הקשר בין ישראל כ"ץ, נוני מוזס - ועסקת הענק של מובילאיי

לפני כשבוע פורסם ברשומות הצו שמחייב כל רכב חדש שמיובא לישראל להצטייד בשתי מערכות בטיחות, החל בינואר 2018. הראשונה היא מערכת קולית המתריעה על אי שמירת מרחק; והשנייה מתריעה על סטייה מנתיב הנסיעה. סביר להניח שההחלטה תוכננה מראש, אבל על המהלך הזה הכריז שר התחבורה, ישראל כ"ץ, במארס האחרון - יממה אחרי פרסום רכישת הענק של חברת מובילאיי הישראלית על ידי אינטל ב–15.3 מיליארד דולר.

הכרזה זו היתה שווה מאות מיליוני שקלים עבור מובילאיי, השולטת בשוק מערכות הבטיחות ברכב. כ"ץ הודיע על המהלך בפגישה שקיים בלשכתו עם מייסד החברה ומנכ"לה דאז, זיו אבירם, ועם מנכ"ל אינטל ישראל, יניב גרטי. משמעות הצו החדש היא תוספת הכנסות של כ–225 מיליון שקל בשנה לחברות המוכרות מערכות בטיחות מסוג זה - בסבסוד כספי ציבור - בזמן שהחברה השולטת כיום בשוק היא מובילאיי, והרבה אחריה משתרכות החברות המתחרות - איווקס הישראלית ומובון הקוריאנית, שלא הצליחו עד כה לחדור אל היבואנים ואל המתקינים הגדולים. השבוע התברר כי מבקר המדינה עומד לבדוק את ההחלטה שקיבל משרד התחבורה בנוגע למובילאיי.

"מדובר במערכות חדישות התורמות לבטיחות בדרכים ומאפשרות לצמצם באופן משמעותי את מעורבותם של כלי הרכב בתאונות הדרכים", אמר בעבר כ"ץ על המערכות של מובילאיי. למעשה מדובר בדור הקודם של מערכות הבטיחות הקיימות בשוק, שלטענת מתחרותיה גם לא עובדות בצורה אופטימלית בכל מזג אוויר.

בשנים האחרונות יותר ויותר מכוניות חדשות מגיעות עם טכנולוגיות מתקדמות לבלימת חירום אוטומטית והיגוי אקטיבי. מובילאיי עצמה מתרכזת בפיתוח המערכות החכמות, במסגרת ההיערכות שלה לעידן הרכב האוטונומי, זה שייסע ללא נהג. מערכות מתקדמות אלה אינן מתאימות להתקנה מאוחרת (אפטר־מרקט) בכלי רכב משומשים.

אינטרס משמעותי יותר של מובילאיי בשינוי הרגולציה לטובת המערכות המיושנות יחסית, הוא יצירת פיילוט בקנה מידה לאומי לחיוב כל המכוניות בהתקנת מערכות בטיחות, שלאחר מכן ניתן יהיה לנסות להעתיק אותו לשווקים גדולים יותר בעולם. למהלך כזה יש פוטנציאל הכנסות אדיר למובילאיי בשל היתרון שכבר יש לה בשוק.

השבוע התייחס השר כ"ץ בעקיפין לבדיקת המבקר, בדברים שנשא בכנס בנושא תחבורה: "הדבר הראשון שעשיתי היה לקרוא ליועצת המשפטית של משרד התחבורה ולבקש שתוודא שההליך ינוהל באופן שוויוני", הצטדק השר. "ממנכ"לית המשרד ביקשתי לגבש את ההליך ולהובילו באופן שיאפשר לכל חברה שתעמוד בקריטריונים הנדרשים להשתתף בתחרות - וכך אכן נעשה".

מדוע נרגש כל כך כ"ץ? מדוע מיהר לנופף בגיבוי שקיבל?

"אם אתם מלווים לקוח - שימו שרוך כמו כל הלוביסטים"

עבור הישראלי הממוצע, מובילאיי היא עוד פרק בסיפור המפואר של "אומת הסטארט־אפ". תג המחיר הענק באקזיט אמנם מיוחס לטכנולוגיה של הרכב אוטונומי שמפתחת החברה, אבל הסיבה העיקרית לצמיחה המהירה של מובילאיי מאז הקמתה ב–1999 היא הטכנולוגיה של מערכות הבטיחות לרכב שאותן פיתחה, שמתריעה באמצעות צפצוף והבהוב על סכנות מיידיות.

