דוד ביטן, השוק האפור, הבריונים - והמיליונים שנעלמו

פורסם לראשונה ב-28 באוקטובר 2016

אפריל 2008. בכירי עיריית ראשון לציון מתכנסים בעירייה ומנסים להבין לאן נעלם סגן ראש העיר, דוד ביטן, שהוא גם יו"ר קבוצת הכדורגל העירונית. ביטן שימש בתפקיד מאז 2001, שנים שבהם הידרדר מצבה הכספי של הקבוצה. ב-2008 הגיעו הדברים לשיא, כאשר הנושים הגבירו את הלחץ. באותם שבועות דרמטיים הבינו בעירייה שאלה לא נושים רגילים, אלא גורמים עברייניים הפועלים בשוק האפור.

"יום אחד נכנסים אלי למשרד שני בריונים", משחזר בכיר לשעבר בעיריית ראשון לציון. "במבט אחד אתה מבין מה הם. הם מיד מתחילים לצעוק: 'תגיד לי איפה דוד ביטן'. אני רואה את המזכירה שלי, מעבר לדלת, נהיית לבנה כמו סיד. אמרתי להם: 'תקשיבו לי טוב, אני מחפש אותו בדיוק כמו שאתם מחפשים אותו'".

לדברי אותו בכיר, "זו היתה תקופה לחוצה מאוד. ארבעה מחזורים לסיום העונה, שחקנים פותחים בשביתה, אין כסף - וביטן נעלם. ממש ברמה של מחתרת - הוא לא בבית, לא עונה לפלאפונים, אי אפשר למצוא אותו בשום מקום. בשלב מסוים הבנתי שהוא ישן בבית של חברים. שלושה־ארבעה חודשים הוא היה ככה". לדברי אותו בכיר, אחיו של ביטן סייע לו להיחלץ מהעניין, כאשר שילם 2.25 מיליון שקל לגורמים בשוק האפור.

באותה התקופה נפתחו נגד ביטן תיקים בהוצאה לפועל, וחלק מהמשכורות הראשונות שלו כסגן ראש עיר בשכר, תואר שקיבל לאחר הבחירות שהתקיימו בנובמבר 2008, עוקלו לטובת אותם חובות. לדברי אותו מקור, "היו אנשים באותה תקופה שהציעו לו עזרה של מאות אלפי שקלים".

(עדכון, 3 בדצמבר 20172017: משטרת ישראל עצרה ועיכבה לחקירה 17 עובדי ציבור בחשד לעבירות שחיתות ולקשר עם ארגון פשיעה. זאת במסגרת חקירת החשדות לפלילים נגד יו"ר הקואליציה דוד ביטן, בתקופה בה כיהן כסגן ראש העיר ראשון לציון. בין החשודים שנעצרו הבוקר, בכירים בעירייה וחבר בארגון פשיעה. ח"כ ביטן צפוי להיחקר גם הוא בקרוב).

במארס 2015, שבע שנים אחרי המשבר ההוא, הושבע ביטן לח"כ בישראל, על משבצת מחוז השפלה בליכוד. לבית המחוקקים הגיע עם ניסיון פוליטי עשיר בזירה המוניציפלית - מאז 1988 הוא מכהן כחבר מועצת העיר ראשון לציון מטעם הליכוד, מ-2005 כיהן כסגן ראש העיר, ובחלק מהזמן היה גם יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ב-2010 נפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד לעבירות שחיתות שונות, אך בסופו של דבר פרקליטות מחוז מרכז החליטה לסגור את התיק נגדו.

אנשים שהכירו את ביטן לאורך השנים מספרים על משהו שמתעתע אצלו: מצד אחד, איש חכם וחריף שיודע להתנהל ומבין כיצד הזירה הפוליטית והציבורית פועלת, "צ'ארמר" שמצליח להתחבב גם על יריביו הקשים ביותר, וקשה באמת להתרגז עליו. ואולם מצד שני, אומרים עליו כי הוא אדם ציני שנראה ששם בראש מעייניו את טובתו האישית או טובת המהלך הפוליטי הספציפי שיקדם אותו ואת בני בריתו, גם אם זה על חשבון האינטרס הציבורי הרחב.

ב-2013 עשה ביטן ניסיון ראשון להיבחר לכנסת בבחירות הפנימיות בליכוד, אך כשל. ב-2015 הצליח להיבחר, ואף שהיה ח"כ טרי, קיבל את ראשות ועדת הכנסת. לפני חצי שנה שודרג ונהפך ליו"ר הקואליציה, לאחר סבב תפקידים בין הח"כים של הליכוד. כיום מסתמן ביטן כאישיות הדומיננטית ביותר מבין חברי הסיעה.

