מי ישמור על הגרושות בעלות התשובה

בימים קשים אלו בהם כולנו נדרשים להתחזק בתורה למען רפואתו של גדול הדור, הרב שטיינמן שליט"א, נראה שיש להזכיר לכלל קהילות בני התורה שמחובתן לשמור על התורה של הקבוצות הנמצאות בסיכון רוחני.

מפגש עם שלוש נשים בעלות תשובה לשעבר, שעזבו את התורה יחד עם ילדיהם לאחר גירושים כואבים וחוסר תמיכה מהקהילה אליה השתייכו החזיר אותי שנים אחורה לוויכוח נוקב שהתפתח עם אורחת חדשה בבית הכנסת לגבי תפקידה של הקהילה.

היה זה בתום התפילה בזמן הקידוש. שלושה ילדים קטנים שהיו רעבים אחרי הליכה מרוחקת מהבית לבית הכנסת ושהות בת מספר שעות בבית הכנסת, התנפלו בשקיקה על הבמבה והביסלי בשולחן הנשים לאחר שפקדו קודם לכן את שולחן הגברים. האורחת החדשה, אישה מבוגרת מכובדת למראה, עולה חדשה מדרום אפריקה, גערה בהם בחירות יתירה והטיפה להם מוסר. מיד נחלצנו להגן על הילדים והוספנו שאין זה מתפקידה לחנך אותם, מה גם שאביהם אחד מנכבדי הקהילה נמצא פה עמם. האורחת הופתעה מאוד מטענותינו "סליחה? לא מתפקידי? לשם מה יש קהילה? קהילה צריכה לדאוג לילדים ולחינוכם בכל פרט שהוא". גם רום מעמדו של האבא לא נחשב בעיניה: "ילדים של קהילה הם ילדים של קהילה, לא משנה מי המשפחה".

סביר להניח שרובנו נחשוב כי להטיף מוסר לילדים רעבים בזמן קידוש אין זה מתפקידנו, בטח ובטח כשההורים נמצאים באזור. יחד עם זאת לאור העובדה שיותר מדי ילדים משלמים מחיר רוחני שהיה נמנע מהם אילו להוריהם הייתה יותר תמיכה בזמן משבר, קשה שלא לחזור אחורה לדברי התוכחה שלה ולתהות האם הקהילות בימינו אכן דואגות לכלל פרטיה, גם לחלשים ולנמצאים בשוליה.

אחת מאותן שלושת נשים עמן נפגשתי הפתיעה אותי מהרגע הראשון באופן דיבורה. רוב דבריה היו לקוחים מתורתם של הרבי מחב"ד ומרבי נחמן מברסלב. המראה החיצוני שידר ההיפך. כששאלתי בעדינות לסתירה, הסבירה לי שפעם חזרה בתשובה, נהייתה ברסלבית והתחתנה עם חסיד חב"ד. לאחר גירושים כואבים נותרה לבד ללא תמיכה, למעט משפחתה החילונית. "אז הבנתי שעדיף שאני אהיה דתייה בלב מאשר שאמאס בכל. גם הילדים כמוני עכשיו דתיים בלב והם מאושרים כמוני". היא הרגישה צורך להוכיח והזמינה אותי לראות סרטון בפלאפון שלה המעיד לדבריה עד כמה הבן מאושר. למען האמת התקשיתי לראות את פניו המאושרות כי שערו הארוך שגלש עד למותניו הסתיר אותן. הוא ניגן בגיטרה ושר. היה זה ניגון צועק משהו וכאב נשמע בקולו. יתכן והפורקן והוצאת הכאב החוצה עושים אותו מאושר. יתכן והכל יחסי, לעומת מצבו הקודם.

