מאבק השבת: האם הישגי החרדים הם פייק ניוז
בטור שמפרסם קובי נחשוני בווינט הוא מנתח את כל ה"הישגים" ומוצא שהם ריקים מתוכן וכמעט חסרי משמעות. "פייק ניוז, ישראבלוף" - הוא מכנה אותם
- בחדרי חרדים
- י' כסלו התשע"ח
- 6 תגובות
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מה שהוצג על ידי הדרג הפוליטי כהישג דתי משמעותי נראה כ"פייק ניוז" מכוון שמטרתו הייתה רק לאפשר חזרה לשגרה ולהבטיח את יציבות הקואליציה.
המהלך המרכזי שעליו הסכימו אמש הליכוד והחרדים הוא קידומו, כבר בשבוע הבא, של "חוק המרכולים", הקובע כי רשות מקומית לא תוכל להתיר פעילות מסחר בשבת בתחומה אלא באישור שר הפנים. מי שנושא כיום בתפקיד הוא אריה דרעי, שבוודאי לא יאפשר זאת, ולכן בש"ס מציגים זאת כהישג דתי-פוליטי משמעותי.
אלא שגם אם תאושר ההצעה, היא מתייחסת רק למספר קטן מאוד של רשויות, אם בכלל, אלה שבהן החוק העירוני הקיים אוסר פתיחת עסקים וראשיהן מעוניינים לשנותו. במקרה כזה השר הממונה אכן יוכל להטיל וטו על המהלך, אך לא ידוע אף לא על עיר או מועצה מקומית אחת שבה הדבר עומד על הפרק. לעומת זאת, חוק המרכולים המוצע לא מעניק לדרעי, או לבאים אחריו, סמכות למנוע את חילולי השבת במקומות שבהם דבר מותר כבר כיום, וככל הידוע זהו המצב ברוב הרשויות המקומיות. בנוסף, לשר אין ולא תהיה אפשרות לאכוף חוקים עירוניים האוסרים את המסחר. המסקנה - החוק שהובטח לחרדים הוא כמעט חסר משמעות.
המהלך שהוסכם אתמול בין הליכוד לחרדים זוכה להתנגדויות מימין ומשמאל. ח"כ משה גפני מיהדות התורה מתעקש כי הוא יחול למפרע גם על תל-אביב. במקרה כזה חוק המרכולים יתברר כהישג של ממש , גם אם נקודתי. הוא אכן יעקוף את פסיקת בג"ץ שהכשירה את פתיחת העסקים, כפי שביקשו החרדים, ותהיה לו השפעה ישירה ומיידית על העיר שבה החל המשבר ושהפכה לסמל המאבק על השבת.
גורם משמעותי נוסף שלא הובא בחשבון הוא מרכז השלטון המקומי. היו"ר חיים ביבס, אחד האנשים החזקים בליכוד ובסביבת ראש הממשלה, מתנגד להענקת סמכויות חדשות לשר הפנים על חשבון ראשי הערים והמועצות ואף מאיים לעתור לבג"ץ אם המהלך יצא לפועל. "הרשות המקומית ונבחריה מכירים ומייצגים את הצרכים העירוניים בצורה הטובה ביותר ורק בידיהם צריכה להיות ההחלטה", נמסר מהמרכז, "על הצעת החוק להיות מתואמת עם השלטון המקומי שהוא המייצג את 8.6 מליון אזרחי מדינת ישראל. לכל רשות יש את הזכות לבחור את האופי והצביון העירוני שלה. ככל שזכות זו תיפגע אנו נפנה להכרעתו של בג"צ בעניין".
דרך נוספת למנוע את המסחר היא באמצעות חוק שעות עבודה ומנוחה הארצי, האוסר העסקת עובדים יהודים בשבת. לכאורה מדובר בכלי אפקטיבי שאמור לתת מענה כולל מבחינת החרדים נגד בתי עסק הפועלים בסופי שבוע, מבלי לנהל מאבקים נקודתיים מתישים ברמה המקומית. אלא שמדיניות שר העבודה והרווחה חיים כץ היא שלא לאכוף אותו כאשר מדובר במגזר הפרטי. ש"ס מבקשת כל העת להקנות גם לשר הפנים סמכויות אכיפה בעניין, באמצעות משטרת האוכלוסין וההגירה של משרדו, אך כץ מסרב לכך בתוקף.
