8 כללים - כך בוחרים משגיח // מרדכי רוט

המאמר האחרון שכתבתי יצר הדים רבים. אביא את כותרת המאמר בקצרה: על פי רוב, משגיח מתקבל לעבודה לא על שום סמך היכרות או יכולת גישה לבחורים והכרת מבנה נפש האדם, אלא על סמך ידע בספרי מוסר או חסידות, או שהוא נקרא אדם תלמיד חכם בעל שיעור קומה. כל מה שקשור להכרת מבנה נפש של הבחורים זה לא מה שמחפשים אצל משגיח. מסקנתי היא כי אם רק היו נבחרים בהתאמה ומתוך הבנה לדרישות התפקיד – היו לנו הרבה פחות נושרים.

תגובות רבות קיבלתי בגלל הכתבה. שיחות טלפון מאנשי חינוך, אנשי תקשורת, יועצים ומשפיעים רבים שפשוט אמרו תודה.

אנשים עצרו אותי ברחוב ואמרו לי: "אתה לא מבין הרב רוט מה עברתי בישיבה, כמה המשגיח פגע בי, בייש אותי, לא התייחס אלי. ועד כמה עד היום יש לי משקעים ומשברים בגלל זה. אני סוחב איתי את זה עד היום", או לחילופין "תודה רבה שהעלית את הנושא", 95 אחוז מהתגובות היו בסגנון הזה. כמובן שהיו גם כמה בודדים שהגיבו נגד, אבל אני מקבל את זה בהבנה.

אחד שאל אותי - בשביל מה אתה צריך את זה? אנשים לא אוהבים ביקורת ובפרט שאתה יוצא נגד מערכות, למה לך את זה?

עניתי לו: אם תיפול ותשבור את הרגל אתה תצעק מכאבים, נכון? כי כשכואב צועקים וכשכואב חזק והרבה זמן - צועקים בקול גדול.

זה כבר מספר שנים שכואב לי ממה שקורה, אני נפגש עם בחורים, עם אנשים מבוגרים, וכשאני שומע שוב ושוב עד כמה בחורים נפגעו בישיבות, ואתה רואה שאותה בעיה חוזרת על עצמה - חוסר יכולת והתאמה של המשגיח לבחורים, מגיע שלב שאתה לא יכול יותר לשתוק. לא משנה מה המחיר האישי שתשלם.

אני רוצה להדגיש שוב קטע מהכתבה הקודמת כבר כאן בתחילת הכתבה, שאני לא מתכוון חלילה להכליל את כל המשגיחים ואנשי החינוך שאני מכיר, או שישנם. כי הכרתי ואני שומע על משגיחים מדהימים, ששומעים ללב התלמידים שלהם ונותנים להם הרבה ידע להמשך החיים.

למה אנחנו מבינים שאם כואב לנו הגרון אנחנו הולכים לרופא ולא לסנדלר, כי אנחנו הולכים לאחד שמבין בגרון ולא בנעליים. כי אנחנו מבינים שהשני למד ויודע איך לטפל במקרה הספציפי שאני צריך, אז למה כשזה נוגע בציפור נפשנו, בדבר הכי יקר לנו, הילדים שלנו, אנחנו לא שולחים למי שמבין בנפש של ילדינו?

כמו שאדם שלא למד לתכנת מחשבים לא ידע לכתוב תוכנה, כך אותו דבר, איך אדם שלא למד מה זה נפש בחור, מה זה גיל ההתבגרות, איך הוא ידע לעזור לו? הוא לעולם ידע אלא אם כן הוא למד. וגם אחרי שהוא למד הוא צריך להיות חדור רוח שליחות ומלא רגש ורצון לעזור לאחרים.

אי אפשר להיות אחראי על בחורים רק בגלל שהאדם צריך לסגור את החודש וזו האופציה שיש לו.
אני בא רק לתת את דעתי, מה אני חושב שהיה ראוי להיות, אלו דברים פשוטים וראויים ליישום בכל מערכת.

1. משגיח צריך להיבחר לתפקיד לפני הכל מי שידוע שיש לו גישה ואינטואיציה לבחורים, לנפש האדם, ובעיקר רצון ושליחות לעזור לבחורים. מי שהוא רואה את תפקיד המשגיח כאחריות. ממש כמו רופא בטיפול נמרץ שהוא יודע שהוא מציל חיים, וכל תנועה שלו יכולה לגרום למוות או לחיים.

אדם שיש לו הבנה שבידיו מופקדת נפש של בחור והוא יכול ממש להרוג או להחיות אותו ואת כל הדורות הבאים אחריו. להבין את גודל האחריות שיש לו, החיים והמוות בידו כפשוטו. ומצד שני יש לו את הזכות האדירה לעזור לבחורים ואפשרות להשפיע על כל מהלך חייהם לשמור על דורות שלמים.