"הכניס עשרות מקורבים לעיריית ראשון לציון"

ביטן, 56, נולד במרוקו ועלה לישראל בגיל חמש. משפחתו הגיעה שכונת רמת אליהו, מהשכונות הפחות טובות של ראשון לציון, וסמוך לעליית המשפחה לישראל מתה אמו. לאחר השירות הצבאי הוא פנה לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, וכמעט מיד לאחר שהוסמך להיות עורך דין נבחר ב-1988 למועצת עיריית ראשון לציון מטעם הליכוד, מפלגה שבה החל להיות פעיל כמה שנים קודם לכן.

במשך השנים עסק בעריכת דין, אך לא הרחיב את פעילות המשרד הפרטי שהקים באופן משמעותי, ובמקביל תפס העיסוק הציבורי חלק נכבד מזמנו. לאור הצלחתו כיום בשורות בתוך הליכוד ובמידה שיתמיד ביחסיו הטובים עם נתניהו, לא מן הנמנע שלאחר הבחירות הבאות, אם הליכוד יישאר בשלטון, ימונה לשר. אנשים המכירים את פועלו כאיש ציבור בראשון לציון, לא רוצים לחשוב בכלל על האפשרות הזו, בשל ביקורת שיש להם על תקופתו בעירייה.

דוגמה לכך היא התנהלותו של ביטן בנוגע למינויים בעירייה. לדברי אותו מקור, במהלך השנים ביטן הצליח להכניס לעירייה עשרות אנשים המקורבים אליו בצורה זו או אחרת, בעיקר למשרות זוטרות. למשל, חלק משחקני קבוצת הכדורגל שבראשה עמד ביטן קיבלו עבודה בעירייה. "העובדים היו בכל התחומים - תברואה, מזכירות, חברות עירוניות, רכזי שכונה. זה נעשה בעיקר בתחילת שנות ה-2000", אומר מקור המכיר את הדברים מקרוב. "אני הייתי עד לשיחה שבה ביטן ובכיר אחר בעירייה התווכחו ביניהם כמה אנשים הם הולכים להכניס לעירייה, ואיך הם מחלקים ביניהם את העוגה".

ההתנהלות הבעייתית ביותר של ביטן בימיו בעירייה קשורה לקבוצת הכדורגל עירוני ראשון לציון. ביטן מונה ליו"ר הקבוצה, שהיא למעשה עמותה עירונית, ב-2001, יחד עם צור, אז חבר מועצה וכיום ראש העיר. צור עזב את הקבוצה אחרי זמן קצר יחסית, וביטן נותר לבד כיו"ר הקבוצה, שפעלה תחת פיקוח העירייה. לפי מקורות המעורים בנושא, ביטן השאיר ב-2008 את הקבוצה עם חובות של 15-14 מיליון שקל. חלק מהחובות נוצרו עקב הבאת שחקנים בשכר גבוה מדי, וחלק משגיאות ניהוליות אחרות.

במהלך השנים, לפי מקור הבקי בדברים, הקבוצה לא החזירה הלוואות שקיבלה. כתוצאה מכך, ערבויות של העירייה חולטו בבנקים, וגזבר העירייה היה גורע את סכום ההלוואה שלא שולמה מקבוצת ספורט אחרות, כי התקציב כולו היה תחת מחלקת הספורט העירונית. ב-2008 הגיע המשבר בקבוצה לשיא: שחקנים פתחו בשביתה, וכמה מחזורים לפני סיום העונה נראה כי לא נשאר אפילו כסף למימון אוטובוסים להסעות למשחקים.

"הגיעו חובות מכל מיני מקומות הזויים", אומר מקור הבקי בדברים. "גילינו סופרמרקט בגדרה, שבו השחקנים היו עושים קניות. פתאום מגיעה דרישת חוב של 200 אלף שקל. מה, אין סופרמרקטים בראשון? מתברר שזאת היתה דרך תשלום לשחקנים, כי פשוט לא היה כסף".

בסופו של דבר העירייה הצליחה לעשות הסדרי חובות עם הנושים השונים, והוציאה מקופתה כ-7 מיליון שקל כדי לכסות את החוב. ואולם באחרונה נחשף בערוץ 10 שרשות המסים הוציאה לעיריית ראשון לציון דרישת תשלום של 6.3 מיליון שקל בגין פעילות הקבוצה בתקופה שביטן היה יו"ר. ביטן טען בתגובה לפרסום, שהחוב קשור לתקופה שלפני כניסתו לתפקיד. לטענתו, כשנכנס לתפקיד היה לקבוצה גירעון של 15 מיליון שקל. עם זאת, הוא לא הכחיש שצ'קים של הקבוצה התגלגלו לשוק האפור.

אחד הדברים המטרידים ביותר בהתנהלותו של ביטן בימים ההם נגע לאופן חלוקת הצ'קים. בעמותה היו שני מורשי חתימה - ביטן והחשב המלווה של הקבוצה, רו"ח אופיר אוני. על אף שמדובר בגוף ציבורי המנוהל על ידי איש ציבור, ביטן חתם על צ'קים פתוחים או כאלה שלא היו ל"מוטב בלבד", וחלק מהצ'קים היו ללא כיסוי. צ'קים אלה היו משני סוגים: כאלה שחולקו כמשכורות לשחקנים או תשלום לספקים, שחלקם פנו לשוק האפור כדי לפרוט את הצ'ק. כאשר אנשי השוק האפור גילו שלצ'ק אין כיסוי, הם פנו לביטן, החתום על הצ'ק.