חוק שעות עבודה ומנוחה עומד גם בבסיס הסכמה נוספת בין הליכוד לחרדים בנוגע לפיתרון משבר הרכבת. על פי הפתרון החדש, בבואו להעניק היתר חריג לעבודה בשבת יביא השר הממונה בחשבון גם שיקולים הנשענים על מסורת ישראל, כלומר האיסור הדתי לעבוד ביום המנוחה. המהלך עשוי להביא לצמצום עבודות התחזוקה והתשתית שמקיימת רכבת ישראל בסופי שבוע, אך לא להפסקתם כפי שדרש השר ליצמן. הסעיף המוצע לא יועיל נגד המסחר בשבת. שם, כאמור, החוק כלל לא נאכף.
שרי הממשלה מצביעים במשאל טלפוני על התיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה שיאסור על עבודות בשבת. החוק צפוי לעלות מחר לקריאה טרומית במליאת הכנסת.
בבג"ץ כבר תלויה ועומדת עתירה של קואלצית שבת שוויון, בדרישה להורות למדינה לאכוף את החוק. המנכ"ל רועי לחמנוביץ' משוכנע כי זהו המפתח להצלחה במאבק כולו וטוען כי המפלגות החרדיות משקיעות את מאמציהן במקומות הלא נכונים. "מה הטעם במתן סמכויות לשר הפנים עם בעוד שנתיים יתכן ויכהן במשרד שר אחר?", תהה.
לחמנוביץ' סבור כי על דרעי וליצמן לדרוש ביצוע תיקונים והתאמות בחוק שעות עבודה ומנוחה לצד גיוס עשרות פקחים לאכיפה. "יש מספר לקונות המשפיעות דרמטית על הפרהסיה של יום המנוחה", טען, "למשל שבעלי עסקים יהודיים מעסיקים בשבת עובדים שאינם יהודים ולכאורה אינם עוברים על החוק, וכמובן מספר הפקחים הזעום". לדבריו, "ללא זרוע ביצועית כל הסכם וכל חוק יהיה בגדר אות מתה. לא לכך פיללו בעלי עסקים קטנים ואלפי עובדים. נכון לפעול לשינוי בנושאי הליבה, כפי שציינתי, ולא בקוסמטיקה".
ההסכמה השלישית בין החרדים לליכוד היא הוויתור של ש"ס ויהדות התורה בנושא השבת - החרגה של ענף הכדורגל מחוק שעות עבודה ומנוחה באופן שיבטיח את המשך פעילותו בסופי שבוע. לפני כשנתיים אסר בית הדין לעבודה בתל אביב קיום משחקים בשבת ומאז יש סחבת בביצוע ההחלטה. באחת הודעות האחרונות לבית המשפט, התחייבה המדינה להסדיר את העניין מבחינה חוקית עד לסוף חודש זה, יום שישי הקרוב.
הערכה היא כי בעקבות ההסכם עם החרדים יכנס ראש הממשלה נתניהו כבר השבוע את הוועדה המיוחדת למתן היתרים על מנת להכשיר את קיום המשחקים. בישיבה הקודמת הודר מהדיון השר לשרותי דת דוד אזולאי (ש"ס), כדי שלא יסכל את המהלך, והשתתפו בה רק נתניהו ושר העבודה כץ.
אז מה ה"פיצוי" של נתניהו לחרדים בעקבות התפטרות ליצמן? משחקי הכדורגל בשבת, שהתקיימו עשרות שנים תוך כדי העלמת עין של רשויות החוק, יקבלו חותמת כשרות, בתי העסק הפרטיים שפועלים שבעה ימים בשבוע ימשיכו כך ללא הפרעה ורכבת ישראל תבצע קצת פחות עבודות תחזוקה ב"יום השיפוצים הלאומי" - אבל תבצע.
ש"ס ויהדות התורה אמנם אימצו בחום את חבילת ה"הטבות" הזו ומיהרו להכריז על סיום המשבר, אבל ברחוב החרדי כבר מחדשים את הלחץ עליהם ודורשים קצת יותר רצינות בקרב על קדושת השבת. את הדיל שהחזיר את דרעי, ליצמן וגפני אל חיק נתניהו הם מתארים היום בביטוי שמסמל אולי יותר מכל את תחילת מאבק המרכולים, יוני 2013. אז שאל אותו בית המשפט משלישיית הגשש החיוור נגד עיריית תל-אביב - עכשיו מאמצים אותו העיתונאים החרדים נגד הנציגים בכנסת: "ישראבלוף".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות