגדות הם חברי כנסת מהקואליציה: מרכז הקואליציה בוועדה, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שאמור לגייס לממשלה את הרוב הדרוש, הודיע על התנגדותו. בין זוהר לבין ח"כ רחל עזריה (כולנו) התנהל ויכוח בוועדה. עזריה טענה כי הוא פוגע בירושלים, שכן הסכום של 558 מיליון שקל לרכבת מיועד בין השאר להשלמת קו הרכבת בין ירושלים לתל אביב.

זוהר טען אתמול: "התנגדתי בשל התנהלותו של אגף התקציבים ומשרד האוצר בעניין הקצאת התקציב לעיריית ירושלים". ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, תובע תוספת תקציבית של 900 מיליון שקל ומשרד האוצר מתנגד לכך. זוהר הוסיף: "האוצר אינו מכבד את חברי הכנסת ואינו נותן להם לממש את מדיניותם. גמרנו את החברות עם האוצר".

האם נתניהו יקדים את הבחירות?

בכנסת גוברת ההערכה שנתניהו יפעל בסופו של דבר להקדמת הבחירות למאי 2018, לאחר חגיגות ה-70 למדינה שבהן יככב. בפועל, הכנסת תתבקש לאשר את הקדמת הבחירות בתחילת 2018.

נתניהו, שנציגיו ביטן ויו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) הובילו את חוק ההמלצות, נסוג שלשום והודיע כי הוא מבקש שהחוק לא יחול עליו. זאת, אף שחקיקת החוק קודמה בבהילות, ולאחר שעוררה זעם ציבורי והפגנה של עשרות אלפים במוצאי שבת בתל אביב. נתניהו ובכירים בליכוד חששו שהמשך קידום החוק יפגע בסופו של דבר בליכוד מבחינה אלקטורלית.

באוצר ובכנסת עסקו אתמול בשאלה אם נתניהו מעוניין בהקדמת הבחירות תוך ניצול המומנטום של החקירות והמלצת המשטרה להגיש נגדו כתב אישום לצורך גיוס אהדה בקרב הבוחרים, או שמא הוא חושש מהן בדיוק מסיבות אלה.

ההערכות הן שכחלון אינו שש להקדים את הבחירות, מכיוון שהוא מעוניין בהמשך כהונתה של הממשלה, בתקווה להורדת מחירי הדיור ולהשפעת תוכניותיו נטו כחלון ועוד.

יו"ר הבית היהודי ושר החינוך, נפתלי בנט, גם אינו מתלהב מהקדמת הבחירות, אבל לנוכח עמדתה של ארה"ב לגבי פתרון הסכסוך עם הפלסטינים — לא מן הנמנע שהדבר יסייע לו לנסות לגייס תמיכת בוחרים מהימין.

הנטייה של חברי הכנסת להפעיל שרירים עשויה לקפוץ מדרגה ככל שריח הבחירות נישא באוויר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!