צ'קים מסוג אחר נגעו לעובדים בעירייה, בעלי משכורות נמוכות. היו אלה עובדים שעבדו בתפקידים זוטרים במועדון, תמורת משכורות של 2,000-1,000 שקל בחודש, כסוג של השלמת הכנסה. בשלב מסוים, לפי מקור המעורה בדברים, ביטן ביקש הלוואות מאותם אנשים. הם מסרו לו צ'קים, וכנגד זה ביטן נתן להם צ'קים של העמותה, שהיו ללא כיסוי. ביטן פרט את אותם הצ'קים שניתנו לו כהלוואה בשוק האפור תמורת כסף מזומן. בשלב מסוים הגיעו אנשי השוק האפור לנותני ההלוואה, ואז הם גילו כי הצ'קים שביטן נתן להם היו ללא כיסוי. כך מצאו עצמם אותם אנשים קשי יום נרדפים על ידי גורמים עברייניים.

"פתאום מתחילים להגיע אלי אנשים מסכנים, העובדים הכי זוטרים של העירייה, ומספרים לי שעבריינים רודפים אחריהם", אומר מקור המכיר את הנושא. "אלה אנשים שפשוט אין להם 5,000 שקל לתת במקום ולסגור סיפור. אני הכרתי חמישה המקרים כאלה. אחד מהם נאלץ לישון במחסן של האצטדיון העירוני, בגלל הפחד מהעבריינים".

זאת לא היתה הבעיה היחידה בהתנהלות של ביטן. בימי אותו משבר הגיעו למשרדי העירייה 30 צילומי צ'קים של קבוצת הכדורגל, כלומר צ'קים שהעירייה צריכה להתכונן לשלם עבורם, של נושים שעוד יגיעו. ואולם התברר שרו"ח אוני התכחש לכך שחתם על הצ'קים האלה. אירוע זה, יחד עם התנהלותו הכללית של ביטן כיו"ר הקבוצה, נכללו בחקירה הפלילית שנערכה נגד ביטן. אוני עצמו התכחש יותר מאוחר לטענתו הראשונית שהחתימה אינה שלו.

קבוצת הכדורגל, תחת ניהולו של ביטן, נהגה לנסוע למחנות אימונים שנתיים בבולגריה. לדעת גורם הבקי בדברים, כלל לא היה צורך לנסוע לחו"ל, ואפשר היה לקיים מחנה אימונים בישראל. ואולם הנסיעות התקיימו כמעט מדי שנה, ואליהן הצטרף ביטן. לדברי המקור, ביטן גם נהג באותן הנסיעות להמר בבתי קזינו.

"הוא בחר להיות בצד של החברה שתפגע לנו באיכות החיים"

ביטן גם היה יו"ר קבוצת כדורגל הנשים של ראשון לציון. עניין זה קשור לפרשה בעייתית אחרת. ב-2010-2008 התנהל מאבק של תושבי שכונת נוה חוף במערב העיר נגד הכוונה להקים בסמוך לשכונה מפעל בטון של חברת התשתיות שפיר. לדברי מקורב לנושא, ביטן, כסגן ראש עיר, לחץ על התושבים בצורה אגרסיבית להסכים לדרישות החברה להקים את המפעל, ופעל כסוג של מגשר בין התושבים לחברה. התושבים אף הסכימו לפשרה שבה ימונה מומחה המקובל על הצדדים, ועל פי קביעתו יפעלו הצדדים. אותו מומחה קבע שהמפעל צריך לקום - ואולם התושבים חשדו בקביעה החד-משמעית של המומחה, שכרו חוקר פרטי וגילו שהשותף של אותו המומחה שהציע ביטן, ייעץ בעבר לחברת שפיר בפרויקט כביש 531. בנוסף התברר לתושבים שלפני שביטן שלח להם את שם המומחה, הוא שלח שלושה שמות לחברת שפיר, והיא זו שהעדיפה את המומחה הספציפי.

ואולם הגילוי המרעיש ביותר של התושבים היה הקשר הכספי. התגלה להם שחברת שפיר הלוותה לקבוצת כדורגל הנשים של העיר 50 אלף שקל. ביטן, מצדו, לקח הלוואה של 8,500 שקל מהקבוצה. בשל גילויים אלה, התושבים עתרו לבית המשפט בדרישה לבטל את הסכם הפשרה עם שפיר.

בעתירה פירטו התושבים את הדברים שהם גילו לאחר חתימת הסכם הפשרה. על ביטן כתבו: "הוא לחץ בכל כוחו כדי שהתושבים יסכימו לפשרה תוך שהוא מהלך בין השמעת אימים (הטענה ששפיר תתבע את התושבים על הנזקים לכאורה הנובעים מצו המניעה) לבין שידול ופיתוי (הטענה כי עיריית ראשון לציון תקפיד על קיום ההסכם כרוחו וכלשונו)".