מאז 2014, מי שמייצג את מובילאיי היא חברת הפרסום ויחסי הציבור גיתם, ליתר דיוק חברה בת בקבוצה שנקראת גיתם IM. הבעלים של גיתם הוא איש הפרסום הוותיק משה תאומים, שבמשך שנים מקורב לפוליטיקאים בכירים ולצמרת העולם העסקי. לפני כעשור הקים תאומים את גיתם IM (Issue Management). "מיפוי וניהול מערכות היחסים המורכבות של חברות וארגונים עם בעלי העניין (Stakeholders) של הארגון בזירות השונות: הציבורית, התקשורתית, העסקית והרגולטורית" - כך תיארה את עצמה החברה בעבר באתר האינטרנט שלה.

לאורך השנים, השמות המרכזיים בחברה היו יועצים שהגיעו מהמערכת הפוליטית: עידו הר־טוב, שהיה מנכ"ל IM וכיום משמש מנכ"ל קבוצת גיתם, היה ראש לשכתו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון; אסף אזולאי, שהחליף אותו בתפקיד, היה דוברו של השר לשעבר בנימין בן אליעזר. אזולאי עזב את גיתם בפברואר 2017 לטובת תפקיד סמנכ"ל השיווק בבנק הפועלים - לקוח גדול של גיתם. מי שהחליף אותו בתפקיד היה גילי מאי, שלפני כן היה ראש מטה במשרד ראש הממשלה. גם דוד שיאן, יו"ר צעירי הליכוד, עובד בחברה.

גיתם IM עוסקת בשני אפיקים הקשורים זה בזה. הראשון הוא שיתוף פעולה בין גופי תוכן לחברות ענק ומשרדי ממשלה, בעיקר בכל הנוגע לעסקות תוכן שיווקי. השני הוא "לובי אפור" (עבודת לובי לא רשמית, בניגוד ללוביסטים הרשומים בכנסת ומפוקחים על ידה) - ניסיונות לשכנע נציגי ממשל ברמות שונות בכל הנוגע לרגולציה שתיטיב עם לקוחותיהם העסקיים. לפי עדויות, נציגי החברה עושים זאת באופן בלתי־פורמלי, בשיחות בכנסים ואירועים, בין היתר, כאלה שגיתם מפיקה וקשורים לנושאים של לקוחות החברה, וגם בכנסים בנושאי תחבורה שבהם הופיע במשך השנים השר כ"ץ.

את נציגי גיתם IM אפשר לראות גם בכנסת. שם, מי שעוסק בלובי מחויב להזדהות כלוביסט בעזרת שרוך כתום. "אתה רואה את האנשים שלהם מסתובבים בכנסת", סיפר לנו השבוע לוביסט ותיק. "פעם פנו אליהם ושאלו 'למה אין לכם שרוך כתום?' הם אומרים: 'אנחנו לא לוביסטים'. אז שואלים אותם 'מה אתם בעצם עושים פה? אם אתם מלווים לקוח, שימו שרוך'".

האחראים על מובילאיי בגיתם IM היו בשנים האחרונות אזולאי והר־טוב, וההישגים של גיתם בייצוג מובילאיי הניבו לה בונוסים של מיליוני שקלים. לפי הערכות, אזולאי והר־טוב עצמם קיבלו גם בונוס באופן אישי. בתוך כל זה, הר־טוב הצליח לייצר ערוץ ישיר לשר כ"ץ. הר־טוב, לפי עדויות, נצפה כמה פעמים בלשכתו של כ"ץ. כ"ץ לא מכחיש שהיה בקשר עם הר־טוב וטוען כי "מדובר היה בחילופי דברים בתחום הפוליטי ובהמשך השר יזם את ניתוק הקשר".

"אני לא יכול להכחיש את הקשר ההדוק בין לשכת השר לגיתם", אמר לנו השבוע מקור שעבד במשרד התחבורה. "לדוגמה, אני זוכר שלפני שנתיים הם היו מעורבים בתיאום סיור של השר למפעל של מובילאיי".