בעלת תשובה אחרת, גילתה זמן קצר לאחר החתונה כי בעלה לוקה בנפשו. לאחר הגירושים הוא הותיר אותה לבדה וברח לחו"ל. היא נותרה לבד לפרנס את התינוקת שנולדה. זמן קצר לאחר גירושיה המשרד בו עבדה, משרד הנהלה של החסידות אליה השתייכה פיטר אותה כי הוחלט להעסיק גבר. אף עזרה לא ניתנה במציאת מקום עבודה חלופי. אף עזרה אחרת, לא חומרית ולא רוחנית ניתנה מהקהילה. העזרה היחידה הייתה משפחת המוצא החילונית.

מקרה שלישי, גירושים כואבים בהם לאורך כל הדרך הקהילה נקטה צד ברור לטובת הגבר. הגבר היה פעיל בכל האירועים החברתיים הקהילתיים בהם האישה נמנעה מלבוא כי התביישה בסימני המכות והייתה כאובה פיזית ונפשית. אף לא אחד מבני הקהילה פקד את הבית לדרוש בשלומה ובשלום הילדים שגם בהם הבעל הפליא את מכותיו. הם הסתפקו בגרסת הבעל המסכן הסובל כביכול בגבורה עילאית נישואים קשים. גם שם לאחר הגירושים התמיכה היחידה הייתה ממשפחת המוצא החילונית.
שלושה מקרים של שלוש נשים שונות, קהילות שונות בערים שונות ורחוקות אלו מאלו. המשותף המחיר הרוחני הנורא של חוסר התמיכה מהקהילה בזמן משבר.

במקרה השלישי היה רק ילד אחד שנותר דבוק התורה. היה זה הבן שעלה לישיבה כשהתחיל הליך הגרושים. שם מצא ראש ישיבה וכלל צוות הוראה שעזר ותמך. עזר לאחוז חזק בידו של אבא שבשמיים ועזר לגשר על הכאב והטראומה ולמצוא את נקודת האור הקטנה דרכה יוכל למצוא את הדרך לקשר בריא יותר עם האבא החי בעולם הזה. כל שאר האחים חזרו בשאלה יחד עם האמא.

כל משבר קשה אצל כל אדם יכול להוביל חלילה למשבר אמונה. אצל גרושות בעלות תשובה המצב קריטי אף יותר. הנשים האמיצות שעשו מסע רוחני גדול, קיבלו עליהן עול תורה ומצוות, ראו בהקמת בית של תורה את פסגת התשובה. הן חלמו להגשים את דרכן החדשה בבית של לימוד ואהבת התורה, שולחן שבת עם דברי תורה של תינוקות של בית רבן ושירי קודש. כשהבית מתפרק, פסגת השאיפות, היצר תוקף ומערער אותן. הרי אם פסגת השאיפות קרסה, אולי הכל היה לשווא? אולי היתה טעות כלשהי במסע הרוחני אותו עשו? זה הזמן הקריטי בו קהילה חייבת לתת מענה רוחני מהיר ובעת הצורך גם מענה לשאר צרכיה שמשתנים באופן דרסטי כתוצאה מהמשבר.

לעיתים נדמה שנוח לקהילה לדאוג לחבריה הנמצאים במרכז העניינים. אלו החברותיים והחייכנים המשתתפים בכל אירוע ונעימים לבריות. בקהילה שרובה חרדית מבית, יתכן ובעלי התשובה יתקשו להשתחל למקום מרכזי בה. ואם נחזור לרגע לאורחת מדרום אפריקה, הרי שיש מסר חזק מאוד בהתעלמותה מרום מעמדו של האב בתקרית הבמבה והביסלי – לא משנה שלי מי הילדים, ילדים הם ילדים של הקהילה.

אז אולי לרפואתו של גדול הדור הרב שטיינמן שליט"א, נתחזק בקיום ושמירת התורה לא רק כיחידים או כציבור יהודי אחד גדול. אולי כל קהילה תיקח על עצמה לדאוג לכל הפרטים שבתוכה, כולל אלו שבשוליה. הם הרי הזקוקים לה יותר מכל....

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!