בית המשפט העניק לתושבים צו זמני המורה על הפסקת העבודות, שהיו רק בתחילתן. ואולם בסופו של דבר החברה הצליחה לגבור על התושבים, לאחר שהחלה לתבוע באופן אישי את ראשי המאבק בסכומים של מיליונים בכל תביעה.

ביטן, מצדו, המליץ לתושבים עוד לפני התביעות לרדת מהעניין, כדי לא להסתבך. "הוא בא אלי ואמר לי 'לא חבל לך להסתבך? יתבעו אותך'", אומר אחד התושבים. "זו התנהלות מחפירה. במקום להגן עלי כתושב שלו, כמי שמשלם מסים בעיר ובוחר בבחירות, הוא בחר להיות בצד של החברה החזקה שבאה לפגוע לנו באיכות חיים".

כמו כן, קבוצת כדורגל הנשים היתה קיימת רק על הנייר. כלומר, היא לא שיחקה בליגה או במסגרת כלשהי, והתקיימה כיישות משפטית בלבד. עניין זה מגביר עוד יותר את התמיהה לגבי האופן שבו התנהל ביטן וגם האופן שבו התנהלה חברת שפיר. "זו לא הייתה קבוצת כדורגל פעילה", אומר אדם שהכיר את העניין. "למשל, המזכירה של הקבוצה היתה רשומה כשחקנית. ובכלל, מי נותן 50 אלף שקל מבלי לקבל את מה שאמורים לקבל - פרסום על גבי חולצות או שלטים?". גם פרשה זו היתה חלק מהחקירה הפלילית שנוהלה נגד ביטן ונסגרה.

בעיה אחרת בהתנהלותו של ביטן היתה בתקופה שבה כיהן כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ב-2010-2008, כשבמקביל החזיק בתיק ההנדסה עירייה. בעקבות החקירה שנפתחה נגדו, הוא עזב את התפקיד, וחזר אליו ב-2013.

לפי מקורות הבקיאים בנושא, ביטן היה מעורב במסגרת תפקידו בדיונים בתוכניות שהיו קשורות למקורביו. למשל, לאיש העסקים שפי ששון, פעיל מרכזי של הליכוד בראשון לציון, אישרה הוועדה המקומית הקמת תחנת דלק בשכונת חלום ראשון במזרח העיר, על אף התנגדות תושבים והעובדה שממש בסמוך כבר היתה תחנת דלק. תושבים עתרו בעניין זה לבית המשפט, בטענה שששון אירח מסיבת יום הולדת לביטן. בית המשפט דחה את הדברים בטענה שהמסיבה היתה עבור פעיל אחר, ושיום הולדתו של ביטן צוין רק כבדרך אגב.

ואולם מקורות פוליטיים בראשון לציון מעידים על קרבה בין ששון לביטן. בין היתר, ביטן נכח כמה פעמים באירועים פוליטיים בביתו של ששון. האירוע האחרון התקיים בשבוע שעבר, בסוכה של ששון, נחשף ב"ידיעות אחרונות" וזכה לתהודה רבה, לאחר שהתברר כי סגן שר הפנים, ח"כ ירון מזוז, ניסה לכאורה לתקוף בסכין פעיל ליכוד אחר שנכח באירוע, רועי שרעבי. בתמונת הסולחה שצולמה לאחר מכן נראה ביטן ליד ששון, מזוז, שרעבי והשרה גמליאל.

המקרה של ששון הוא לא היחיד. אישור נוסף שנתנה הוועדה המקומית היה לבניין במרכז ראשון לציון, שבבעלות אהרון טיטלמן, פעיל ליכוד שמכיר את ביטן 30 שנה, שתרם לו בשתי מערכות הבחירות המקדימות שבהן התמודד בליכוד, ב-2013 ו-ב-2015. אמנם צור עמד בראש הוועדה בזמן שניתן האישור, אך ביטן היה ראש הוועדה, בזמן שהתוכנית היתה על שולחנה.

הבניין של טיטלמן קיבל אישור לתשע קומות (כולל קומת מחסנים וקומת ביניים בין מסחר למגורים), גובה חריג לעומת התב"ע (תוכנית בניין עיר) הבסיסית שקיימת באזור, לשלוש קומות. כמו כן, אושר להגדיל את השטח של חזית הבניין על חשבון המדרכה. "מי שמסתובב שם לא מבין איך בכלל אישרו דבר כזה", אומר חבר מועצה לשעבר בראשון לציון. "זה בהחלט מטריד. גם היום ביטן ממשיך לשמור על קשר טוב עם מה שקורה בעיר. לפעמים אפשר לראות אותו בימי חמישי בעירייה. אני שואל את עצמי מה יש לו לחפש שם".