הטבה של 37.5 מיליון שקל בשנה



ההטבות של מובילאיי לא נעלמו מהעיניים של מתחרותיה. איווקס ומובון טוענות שההוראות והתקנות שקבע משרד התחבורה מפלות לטובת מובילאיי. אחת מהן אף העבירה תלונה בנושא למשרד מבקר המדינה, ואחרת פנתה לרשות ההגבלים העסקיים בטענה שמובילאיי ומפיציה לוחצים על יבואני רכב ומתקיני מערכות לרכב לא לעבוד עם המתחרות. שתי התלונות נמצאות בהליכי בדיקה, וייתכן שהמבקר יבדוק אם אנשי מובילאיי או גורמים בסביבתה היו מעורבים בניסוח התקנות לחיוב התקנת המערכות במכוניות חדשות.

בכיר בענף מערכות הבטיחות אמר ל–TheMarker: "כשאנחנו מגיעים אל יבואני הרכב כדי להציע להם את המוצר שלנו, הם מתפתלים בכיסא ומסבירים שיש להם בעיה לעבוד אתנו. יש כמה יבואנים שנמצאים בקשרים עסקיים הדוקים עם מובילאיי, וגם עם האחרים יש לנו בעיות - כי מובילאיי יכולים להציע להם בונוסים כדי לקנות מהם בכמויות גדולות".

המתחרות של מובילאיי מזהירות כי על פי הוראת נוהל שפירסם באחרונה משרד התחבורה, שמפרטת כמה נקודות של הטבות מס יקבל כל יבואן רכב, רק מערכת ההתרעה של מובילאיי תוכל לזכות בניקוד המלא - אף ששלוש החברות מציעות מוצרים דומים. בנוהל הוגדרה מערכת לזיהוי תמרורי תנועה, שמציגה את תוכן תמרורי המהירות המרבית בצורה ויזואלית לנהג ומספקת התרעה בעת החריגה ממגבלת המהירות. יבואן שיתקין מערכת כזו בכלי הרכב יזכה להטבות מס נוספות ולדירוג בטיחותי גבוה יותר עבור דגם הרכב.

נוהל זה היה קיים גם בעבר, אך לא הותאם למציאות החדשה. כמו מובילאיי, גם המערכות של איווקס ומובון מציגות לנהג חריגה מהמהירות המותרת בכביש בצורה ויזואלית, ומודיעות לו בכמה המהירות שבה הוא נוסע חורגת מהחוק. ואולם בניגוד למובילאיי, הן לא מציגות את תוכנו של התמרור עצמו (למשל, מהירות מרבית של 90 קמ"ש). בענף חוששים כי הותרת הסעיף על כנו תסייע למובילאיי לסלק את מתחריה מהשוק. אמנם הטבת המס המוגברת למערכת של מובילאיי שווה רק כ–125 שקל לכל רכב, אך במכפלות של שוק הרכב כולו, המקיף כ–300 אלף מכוניות חדשות בשנה, מדובר בהטבה עודפת של כ–37.5 מיליון שקל בשנה.

אם לא די בכך, בספטמבר שינו במשרד התחבורה את הנוסח הקיים שמגדיר אילו ספקי מערכות בטיחות מוכרים להחזרי מס. הנוסח הקודם חייב את החברות להמציא אישורים מיצרני רכב בחו"ל על כך שהמערכות נוסו ברכביהם ונמצאו כשירות בכל התקנים המחייבים. כל שלוש חברות הטכנולוגיה הצליחו להציג את האישורים הנדרשים.

אלא שעתה במשרד התחבורה בחרו להקשות ולהוסיף דרישה חדשה: המצאת אישור המחלקה המשפטית של יצרן הרכב, או עורך דין מטעם היצרן, שלפיו האישור הקודם נחתם על ידי הגורם המוסמך אצל היצרן לאישורים מסוג זה. ככל הידוע, רק מובילאיי מחזיקה באישור המבוקש בנוסח החדש, ובאיווקס מתקשים להמציא את האישור החדש. "זה דבר תמוה מאוד", אומר מקור באחת החברות המתחרות. "התחושה היא שמובילאיי פשוט הצליחה לסגור את השוק. בנוהל הקודם לא עלתה כל דרישה לאישור יצרן. מישהו באמת יכול להצדיק את הקשחת ההוראה?".

