הצוואה והשיר האחרון של חני וינרוט

"אני שואלת את עצמי איזו חני הייתי לו היו לי קלפים אחרים, לו הייתי נטולת מחלה" כך כתבה חני ע"ה ב'שיר האחרון' אותו הותירה כצוואה וכזיכרון לאישה שהחדירה אמונה וביטחון ברבים

אברמי פרלשטיין
י"א כסלו התשע"ח 29.11.17 | 13:57
5 תגובות

pixabay

בשל היותה מקור כוח והשפעה לאלפי נשים בעולם - פירסמה חני וינרוט ע"ה מעת לעת דבריה בציבור.

באחת הפעמים שכתבה, התייחסה ישירות למוות המתקרב. מה שנראה כי זו צוואתה לציבור:

מחשבות והרהורים על הורות, זוגיות, הגשמה עצמית, גדילה והתפתחות, סרטן ומוות ועל יתר הדברים שיש לחיים להציע.

אחרי שלא אהיה בבקשה תהיו שמחים,
לא בגלל שהלכתי, אלא בגלל שאתם בחיים.

כי אחרי שנפגשים עם הסוף - יודעים להעריך את האמצע ואת ההתחלות.

אז תתרגשו מכל תינוק שמצטרף למשפחה ותהיו זה בשביל זה בגדולות ולא בקטנות.

ותחגגו את החיים כי הם ראויים וזו תהיה ההנצחה הכי מכובדת ויפה בשבילי, בבקשה.

חני וינרוט/ השיר האחרון

בנוסף, פירסמה שיר שנקרא '"השיר האחרון":

לפעמים נדמה לי שהעולם הזה השתגע

ואז אני מתנחמת בסרטן שלי

כאילו שהיא נותנת לי פטור מהטירוף

כאילו שהיא מקנה לי כרטיס של צופה אבל לא משחקת

ובלילה בחושך כשהשקט מעיר בי שדים

אני שואלת את עצמי איזו חני הייתי לו היו לי קלפים אחרים , לו הייתי נטולת מחלה

ואין לי תשובה חד משמעית אבל ברור לי שהייתי נגועה במשהו מפגעי התקופה.