גנרל הקרב נגד תאגיד השידור

בתקופה האחרונה נהפך ביטן לכוכב תקשורתי - האיש שנחוש לפעול למען סגירת תאגיד השידור הציבורי, על אף שממשלת נתניהו הקודמת היא זו שיזמה את החוק במטרה להבריא את חוליי השידור הציבורי.

בנוסף, בשבוע שעבר תקף ביטן את מנכ"ל ארגון השמאל בצלם, חגי אלעד, לאחר הופעתו באו"ם. "מעשיו של אלעד במועצת הביטחון של האו"ם, שם קרא לחברות המועצה לנקוט פעולה אקטיבית נגד המדינה, הם בגדר הפרת אמונים בוטה של אזרח ישראלי כלפי המדינה, וככזה ראוי לו שימצא אזרחות אחרת", אמר ביטן. אפילו ח"כים אחרים שנחשבים קיצונים, כמו אורן חזן ובצלאל סמוטריץ', יצאו נגד יוזמה זו.

כיו"ר קואליציה וקודם לכן כיו"ר ועדת הכנסת, ביטן יודע לתמרן במשכן בין הקואליציה לאופוזיציה. בתפקיד יו"ר ועדת הכנסת, היה לו שיתוף פעולה בנושאים רבים עם ח"כים באופוזיציה, שראו בו "איש חביב, טוב, יעיל, קואופרטיבי, וכזה שאפשר לסגור אתו עניינים", כפי שאומר אחד הח"כים מהאופוזיציה. "לביטן יש הרבה חן אישי שמאפשר לו להעביר החלטות בכנסת", אומרת ח"כ איילת נחמיאס-ורבין (המחנה הציוני). "הוא התחשב באופוזיציה כאשר היה יו"ר ועדת הכנסת ויודע איך להתחבב על הבריות. הבעיה היא שלא תמיד הוא לוקח את הדברים למקומות הנכונים, והיו לי ויכוחים אידיאולוגיים אתו כיו"ר ועדת הכנסת". אבל כעת, לנוכח היוזמה שלו לביטול אזרחותו של אלעד, גם אם לא תצא לפועל בסופו של דבר, נראה שהסתיים הרומן שלו עם אנשי האופוזיציה: נגד היוזמה יצאו יו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג ויו"ר מרצ זהבה גלאון.

ביטן, כך נראה, הבין את הנוסחה המנצחת בליכוד: לבוא מהאלמוניות של השורות האחוריות ולתקוף, אם במעשים או בדיבורים, את מי שנתפש כאויב השנוא. הסערה סביב אלעד היא רק דוגמה אחת. ביטן גם יזם עצומה למען החייל היורה אלאור עזריה, ופעל במרץ לקידום חוק העמותות (שמחייב עמותות הנתמכות על ידי מדינות זרות לפרסם את מקורות המימון שלהן) וקידום החוק להדחת ח"כים מכהנים. צעד נוסף שלו קשור יותר לפופולריות בקרב ח"כים ופעילים פוליטיים - הצעת חוק (שלא קודמה לבסוף) שנועדה לאפשר תרומות מחברות לצורך מימון הפריימריס, דבר שמעורר חשש שהח"כים יהיו מחויבים לאותן חברות.

לפי הערכות בליכוד, הפעילות הנמרצת של ביטן עשויה לסייע לבחירתו בעשירייה הראשונה ברשימת הליכוד בפריימריס הבאים. מהלכיו האחרונים נותנים לו רוח גבית בקרב פעילי המפלגה. ביטן מצדו, מופיע באירועים מפלגתיים של הליכוד, למשל, בשבוע שעבר הגיע לסוכתו של שר התחבורה ישראל כ"ץ, וזוכה לאהדה רבה. ביטן מיודד כבר שנים עם כ"ץ, ובתחילת הקדנציה אף הוצג כחבר בקבוצת הח"כים המקורבים לכ"ץ, המכונה "סיעת כ"ץ".

תפקידו כיו"ר הקואליציה עשוי להוות עבורו מקפצה נוספת. בתפקיד זה משמש ביטן כ"מצליף" הקואליציה - האיש שפועל לגייס עבור בנימין נתניהו והממשלה רוב בהצבעות במליאת הכנסת ובוועדותיה, כמו גם לגייס רוב להדוף הצעות חוק ויוזמות של האופוזיציה. בתוקף כך, ראש הממשלה והשרים זקוקים לעזרתו כמו גם הח"כים בקואליציה הרוצים לקדם הצעות חוק. גם ח"כים באופוזיציה מבקשים לעתים את סיועו של ביטן במידה שהממשלה לא מתנגדת להצעות חוק פרטיות.

בימי ראשון נוהג ביטן להשתתף בישיבה שמכנס נתניהו לאחר ישיבת הממשלה עם ראשי מפלגות הקואליציה - משה כחלון, אריה דרעי, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, יעקב ליצמן ומשה גפני. בנוסף, הוא משפיע על נשיאות הכנסת הקובעת את סדר יום המליאה השבועי, הוא מנהל את ישיבותיה השבועיות של סיעת הליכוד שאליהן מגיעים נתניהו השרים, הח"כים ופעילי המפלגה, והוא אף מכהן כחבר בוועדות החשובות במשכן - הכספים, הכלכלה, ביקורת המדינה ורפורמות, ומשמש ממלא מקום בוועדת חוץ וביטחון.