לטענת מתחרותיה, באוגוסט קיבלה מובילאיי הטבה משמעותית נוספת. זאת, כאשר משרד התחבורה הכריז כי יממן התקנה של מערכות הבטיחות גם ל–120 אלף כלי רכב משומשים. הממשלה הקצתה תקציב של 180 מיליון שקל למימוש התוכנית, שיזם כ"ץ. אחרי משא ומתן ממושך מול משרד האוצר ושאר הגורמים הרלוונטיים בממשלה, הצליח כ"ץ לשכנעם לתת את ההטבה באמצעות הנחה של 1,500 שקל במחירי אגרות הרישוי השנתיות, לבעלי מכוניות שיתקינו את המערכות ברכבם. הסכום המרבי שהותר לספקי מערכות הבטיחות לגבות עבור התקנתן נקבע על 2,100 שקל - כ-600 שקל יותר מהמחיר הסיטוני שבו מוכרת מובילאיי את המערכת ליבואני הרכב.

כבר ב-2015 ניסה כ"ץ לאשר בממשלה תוכנית לחלוקת מערכות בטיחות, חינם לכל דורש, למי שבבעלותו רכב משנת 2000 ואילך - שעלותה נאמדה בעד 1.5 מיליארד שקל. משרד האוצר התנגד בזמנו למהלך, בטענה שאין אפשרות להעניק סבסוד מלא למערכות הבטיחות, ואף הזהיר כי מימון התוכנית יחייב דווקא ייקור של אגרת הרישוי. לבסוף השיג כ"ץ את מבוקשו, גם אם בהיקף מצומצם מכפי שקיווה בתחילת הדרך, כאשר ביולי חתם שר האוצר, משה כחלון, על התקנות שיעניקו הנחה למתקיני מערכות הבטיחות. כ"ץ הודיע אז כי בכוונתו לבקש ממשרד האוצר תקציב נוסף, שיאפשר להגדיל את מספר כלי הרכב שבהם יותקנו המערכות.

הסולחה והיחסים החמים עם "ידיעות אחרונות"



למשולש כ"ץ־גיתם־מובילאיי יש צלע רביעית. הצלע הזאת היא "ידיעות אחרונות", שם זוכה כ"ץ ליחס חם במיוחד, ומקבל שוב ושוב חשיפה נרחבת לכל תוכנית - לעתים בוסרית - שמשרדו החל לבחון בתחום התחבורה, כולל תמונה מחמיאה של השר.

מצד שני, בידיעות בעיתון שעוסקות במחדלים תחבורתיים, למשל תאונות דרכים ועומסי תנועה, כ"ץ כמעט אינו מוזכר ותמונתו לרוב אינה משולבת. שכבת ההגנה שמקבל לכאורה כ"ץ מ"ידיעות" כבר תועדה, למשל במדור ביקורת התקשורת באתר מאקו.

כיצד פועלת מערכת ההגנה מאחורי הקלעים? גורמים שמכירים את פעילות "ידיעות" מצביעים על מעורבות גבוהה של אנשי גיתם בכל הקשור לאופן הסיקור של כ"ץ בקבוצות ידיעות אחרונות. לפי עדויות אלה, אנשי גיתם פעלו מול גורמים ב"ידיעות" כדי שכ"ץ יקבל סיקור חיובי - הן בשילוב ידיעות מחמיאות והן בהורדת אזכורים שליליים לגביו.

הדמות המרכזית בגיתם, בוודאי בכל הקשור לשירותי ייעוץ שכוללים חיבורי הון־שלטון־עיתון, הוא תאומים. המנכ"ל הר־טוב מהווה דמות מרכזית בנוגע לשר כ"ץ ונטל חלק פעיל בהסדרת היחסים בינו לבין "ידיעות". ב-2014 היחסים בין "ידיעות" לכ"ץ היו מעורערים במיוחד. במשך כמה חודשים בסוף 2014 פורסמו, בעיקר באתר ynet, עשרות ידיעות שליליות נגד כ"ץ, שקיבלו הבלטה מיוחדת בעמוד הבית, גם אם הן נראו לא ענייניות.