2. לעבור קורס בסיסי שכולל הכרת מבנה נפש האדם ובפרט את גיל ההתבגרות ואת התהליכים השונים שעוברים בחורים, הכרה בסיסית של סוגי ההפרעות ומחלות הנפש למיניהן, כגון בעיות של חרדות, דיכאון, כפייתיות וכו'. ומבנה טיפולי בסיסי כגון שיטת טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT) שיכולה לעזור לבחורים ומאוד נפוצה ועוזרת מאוד. ובכל זמן קיץ או חורף לעבור מיני קורס, לחזור על הנושאים ולשנן אותם שוב.

לא זה המקום לכתוב את זה, אבל לפעמים ניגשים אלי משגיחים, עם כל מיני בעיות, עם בחורים שאין המקום לפורטן, שפשוט לא יודעים מה לעשות, איך להגיב, ואיך בכלל להתייחס לעניין כזה דבר לדוגמה צריך ללמוד ולהכיר. אי אפשר לטאט מתחת לשולחן כי בסוף דברים מתפרצים כמו מוגלה שלא מנוקזת.

3. להיזהר מפגיעות אישיות ובפרט ברבים, לא יכול להיות מצב שמשגיח צועק על בחור לפני כל התלמידים בגלל חוסר לימוד וכדומה. (משגיח שצועק זה אומר שהוא לא מכיר דרך אחרת כיצד להשפיע על בחורים וזה מה שהוא מכיר, אני מכיר משגיחים שמצליחים להשפיע על סדר הישיבה גם בלי לפגוע לצעוק ולאיים).

4. בחור חייב לקבל שיחה שבועית של לפחות 20 דקות עם המשגיח, בה הוא יושב איתו, שומע לו ומנסה לעזור לו. ואם אין מספיקים משגיחים בישיבה אז שיביאו עוד משגיחים.

5. ישיבה שבועית של המשגיח בינו ובין עצמו לעבור על כל בחור ובחור ולבדוק איך המצב שלו האישי ואיך אפשר לעזור לו ולקדם אותו. לפחות כמו שהאדם יושב בסוף חודש לראות מה מצב חשבון הבנק שלו והא סופר טוב ובודק טוב כמה כסף הוא הוציא, כך לפחות מגיע להתייחס לנשמות הבחורים.

6. משגיח צריך ליצור מצב שבחור צריך לאהוב אותו, אין שום מצווה לפחד מהמשגיח, פחד מוכיח על כישלון בגישה.

7. לתת מחמאות לבחור בכל יום, זה מה שבונה אותו מבחינה נפשית ורוחנית ובעצם לכל החיים. כמו שהישיבה מבינה שהבחורים צריכים לאכול כל יום ואין מצב שלא תהיה להם ארוחת צהרים כך גם במחמאות זה חובה.

8. ההבנה הכי חשובה היא שבחור הוא לא רובוט, יש לו צרכים, יש לו נפש, והנפש שלו זקוקה ליחס, להבנה ולהכלה. זמן הבחרות הוא גיל ההתבגרות, בזמן הזה ישנם המון שינויים פיזיים ונפשיים שמשפיעים על מבנה הנפש של הבחור.

גם כך חוקי הישיבה הם מחמירים, לא צריכים להוסיף עוד ועוד קשיים. למי שבדיוק לא למד או איחר וכדומה. ברור שצריך סדר ומשמעת בישיבה, אך לא תחת חוקים נוקשים ולחצים. וכן, לא כל בחור מסוגל ללמוד סדר שלם ברציפות או להקשיב לשיעור שלם או אפילו לשבת כל הרבה שעות בישיבה ברצף.

הישיבות זה המתנה הטובה ביותר שיש היום בדורנו הפרוץ לבחורי הישיבות, זה ממש החממה הבטוחה ביותר נגד פגעי ומקרי הזמן. ובגלל זה ורק בגלל זה, חשוב כל כך לנסות להבין להתחשב ולשמור את הבחורים שלנו בתוך החממה, אך שהתנאים יהיו טובים ונאותים ושלא יברחו לנו מהחממה.

אגיד את זה בבירור, למשגיח יש השפעה על חיי הבחור הרבה יותר מההשפעה שיש להורים על הבחור.
אני מכיר סיפורים על בחורים שההורים שלהם גרושים או שלל בעיות קשות במשפחה והמשגיח עזר תמך ועודד ופשוט הציל את הבחור, (כן יש גם משגיחים שמצילים את חיי הבחורים) מקנא בזכות שלהם.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!