החורים במסמך

כיום מגייס ביטן את כל כוחו הפוליטי כדי לקבור את תאגיד השידור הציבורי. בשבוע שעבר, אחרי שבועות שבהם טען שסגירת התאגיד תחסוך כסף, הציג ביטן סוף־סוף את המסמך שאמור להוכיח זאת. לפי המסמך שהציג, המשך הפעלת רשות השידור תוך התייעלות ופיטורי עובדים אמורה לחסוך 2-1.5 מיליארד שקל ב-2018-2017. אלא שכמעט כל מי שמכיר את מה שהיה ברשות השידור ואת מה שאמור להיות בתאגיד חלק על הנתונים שהציג ביטן.

מאחורי הקלעים, פקידים בכירים גיחכו לנוכח הנייר שהגיש. גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר שיזם את הקמת התאגיד בקדנציה הקודמת, אף תקף בפומבי את הנייר. "עיינתי שוב ושוב בתחשיב ולא הצלחתי להבין איך חיסכון כספי מוצג בו כבזבוז, ובזבוז מוצג כחיסכון כספי", כתב ארדן בעמוד הפייסבוק שלו. ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, אמר: "ביטן הציג מספרים ונתונים שאין אף גורם ממשלתי מוסמך שמוכן לחתום עליהם. האמת היא שהשארת הרשות תעלה לאזרח הישראלי מאות מיליוני שקלים בשנה עבור טלוויזיה עם 3% רייטינג. לצערי, כל מי שעיניו בראשו מבין שהמניע האמיתי של המעוניינים בסגירת התאגיד אינו כלכלי, ועל פוליטיקאים ומפלגות להפסיק את המעורבות של מינויי תפקידים בגופי התקשורת".

לא קשה לאתר את החורים במסמך של ביטן: ההצעה נשענה על ההנחה שאפשר לייעל את רשות השידור, ואולם הדבר מתבסס על כך שאפשר יהיה להוריד דרמטית את שכר העובדים, למרות הסכמים קיבוציים קיימים. כמו כן, התעלם ביטן מכך שהרשות מעסיקה כ-1,200 עובדים (כולל יחסי עובד-מעביד עם פרילנסרים), ובנוסף יש לה התקשרויות עם 500 גורמים חיצוניים. המסמך אף מתעלם מפיצויים שיהיה צריך לשלם ל-800 מפוטרים - 400 מהתאגיד ו-400 מרשות השידור.

בהקשר זה עולה השאלה עד כמה ביטן מתואם עם נתניהו במהלך לסגירת התאגיד. נתניהו הביע חרטה בשיחות סגורות עם עיתונאים על כך שפעל למען הקמת התאגיד, וטען כי הדבר "חמק מתחת לרדאר בימי מבצע צוק איתן". תחילה ביקש נתניהו לדחות את הקמת התאגיד ל-2018, אבל לאחר ששר האוצר כחלון התנגד, הושגה ביולי פשרה שהתאגיד יוקם בין ינואר לאפריל 2017, תלוי מתי הוא יודיע על מוכנות. מאז, ביטן הגיע עם יוזמתו לסגור את התאגיד, בטענה שהדבר יביא לחיסכון כספי.

באחרונה אמר ביטן כי לא תיאם את היוזמה עם נתניהו, אלא רק הודיע לו על כך. עם זאת, בכנסת העריכו שהוא מקדם את הצעת החוק לסגירת התאגיד בתמיכתו השקטה של נתניהו. באחת הפגישות שקיים נתניהו במהלך החגים עם ביטן וח"כ יואב קיש, היו"ר הנוכחי של ועדת הכנסת, הודיע נתניהו שלא יתנגד ליוזמה לבטל את סגירת רשות השידור.

לפני כחודש אמר ביטן בראיון ל-TheMarker כי יש לו רוב בעד ביטול סגירת רשות השידור, בהסתמך על ח"כים מהאופוזיציה, אבל הוא לא רוצה בכך, אלא מבקש לשכנע את שר האוצר כחלון. השבוע הכינו אנשי התאגיד הפתעה לביטן ונתניהו: הם הודיעו שיהיו מוכנים לשידור ב-1 בינואר 2017. לפי הסיכום של יולי, שר התקשורת נתניהו מחויב לאשר או לא לאשר, תוך שבועיים מהודעת התאגיד שהוא מוכן לעלות לשידור, את הקמתו. זאת, בזמן שביטן קיווה להעלות במליאת הכנסת, במושב שנפתח בשבוע הקרוב, הצעת חוק לסגירת התאגיד ולהמשך הפעילות של רשות השידור הישנה. כעת נותר להמתין ולראות מה תהיה החלטת נתניהו, ואילו שפנים נוספים ישלוף ביטן למענו.