בדצמבר 2014 פירסם כ"ץ פוסט שתקף בחריפות את קבוצת ידיעות אחרונות, לאחר פרסום ב–ynet על ביטול מינוי שנראה כפוליטי שאותו ניסה כ"ץ להוביל. "מדובר בידיעה זדונית ושקרית ללא כל בסיס עובדתי, שהסיבה לפרסומה היא אחת: תמיכתי המוצהרת בנתניהו לראשות הממשלה והצבעתי נגד חוק ישראל היום. ברצוני להבהיר כי מתקפות מסוג זה לא ירתיעו אותי. אמשיך לפעול ולהביע את עמדותי ללא מורא וללא חשש", כתב כ"ץ.

אלא שמאז 2015, בוודאי לאחר הבחירות האחרונות לכנסת, היחסים בין קבוצת ידיעות לכ"ץ התחממו. במארס 2015 נטל הר־טוב חלק בפגישת סולחה משולשת במסעדת קפה איטליה בתל אביב, שבה השתתפו הר־טוב עצמו, עורך ynet דאז, ערן טיפנבורן, וכ"ץ. אף שלגיתם יש לקוחות הנוגעים למשרד התחבורה, הר־טוב אמר אז שנכח בפגישה רק בשל יחסי הידידות שלו עם הצדדים.

לגיתם השפעה רבה על אמצעי המדיה, ובמיוחד על "ידיעות אחרונות", כאשר המשרד מזרים מדי שנה עשרות מיליוני שקלים לקבוצה. חלק ניכר מהכסף הזה מוזרם בקמפיינים מסורתיים - רכש מודעות פרסום, למשל של אסם ובנק הפועלים - של לקוחות של גיתם. ואולם הכסף המשמעותי יותר מגיע מפרויקטים משותפים ומיזמי תוכן שיווקי. מיזמים אלה מכניסים לקופת "ידיעות" מיליוני שקלים לכל מיזם. היתרון המרכזי של קמפיינים מסוג זה הוא שהם מכניסים "כסף חדש" לעיתון, שכן התוכן השיווקי משולב בעמודי התוכן של העיתון ולא באים על חשבון ההכנסות מפרסומות.

גיתם, באמצעות IM או באמצעות חברת התוכן השיווקי, למעשה המציאו את הענף הזה. "ידיעות" הוביל את המגמה של העלאת פרויקטים בתחום התוכן ביחד עם גופים מסחריים או ממשלתיים, כמו מועצת החלב, בנק הפועלים והתעשייה האווירית. השניים האחרונים הם לקוחות של גיתם. מובילאיי, גם היא לקוחה של גיתם, הזרימה בשנים האחרונות סכומים משמעותיים ל"ידיעות אחרונות". למשל, בכל מבחני הרכב המפורסמים ב–ynet נוספה טבלה חדשה, מודגשת במיוחד, שמפרטת מהי רמת הבטיחות של כלי הרכב. אף שלא נכתב באף מקום המותג מובילאיי, הטבלה הזאת נוספה, כך נודע ל–Markerweek, כחלק מההסדר בין "ידיעות", מובילאיי וגיתם. מובילאיי לא מוזכרת בטבלה שכן היא שולטת בענף והאסטרטגיה הפרסומית שלה היא חינוך השוק לדרוש אביזרי בטיחות. אף שמדובר בתוכן שיווקי לכל דבר, ב"ידיעות" לא מציינים לכך גילוי נאות.

מקורות שמכירים היטב את אופן הפעולה של קבוצת ידיעות ומשרד גיתם, אומרים כי היחס החיובי כלפי כ"ץ ב"ידיעות" נובע גם מכוחה של גיתם ומפעילותה בתחום. במערכת היחסים בין מובילאיי, גיתם ו"ידיעות אחרונות" כולם הרוויחו: גיתם קיבל תקציב פרסום גדול ממובילאיי, "ידיעות" קיבל תקציבי פרסום גדולים מגיתם, השר כ"ץ קיבל יחסי ציבור חיוביים מ"ידיעות", וייתכן כי מובילאיי קיבלה אוזן קשבת מהשר כ"ץ.

מערך היחסים הזה מאיר בזווית אחרת את אופן ההתנהלות של קבוצת ידיעות אחרונות. עד כה, רבים סברו כי אופן הסיקור של "ידיעות" מוטה רק בהתאם לקרב המרכזי שמנהל המו"ל ארנון (נוני) מוזס נגד נתניהו. בעקבות כך, היו שהעריכו כי עצם העובדה שכ"ץ מהווה איום על מעמדו של נתניהו, ואולי אף אופוזיציה פנימית בליכוד, גורם ל"ידיעות" לסקר אותו באהדה.

