פינת פאר: אחרי 23 שנה נמאס לי לחטוף מכות

שרית הגיעה אלי דרך הרווחה.

"אישה מוכה, את יודעת מה זה? אני הייתי אישה מוכה", פתחה ואמרה. "אישה שחטפה מכות והלכה לעבודה יומיום. אישה שלבשה בגדים שיכסו אותה עד הסוף כדי שלא יראו את הכחולים שיש לה בגוף. אישה שבוכה יותר מאשר צוחקת - אישה שצוחקת כלפי חוץ ובפנים גמורה, שבורה. זו אני, שחקנית מלידה. לא תזהו אותי בחיים - אני כמוכן! עם בגדי מותגים, אודם ועקבים. אני מוכה. הנפש שלי פצועה ומדממת. אין רגע אחד שלא כואב לי בגוף ובנשמה.

זה התחיל יום אחרי החתונה. הכל היה דבש, עד לרגע שבו נפל לי מהיד הכובע החדש של בעלי. יום אחרי החתונה בשיא הריגושים. זה היה בטעות כמובן, אבל הוא היה היסטרי ועצבני. נבהלתי.
הוא לא תפקד, הוא פשוט היה בטירוף. לפתע הרגשתי על הפנים סטירה חמה שעד היום כואבת לי. נפלתי אחורה מרוב הלם. בעלי לא נבהל ולא התנצל, הוא רק אמר: 'זה ילמד אותך שעל הדברים שלי שומרים'.

שתקתי. הלכתי לשבע ברכות כאילו כלום. החיוכים, החיבוקים, הכל היה שם. המשחק של החיים שלי התחיל מאותו יום ארור. ואני שותקת ושותקת, שתיקה שמלאה בכאב והמון צער.

את הילדים שהגיעו בהמשך גידלתי לבד. הוא נכח פיזית, אבל לא היה שם בחיים .אלימות מול הילדים וכלפיי, היו דרך חיים. כלפי חוץ העדינות והחכמה שלו שפעו ולמרחקים. הוא היה אחד מ"החשובים". ה"מדריך ויועץ" קראו לו כולם. ורק כלפיי וכלפי המשפחה הקטנה שלי הוא היה שטן. חייתי עם חיה רעה .חיה אמתית שמודעת להרס ולחורבן שהיא עושה ולמרות הכל הוא המשיך. כשהילדים גדלו והבינו את המצב, קראו לו בשקט 'קריזיונר'.

אמא, למה אבא בקריזות כל היום? אמא אבא בקריזה עכשיו? היו שואלים בכל פעם לפני שהיו חוזרים הביתה. את המילה גירושין שמעתי דווקא מהבן הגדול שלי - כשתפס אותי בוכה בחדר אחרי עוד מכה. 'אמא, את חייבת להתגרש', הוא אמר עם דמעות. 'אני יודעת', השבתי לו בשקט. 'אין לי את הכוחות'.

המילה סבל ושנאה קטנות על הייסורים והמכות שקיבלתי מידי יום. שרדתי את החיים בזכות כישורי המשחק שלי והצביעות שהיו החברים הכי הטובים שלי. אני שחקנית ברמה גבוהה, חוטפת מכות ושעה אחר כך מחויכת ויפה בחתונה של ביתי.

ידעתי שלא אשרוד את החיים ולכן לא הרחבתי את המשפחה. כל ילד היה אצלי ילד של 'קורבנות השלום', ילדים שבאים עם כל פיוס. ילדי 'שלום בית' קוראים להם, ואני קוראת לילדים שלי אלופי החיים. הסבל שהם עברו ביחד איתי היה גדול. התמיכה והאהבה הם אלו שנתנו לי את הכוחות לקום בכל פעם אחרי עוד מכה ועלבון. ביקשתי מהם שיעזרו לי לשרוד עד שאחתן את שניהם ואז מבטיחה להתגרש.

וכך היה.

