הצעת החוק להגבלת העמלות בכספומטים תעלה ביום ראשון הקרוב לוועדת שרים

ביום ראשון הקרוב תעלה לוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק להגבלת עמלת המשיכה בכספומטים פרטיים. על פי הצעת החוק, עוסק המפעיל כספומט לא יגביל את הסכום שניתן למשוך מהכספומט לסכום נמוך מ-1,000 שקל, והעמלה שתיגבה לא תעלה על 2% מסכום המשיכה או על 3 שקלים, לפי הנמוך מביניהם.

זאת בניגוד למצב כיום, שבו העמלה הנגבית על ידי המכשירים הפרטיים נעה בין 5 ל-8 שקלים למשיכה, והיא גבוהה משמעותית מהעמלה הנהוגה במכשירי הכספומטים של סניפי הבנקים - המסתכמים ב-1.5 שקלים.

הצעת החוק, שיזם ח"כ דוד ביטן (הליכוד), מעוררת מחלוקת בשבועות האחרונים. מצד אחד, כמו רבות מהצעות החוק בנושאים צרכניים, ובעיקר אלה הנתפשות כמגבילות את כוחם של גופים גזלניים, היא זכתה לתמיכה רחבה, גם ממי שבדרך כלל אינם רואים עין בעין עם ביטן בנושאים אחרים. מי שמחו על ההצעה היו כמובן חברות הכספומטים. לטענתן, מדובר במכה קשה, שאף תוביל להתמוטטות הענף ולסגירת החברות.

גם בנק ישראל תומך בעמדת החברות הפרטיות, והוא פירסם בשבוע שעבר נייר עמדה שבו נכתב כי אין סיבה להתערב בגובה עמלות הכספומטים הבנקאיים והחוץ-בנקאיים, וכי התמחור שלהן נעשה במסגרת "התנהגות שוק תקינה, מקובלת ונפוצה".

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, שהציגה את עמדת בנק ישראל בדיון שנערך אתמול בוועדת הכלכלה בנושא, טענה כי מצבה של ישראל ביחס לעולם מבחינת כספומטים הוא טוב: "העובדות מראות שמספר הכספומטים בשנים האחרונות עלה בצורה דרמטית. מספר הכספומטים הבנקאיים עלה ביותר מ-30%. גם יחסית לעולם אנחנו רואים שמספר הכספומטים פה גבוה משמעותית".

בנייר העמדה נכתב גם כי אף שהמכשירים החוץ-בנקאיים מהווים 64% מכלל המכשירים למשיכת מזומנים, המזומן הנמשך מהם מהווה 7% בלבד מסך המשיכות: "משמעות הדבר היא שהציבור מבין את הפער במחירים ומכלכל את מעשיו בתבונה".

התומכים בעמדת חברות הכספומטים מציינים כי אלה כספומטים שזמינים במקומות שבהם הבנקים אינם פעילים, ולכן יש חשיבות לפעילותם. עוד נטען כי קיומם של הכספומטים המרוחקים מחזק את התחרות ועונה על הצורך הגדל והולך בכסף מזומן.

"ההגבלה גורמת לצרכנים לשלם עמלות כפולות"

יש גם המאשימים את הבנקים בפריסה לא מספקת של כספומטים שגורמת לכניסת הפרטים, ובהם ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שאמר ל-TheMarker בשבוע שעבר: "ההצעה מסירה את האחריות מהבנקים, כי אם הבנקים היו שמים כספומטים בפריסה מספקת, ממילא היה מתייתר הצורך בכספומטים פרטיים. הבנקים הולכים רק למקומות שמשתלם להם, ואין להם מחויבות להציב כספומטים בכל מקום. אפילו סוציאליסט כמוני מבין שפגיעה בחופש של החברות היא לא דבר נכון. מה שצריך לעשות הוא להביא למצב שכתוצאה מתחרות, לכספומטים לא ישתלם לגבות עמלות גבוהות".

בדברי ההסבר להצעת החוק יש התייחסות לנושא חוסר הפריסה המספק של הבנקים: "השימוש בכסף מזומן נפוץ ביותר בישראל, ודאי כשמדובר בתשלום לרכישת מוצרים או שירותים בסכום נמוך, ולכן יש צורך במשיכת מזומנים כדי לאפשר את ניהול חיי היום-יום. מאחר שבמקומות רבים לא מוצבים כספומטים בנקאיים, בתי עסק רבים מפעילים כספומטים שאינם בנקאיים, כך שבאותם מקומות ניתן, בפועל, למשוך מזומנים רק מהכספומטים החוץ-בנקאיים.

"בניגוד לתאגידים הבנקאיים המפעילים כספומטים, שעליהם חלה רגולציה, על פעילות בתי העסק שאינם תאגידים בנקאיים לא חלה רגולציה בתחום זה. חלק גדול מבתי העסק המפעילים את הכספומטים החוץ-בנקאיים מאפשרים למשוך מזומן עד 400 שקל בלבד. בשל הגבלה זו, צרכנים המבקשים למשוך סכום גבוה יותר, נאלצים לבצע את פעולת המשיכה כמה פעמים, וכך משלמים עמלות נוספות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!