ואולם מקורות שמכירים את הנעשה ב"ידיעות" הגיבו בביטול לאפשרות הזאת. לדבריהם, אף שר אחר שהתעמת עם נתניהו לא קיבל יחס כזה אוהד ב"ידיעות".

משולש כץ־גיתם־"ידיעות", גיתם פעל כדי לשפר את אופן הסיקור של כ"ץ בעיתון. לרוב, כך לפי מקורות המכירים היטב את פעילות "ידיעות", אין כלל צורך בהוראות ישירות מלמעלה, שכן הכתבים והעורכים כבר יודעים מראש מי נמצא ב"רשימה השחורה" או "הלבנה" וכיצד יש לסקרו.

עסקה משולשת שכללה את גיתם, מפרסם והשר כ"ץ, התבצעה בפועל בקמפיין הפרסומי לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שנמצאת תחת סמכותו של כ"ץ. ב–2015 זכה כ"ץ לשורה של ראיונות אוהדים בקשת, שהיתה אז אחת מזכייניות ערוץ 2. מאחורי הקלעים, כך נחשף באתר "העין השביעית", שילמו משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כ–3 מיליון שקל לקשת עבור קמפיין. את הקמפיין עצמו ביצעה לפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית), אבל אנשי גיתם עמדו מאחורי הקלעים כיועצים של הרשות.

שבעה חודשים בלי מכרז בחברת נתיבי איילון

כאן המקום לציין כי גיתם מחזיקה גם בתיק יחסי הציבור והתקשורת של חברת נתיבי איילון הממשלתית, הכפופה לכ"ץ. זה כשבעה חודשים שהחברה מטפלת בנתיבי איילון, בלי שזכתה במכרז לייצוג החברה. גיתם הכניסה רגל לדלת של נתיבי איילון לפני כשנה, כשזכתה במכרז מצומצם לאספקת שירותי שיווק אסטרטגי לפרויקט "מהיר לעיר" לרישות גוש דן בנתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית (נת"צים), פרויקט שמובילה נתיבי איילון עבור משרד התחבורה.

גיתם מייצגת גם את חברת הרכבות והתשתיות אלסטום וחברת גט. האחרונה עסוקה בשנים האחרונות במלחמת חורמה נגד כניסת שירות המוניות אובר לישראל (גיתם ייצגה בעבר את אובר). אובר מנהלת בשנתיים האחרונות מאבק קשה בכ"ץ, שחוסם את הרחבת שירותיה בישראל. בין היתר, נעזר משרד התחבורה בגט לצורך קידום המאבק המשפטי שהוא מנהל נגד אובר. כניסת אובר לישראל צפויה לפגוע בפרנסת נהגי המוניות - שהם כוח חזק בתוך מרכז הליכוד. כ"ץ טוען כי הוא מתנגד לאובר בשל הפגיעה בענף המוניות והעובדה שהמדינה תיאלץ לפצות את הנהגים בכסף רב, עקב הזיכיונות שהם שילמו למדינה, וכי אין לך קשר לעניינים הקשורים למרכז הליכוד.

מנתיבי איילון נמסר בתגובה: "במכרז שבו זכתה גיתם לשירותי ייעוץ אסטרטגי ותקשורתי לפרויקט המרכזי ביותר בחברה, הוענקה לחברה האופציה להרחיב את התכולה ולקבל שירותים נוספים בתחום הפעילות נשוא המכרז. לאחר שהסכם ההתקשרות של החברה עם נותן שירותי הדוברות הסתיים לפני כמה חודשים, פורסם מכרז חדש, שבוטל בשל סיום תפקידו של מנכ"ל החברה הקודם. עם כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש, פירסמה החברה מכרז חדש לשירותי דוברות ויח"צ, המכרז פתוח וכל המעוניין מוזמן להגיש הצעתו עד ל–10.12.2017".