אחרי החתונה של הבן, אירסנו מיד את הבת. הכל היה לכאורה מושלם, ורק אני יודעת בלב שהבית והחיים שלנו רחוקים מאוד מהמילה מושלם.

יום אחרי החתונה של הבת, חטפתי מכה של החיים, ועוד ישר לפנים. היה בלתי אפשרי להסתיר - גם לא עם האיפור החזק ביותר. התאפסתי על עצמי, קמתי עם כל הכאב ורצתי לתחנת המשטרה. ככה, טבעי, עם הכאב, עם הצבע הכחול ועם פנים פצועות ולב מדמם.

השוטרת נבהלה ושאלה אם עברתי שוד או תאונה. בכיתי, לא יכולתי לדבר. 'אני אישה מוכה', הסברתי בתחנה. הצוות שם היה מקסים. ליווה אותי לבית. הם היו בהלם. 'חשבנו לראות עבריין', הם אמרו. 'אנחנו מנסים להאמין שאתה הוא הבנאדם שגרמת לאשתך כמעט אשפוז', אמרו לו.
הוא היה בהלם. 'לזה לא ציפיתי', אמר בעצבים והרים את היד לתת לי עוד מכה לפנים. הם עצרו אותו. 'עד כאן', הבהירו לו. 'עם הדבר הזה חיית 23 שנה? איך גידלת שני ילדים עם כזו אלימות'? הם שאלו בהלם מוחלט.
'כן, איתו, לצערי'. עניתי בשקט.

עבר שבוע עד לגט המיוחל. שבוע שבו אלוקים סידר לי הכל. אני רק התפללתי שהכל יגמר ומהר ובאמת, באופן נדיר קיבלתי גט מהיר שקשה להאמין.

אני כאן לקבל את הכוחות לחיות מחדש. נמאס לי לשחק, רוצה לחיות..."


התחבקנו.

"שרית, מדהימה, לפעמים נגמרות לי המילים. כן, גם אני כמטפלת, מול אישה מוכה - נגמרות לי המילים. אני כאן לתת לך כוחות ותקווה לעתיד. אני כאן לתת לך תקווה. אני כאן כדי להכניס לך לראש שלא כל הגברים אלימים.

אני כאן כדי לחדד לך שאין מאוחר בעולם ומהיום הכל פתוח לעתיד יפה וורוד יותר.
אני כאן להדגיש לך שאת אמיצה שהלכת להתלונן אחרי 23 שנה.
אני כאן לחבק ולהוכיח לך שהחיים אצלך מתחילים מהיום.
אנחנו כאן, אני ואת בעד "לחיות מחדש".
אנחנו כאן כדי לבנות את העתיד.
אנחנו כאן ביחד מול הכאב בכל הכח.
אנחנו כאן מול התקווה עם המון תפילות להתחלה חדשה ומוצלחת.
אנחנו כאן בכדי להראות לכל אלה שסובלות/סובלים מאלימות בכל דרך לקום ולטפל
כבר היום - הרגע.
הדגשנו שאנחנו כאן בכדי להגיד לעולם: "די לאלימות, די לכאב".

בואו נחיה את החיים.

הבהרנו במשך עשרה טיפולים מהי זוגיות אמיתית, מהי זוגיות נכונה, מהן הדרכים ואיך להתמודד מול הכאב ואיך לבנות אמון מחדש. נתנו את הכלים להתמודד מול הצלחות וכישלונות. הבהרנו שאין מושלם בעולם - אנחנו כאן לאחל לכולם, גברים ונשים, חיים מאושרים עם המון אהבה, הכלה ואמפתיה.

החיים יפים נצלו אותם.

בתפילה שהכתבה תעזור למישהו/י (כן, יש גם גברים שסובלים מאלימות) ואפילו אחד/ת, לצאת ממעגל האלימות והיה זה שכרי.

בתפילה לאהבה, אחווה, שלום ורעות.

שלכם,
פארלי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!