בינתיים דבר אחד ברור. ביטן כבר השיג את ההישג האישי שלו בסוגיית התאגיד: מצד אחד גברה הפופולריות שלו בליכוד, ומצד שני הוא זכה להתקרב לנתניהו. בתחילת השבוע, ביום הולדתו ה-67 של ראש הממשלה, הוזמן ביטן, לצד בכירי ליכוד אחרים, לחגיגה בלשכת נתניהו עמוסת הבלונים והעוגות. בתמונה ששיחררה לתקשורת לשכת ראש הממשלה, ביטן זכה להיות בין אלה שעומדים ליד נתניהו, אל מול המצלמות, לצד בני משפחתו, והשרים צחי הנגבי ואופיר אקוניס והח"כים נאווה בוקר ואיוב קרא. בצד השני של השולחן עמדו השרים ישראל כ"ץ, חיים כץ, זאב אלקין, גילה גמליאל ויריב לוין, והח"כים קיש, חזן ואחרים.

"אני לא יודע עד כמה הוא האופרטור של ביבי", אומר מקור פוליטי שמכיר את ביטן גם מימיו בראשון לציון. "ביבי נהנה שיש מישהו שעושה לו בלגן ורעש סביב התאגיד, שיש מישהו שתופס לו את הפוזיציה הזו כך שגם אם התאגיד לא ייסגר בסוף, אז מסמנים לו שהוא צריך להיות חלש. ביבי לא נותן לביטן הוראות, הוא פשוט לא אומר לו להפסיק. ההבנה השקטה הזו משתלמת לשניהם".

השבועות הקרובים צפויים להיות סוערים עבור ביטן, לא רק בשל הקרב על התאגיד. כיו"ר קואליציה הוא יהיה במרכז ההתרחשויות בכל הנוגע להעברת חוק ההסדרים, שבו צפויות לעבור כמה רפורמות חשובות שאותן מבקש שר האוצר.

בהקשר סוגיית השידור הציבורי, אמר השבוע פולקמן כי "ערב אישור תקציב המדינה, שבו אנו מעבירים רפורמות חברתיות מהותיות, כולנו לא תיגרר למאבקי סרק". כלומר, כולנו וכחלון רוצים קודם כל להעביר את התקציב - ורק לאחר מכן לדון ברשות השידור. כחלון זקוק לביטן כיו"ר הקואליציה כדי שיגייס את הקולות במשכן בעד התקציב וחוק ההסדרים, ובמיוחד הצעת כחלון למיסוי הדירה השלישית. בלחצו של נתניהו, ביטן התגייס להעביר את מיסוי הדירה השלישית, חרף התנגדותו הראשונית, אך הכריז שההצעה תעבור שינויים, והדגיש שאין "דיל" שלפיו חוק מיסוי הדירה השלישית יאושר בתמורה לביטול סגירת רשות השידור. בכנסת מעריכים כי בסופו של דבר שני המהלכים האלה יקרמו עור וגידים: הכנסת תאשר את מיסוי הדירה השלישית תוך שינויים (כמו פטור ממס שבח למוכרי דירות) ואת ביטול סגירת רשות השידור.

טביעת אצבעותיו של ביטן ניכרת היטב גם בסוגיית פיצולו של חוק ההסדרים. בשבועות האחרונים ניהל ביטן משא ומתן עם משרד האוצר לגבי פיצול החוק, במקביל למשא ומתן בעניין בין כחלון ליו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד). בעניין זה פעל ביטן בתיאום עם אדלשטיין. במשא ומתן עם האוצר הצליח ביטן להביא לפיצול הסעיף האוסר על המועצה להסדר ההימורים בספורט להציע הימורים על מרוצי סוסים בחו"ל החל ב-2017. סעיף זה חשוב בעיקר למרכז השלטון המקומי, שמעוניין שהכנסות מפעל הפיס והטוטו ימשיכו לזרום לרשויות המקומיות מהימורי הסוסים והימורים אחרים. דב צור, ראש העיר ראשון לציון וחברו הטוב של ביטן, היה מראשי הערים שהתנגדו לסעיפי חוק ההסדרים הנוגעים למפעל הפיס והטוטו.

בעניין הרפורמה הקווית בבזק, סוכם בינתיים שהיא תועבר לוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), וכי המשך החקיקה ייעשה בתיאום בין משרדי התקשורת (מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר מתנגד) והאוצר. ביטן יהיה מעורב גם בהשגת הפשרה בסעיף זה, ובכנסת לא בטוחים שהוא יחוקק בכלל במסגרת חוק ההסדרים.

תגובות / ביטן: "גיבוב של שטויות והשמצות שרובן הן מלפני עשר שנים"

בתגובה לכתבה אומר ח"כ דוד ביטן: "בניגוד למנהגי עד כה, אין לי כוונה לענות לכם פרטנית, שכן לא משנה מה אשיב, אתם תמשיכו לפרסם את גיבוב השטויות וההשמצות שרובן הן מלפני עשר שנים ונחקרו ונבדקו על ידי כל הגורמים המוסמכים, והסתיימו בלא כלום. תגובה מפורטת לכל ההשמצות שציינתם נתתי בעבר לכלי תקשורת קודמים שפנו בעניין. מדובר בכביסה ישנה שאתם ממחזרים שוב כדי לנגח אותי בעיתוי זה, על רקע מאבקי בסגירת תאגיד השידור הציבורי.

