הרכבת פיזרה כספים על שכר – וחזרה להפסיד

רכבת ישראל רשמה הפסד רבעוני לראשונה זה שנתיים לפחות — כך עולה מהדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של 2017, שפירסמה הרכבת שלשום. ביולי־ספטמבר 2017 רשמה רכבת ישראל הפסד של 25 מיליון שקל, לעומת רווח של 22 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב–2016.

ההפסד ברבעון הקודם נרשם למרות גידול מתמשך בהכנסות ובמספר הנוסעים. ברבעון השלישי נרשמו 16 מיליון נסיעות נוסעים — גידול של 5% בהשוואה לרבעון המקביל ב–2016. הכנסות החברה ברבעון זה הסתכמו בכ–609 מיליון שקל, לעומת כ–595 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב–2017. העלייה הגדולה ביותר נרשמה במגזר הנוסעים, שההכנסות ממנו היו כ–506 מיליון שקל, לעומת כ–486 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב–2016.

בין היתר, הדו"ח מנמק את ההפסד בגידול של כ–34 מיליון שקל בהוצאות השכר של העובדים ברבעון השלישי, בעקבות עדכוני הסכמי שכר וגיוס עובדים חדשים; בגידול של כ–25 מיליון שקל בהוצאות תפעול ואחזקה כתוצאה מגידול בפעילות; בהפרשות אקטואריות; וכן בירידה של 4% בהיקף הפעילות של חטיבת המטענים.

הטבות לעובדים - 93 מיליון שקל

השנה חתמו ועד עובדי הרכבת וההסתדרות על שורה של הסכמי עבודה, המעגנים סיום של סכסוכי עבודה בתמורה לתוספות שכר, שיחולו רטרואקטיבית מתחילת 2016. השפעת הסכמים אלו היא גידול של כ–22 מיליון שקל בהוצאות השכר בתקופת הדו"ח.

הוצאות הנהלה והוצאות כלליות הסתכמו בכ–99 מיליון שקל — 3 מיליון שקל יותר מבתקופה המקבילה ב–2016. הגידול נובע בעיקר מגידול בהוצאות השכר בסך כ–9 מיליון שקל, הנובע מהסכמי השכר ומגידול במצבת העובדים.

בסעיף ההתחייבויות הלא שוטפות, נכון לסוף ספטמבר, רכבת ישראל חייבת "הטבות לעובדים" בסך 93 מיליון שקל — קפיצה של 13% לעומת סוף 2016. כפי שפורסם ב–TheMarker בפברואר, שווי הטבת הנסיעות בחינם שרכבת ישראל מממנת עבור עובדיה ובני משפחותיהם מסתכם ב–20 מיליון שקל בשנה.

לא ברור אם הגידול במספר הנוסעים רווחי

הרווחיות ברכבת ישראל אמנם אינה חזות הכל, שכן מדובר בחברה ממשלתית מסובסדת המספקת שירות לאזרחים. ואולם הרכבת נקלעה למצב בעייתי למדי, שבו מוטל ספק אם הגידול במספר הנוסעים בכלל רווחי עבורה. לרכבת אין מספיק קרונות ומסילות כדי לשרת את הביקוש הגובר מצד הנוסעים. במידה רבה, הצמיחה של הרכבת חסומה בשל בעיות תשתית.

ברכבת מעריכים כי עד סוף 2017 מספר הנסיעות השנתית יהיה גבוה מ–64 מיליון נסיעות נוסעים — פי שניים מהיקף השימוש בשירותי הרכבת עשור קודם לכן. ממוצע הנסיעות היומי בתקופה זו היה כ–243 אלפי נסיעות ביממה, ובימי השיא, חמישי וראשון, היה מספר הנסיעות כ–250 אלף בממוצע. הקווים באר שבע־תל אביב, מודיעין־תל אביב והוד השרון־תל אביב הציגו ברבעון השלישי את הגידול המשמעותי ביותר מבחינת מספר הנוסעים. סיבה נוספת לגידול במספר הנוסעים היא שבמהלך הרבעון השלישי חנכה החברה את רכבת הגליל — המחברת בין כרמיאל, אחיהוד ויישובי הסביבה לחיפה, מרכז הארץ ודרומה. ועד סוף 2017 מספר הנסיעות בקו החדש צפוי להגיע לכ–500 אלף.

קריסת היצע הרכבות והמסילות אל מול הביקושים הצומחים מביאה לאיחורים, כמו גם לצפיפות גוברת בתוך הקרונות. בשנתיים האחרונות נמצא מדד דיוק הרכבות במגמה שלילית, והוא ירד ל–92.7% דיוק ברבעון השלישי. רמת הדיוק מתחילת השנה היא 93.7%, כשרכבות שמאחרות בפחות מחמש דקות נחשבות כאלה שדייקו בזמנים. בשנה שעברה הגיעו 94.3% מהרכבות לתחנה בזמן, וב–2015 עמד מדד הדיוק על 95.4%.

הרכבת תידרש לשלם 85 מיליון שקל לספקים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!