פינת פאר: "חני וינרוט, הטור שלי ב'בחדרי' - בזכותך"

חני,

אני כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת. קשה לי לכתוב עלייך בלשון עבר. הכרנו קצת לפני שחגגו לנו את גיל שלוש. גדלנו בקריה קטנה שהיא ממש משפחה אחת גדולה. את שינוי החשיבה ודרך טיפול מול לקוחות בקליניקה - זה הכל שלך ובזכותך.

את ההשראה למושג "לחיות מחדש".
לחיות מחדש זה רצון להתחיל הכל מחדש.
לחיות מחדש זה לתת הזדמנות למרות שנראה שהכל אבוד .
לחיות מחדש זה לקום עם החלטה שהיום הזה יראה אחרת מיום האתמול.
לחיות מחדש זה להאמין שהכל -הטוב והרע בידיים שלנו.
לחיות מחדש זה לגרום לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו ולפרוץ למען דרך חדשה.
לחיות מחדש זה לראות את הטבע ולהודות לבורא עולם על הכל.
לחיות מחדש זה לחבק ולאהוב כאילו אין מחר.
לחיות מחדש זה למחוק את העבר ולבקש על העתיד.
לחיות מחדש זה את - חני וינרוט.

אהבתי את הכנות שלך, את הפשטות נטולת פוזות ומה יגידו. אלוקים חנן אותך ביופי נדיר, יופי חיצוני ופנימי. יופי אמיתי של חברות נאמנה. גדלנו ביחד עם משחקי חבל, מחנה וקלאס. בשכונה קטנה עם אנשים טובים. היתה לנו ילדות של פעם, נטולת פייס, אינסטוש ועד כמה חידושים טכנולוגיים. כל חיי אמרת לי שאת מעריצה את ההורים שלי, שזכינו בהורים אלופים וצדיקים שידעו לגדל אותנו בצורה בריאה ונתנו לנו כלים להתמודד עם בעיה שהיא בכלל לא בעיה ...

אהבתי שאמרת לי לפני חודש, שפעם החיים שלנו היו הרבה יותר פשוטים. הכל היה כ"כ קל וזורם. דיברנו על לקבל את השונה, לקבל את האחר. היום בשביל לקבל את השונה - צריך המון כוחות מול החברה, מול ה"מה יגידו"... ביקשת בלוויה שלא נרחם. הרגשתי שאת ואני ביחד מול בקשה קטנה .לא לרחם על אנשים שמתמודדים ,קשה להם עם ההתמודדות, ממש אין צורך גם ברחמים ו"עיניים מדברות". אלוקים נותן ניסיון לפי הכוחות - אז הרחמים בהחלט מיותרים.

את הפריצה שלי לעולם הייעוץ והעצמה עשיתי אחרי שראיתי אותך, חני, פורצת במות ועושה את זה בגדול. אמרת לי שגם אני יכולה. אז אני כאן, בטור שלי ב'לובי נשי – בחדרי חרדים', פעם בשבוע, וזה בזכותך. האמנת בי בתור חברה ונתת לי אומץ לעשות את מה שאני רואה בו שליחות למען חיים טובים יותר.

אני כמו כולם, חיכיתי במהלך הלוויה שלך שתקומי ותצחקי לכולנו בעיניים עם החיוך הענק שלך ותגיד: "סתם, הכל היה משחק..."

זה לא קרה.

את שם למעלה בעולם שכולו טוב - ואנחנו כאן .מחשבים מסלול מחדש, מנסים להתעורר ולהבין מהי ארץ החיים.

את המודל להעצמה,
את המודל לנתינה,
את המודל שבפשטות אפשר להגיד הכל וזה יהיה הכי עוצמתי שבעולם.
השארת כאן משפחה, ולא סתם משפחה .
משפחה של נתינה,
משפחה של חסד,
משפחה של נתינה,
משפחה עם הכנסת אורחים והכל בלב שמח.
משפחה של גיבורים ומאמינים.
משפחה שהיא השראה.

כולנו זוכרים אותך כחני שתמיד, גם בזמנים הכי קשים וכואבים - חייכת. לימדת את כולנו שיעור באמונה. ההספק שלך בעשור האחרון היה הספק של מאה שנה. זכית לתת לכולם מבט אחר על החיים, זכית לתת לנו פרופורציות.

רציתי לבקש ממך סליחה קטנה חנוש. בשבת חתן של הבן שלי, לפני כחודש, הגעת לבנה וחיוורת. כולנו היינו בהלם שכיבדת אותנו למרות הכאב - ושימחת אותנו, לא יודעת אם אמרתי לך מספיק תודה .אז תודה. אני יודעת שאת קוראת עכשיו ורואה הכל.
אז תדעי שהצלחת במשימה שלך. הצלחת לתת לכולנו הרגשה שאת חברה של כולם ללא הבדל דת וגזע...

אתם זוג צדיקים ואני אחת שיודעת מקרוב. הבן שלי אחד מהאורחים הקבועים
(מתוך המון ילדים) שמתארח אצלכם ,למה? כי רק אצלכם מקבלים אותו כמו שהוא והכל עם המון אהבה ופרגון אמיתי ומכל הלב. ראיתי שהתאמצת מעל לכוחותייך, דיברנו על בר המצווה של הבן שלך, אמרנו שיהיה שמח ונרקוד ביחד.
שיקרתי.
סליחה.
אלוקים רצה אחרת.
אלוקים לקח אותך לעולם שכולו טוב, ואנחנו כאן מנסים לחיות את מה שביקשת.
לחיות את החיים, ליהנות מהפרטים הקטנים.

השארת לנו צוואה שהיא פקודה: לחיות את היום. ליהנות מהיום-מהרגע. אני בטוחה שנרקוד ביחד. את למעלה אבל איתנו. זכית לתת לכולם את ההרגשה שאת איתנו בזמנים הקלים והקשים כאחד...

שאלוקים ייתן לנו כוחות, תתפללי על כולנו ותבקשי ממנו די למחלות, די לאסונות, די לכאב, די די...

שייתן לכולנו שפע, נחת ואושר.
משיח עכשיו!
ת.נ.צ.ב.ה.

שלך,
פארלי (מורגנשטרן - גלר, ובנות ק. הרצוג)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!