"28 שנה שירתי כחבר מועצה וסגן ראש העיר ראשון לציון וקיבלתי אלפי החלטות. במהלך חצי השנה האחרונה אתם חקרתם ובדקתם אותי במסרקות וכל מה שהעלתם זה מיחזור של שקרים. לצערי הרב, TheMarker תוקף אותי באופן אישי והכל כדי לנסות לרפות את ידי בנושא התאגיד ולפגוע בשמי הטוב. האמת והעובדות לצערי אינן נר לרגליכם וכל רצונכם הוא לעזור לחבריכם העיתונאים ולפגוע בממשלה שאותה עיתונכם מתעב ושאני חלק ממנה. פעילות מסוג זה מהווה שחיתות תקשורתית לכל דבר ועניין שצריך לשים לה סוף. לדוגמה: את חוק ההסדרים הגיש האוצר ושר האוצר. לי אין חלק בו ואני הוא שפעל מטעם הח"כים לתקן את החוק לטובת הציבור כפי שהדבר ייעשה בחודשים הקרובים, או למשל, במשך השנה האחרונה נכחתי בעיריית ראשון לציון כמה פעמים מועט בהזמנת ראש העיר, ולא כפי שאתם טוענים מדי שבוע. הציבור מאס בשכמותכם ובעיתונאים, ולראייה הרייטינג הזניח של עיתונכם. הריקבון פשט בעיתונכם ובחלק מהעיתונאים שלכם, כולל כותבי הכתבה הזו. אמשיך לשרת את הציבור על אפכם וחמתכם. לא תרתיעו אותי ולא תרפו את ידי".

רו"ח אופיר אוני ושפי ששון סירבו להגיב לכתבה.

חברת שפיר מסרה בתגובה: "בית המשפט כבר דחה את כל אותן טענות, והתיר את פעולתו של מפעל הבטון. בבית המשפט התברר כי טענות אלה מקורן במתחרה עסקית של שפיר, תאגיד עולמי ענק בתחום הבטון, שהודתה כי הפעילה ומימנה כצה תושבים, אשר כאילו יזמו את ההליכים שנועדו לסכל את הקמת המפעל. מכיוון שקבוצת התושבים יוצגה על ידי עורכי דין מהשורה הראשונה, שהופעלו על ידי מתחרתה של שפיר, ביטן לא יכול היה להפעיל 'לחץ', כביכול, על אותם עורכי דין ועל אותו תאגיד ענק. לביטן גם לא היה מעמד כלשהו במהלך כריתת הסכם הפשרה בין שפיר לבין התושבים. ההסכם נוסח על דעתו של ראש העיר. מועצת העיר כולה אישרה את הסכם הפשרה.

"בניגוד לנטען, התושבים הם אלה שבחרו את המומחה המוסכם (ולא שפיר), שהיה הפלא ופלא אותו מומחה שנתן בעבר גם חוות דעת בעניינו של התאגיד שמימן את התושבים. לא רק ששפיר לא פעלה באגרסיביות נגד התושבים, אלא ההפך הוא הנכון: תאגיד עסקי ענק פעל נגד שפיר, תוך יצירת מצג שווא כאילו מדובר במאבק תמים. בכמה בדיקות של מומחים, ללא כל קשר לביטן, נקבע פעם אחר פעם כי המפעל של שפיר עומד בכל הדרישות הקבועות בדין וברישיון העסק שלה, וממילא כל ההליכים המשפטיים נגד שפיר בעניינו של המפעל נחלו כישלון.

"שפיר לקחה חסות על קבוצת כדורגל הנשים של ראשון לציון, ולא נתנה כל הלוואה לקבוצה. החסות היתה חלק ממדיניותה רבת השנים של החברה לסיוע לקהילה. בתרומות מעין אלה מסייעת שפיר לקידום הספורט והבריאות בישראל ולקידום מעמד האשה".

אהרון טיטלמן מסר בתגובה: "הבניין אושר בפחות מזכויות הבנייה המגיעות לו. במקום 400 מ"ר מסחר, ניתנו לו רק 160 מ"ר. בזמן אישור התוכנית, דב צור היה יו"ר הוועדה. ההשפעה של ביטן במקרה שלי היתה מאוד־מאוד שולית. הניסיון לקשור בין התרומה שלי לביטן לבין הפרויקט הם סיפורי סבתא. זה לא קשור אחד לשני. אני מכיר את ביטן כבר 30 שנה. כל חבר ועדה בראשון לציון מכיר 80% מאלה שפונים אליו. לפי זה צריכים להגיע אנשים מהירח כדי לאשר תוכניות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!