משה תאומים: איש הסוד של פרס, דנקנר, לבייב ושטייניץ



איש הפרסום והיועץ האסטרטגי משה תאומים, 72, נחשב לבורג מרכזי במועדון ההון־שלטון הישראלי. הוא נחשב למקורב לפוליטיקאים, בעיקר מהשמאל, המרכזי שבהם היה שמעון פרס, שאותו ליווה מאז 1977 בכל תחנות חייו, אך תאומים גם מקורב לחיים רמון ואחרים. בשנים האחרונות ידע תאומים להתקרב לפוליטיקאים ממפלגות אחרות. למשל, כאשר יובל שטייניץ היה שר האוצר, תאומים ייעץ לו באופן בלתי־רשמי וידע לתחזק קשרים גם עם אהוד אולמרט וגדעון סער.

תאומים מזוהה עם קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב, וב–1995–2008 היה אחד מבעליה, יחד עם סמי סגול, מבעלי קבוצת כתר לשעבר. השניים נחשבים קרובים מאוד. תקופת הפריחה של אי.די.בי בראשות נוחי דנקנר בעשור הקודם נחשבה גם לתקופה שבה גיתם, המשרד שבבעלותו, פרח. בן דודו ושותפו של תאומים הוא מודי כידון, חבר טוב של דנקנר מהצבא. לאחר שדנקנר רכש את השליטה באי.די.בי, תקציבי פרסום גדולים של הקונצרן הועברו למשרד גיתם, כולל התקציב הגדול של סלקום, שהיתה אז בשיא כוחה.

תאומים, שייעץ בעבר גם ללב לבייב, משמש פרסומאי של בנק הפועלים, ונחשב גם זה שמייעץ באופן לא פורמלי לראשי הבנק. בנוסף, הוא מלווה כבר שנים ארוכות את התעשייה האווירית ובאחרונה קיבל לידיו את הייעוץ של מתחרתה הגדולה אלביט, החברה הפרטית הגדולה ביותר בשוק הביטחוני. לפני שנה תאומים גם חזר להיות היועץ האסטרגי של תנובה, אחרי הפסקה של חמש שנים. בשנים האחרונות הוא אף ייצג לקוחות ממשלתיים, בין היתר, את חברת החשמל ורשות מקרקעי ישראל.

באחרונה נחשף ב–TheMarker כי תאומים עוסק בפעילות לובי בוושינגטון עבור ממשלת קונגו (לשעבר זאיר), תמורת חצי מיליון דולר בשנה, כקבלן משנה של החברה הישראלית ח.מר. לצורך כך מפעיל תאומים חברי קונגרס לשעבר ולוביסטים, המזוהים עם המפלגה הרפובליקאית ונשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.

השר כ"ץ: "מדובר בטענות שקריות ומופרכות"



עורכי דינו של שר התחבורה ישראל כ"ץ מסרו בתגובה: "מדובר בטענות שקריות ומופרכות העולות כדי לשון הרע מהסוג החמור ביותר. לאור החשיבות הרבה של הנושא הנחתה הממשלה את משרדי התחבורה והאוצר ליישם את ההחלטה על התקנת מערכות בטיחות בכלי רכב. שר התחבורה הנחה את מנכ"לית משרדו ואת גורמי המקצוע האמונים על הנושא לפעול בהתאם לנהלים במטרה לבחור בחברות יצרניות שיהיה בידן לספק את מערכות הבטיחות הטובות ביותר, כל זאת באופן תחרותי, שוויוני וללא משוא פנים.

"בעקבות פעילותם של גורמי מקצוע במשרד התחבורה, אושרו שלוש חברות כבעלות כשירות לעסוק בנושא, ולבצע התקנות של אביזרי בטיחות בישראל, אחת מהן חברה זרה, כל זאת למורת רוחה של מובילאיי, שהעלתה טענות נגד טיב ואיכות המוצרים של מתחריה. בנוסף, משרד התחבורה מכיר בהתקנות של אביזרי בטיחות שמבוצעות על ידי יצרני רכב מסוימים בחו"ל ומאפשר יבוא של כלי רכב הכוללים כבר מערכות מסוג זה.

"שר התחבורה לא היה מעורב באופן אישי בגיבוש נוהלי הבחירה של היצרנים ובהליך הבחירה עצמו, וכל ניסיון לייחס לו מעורבות אישית, קל וחומר התערבות לקידם האינטרסים של מובילאיי, הוא שקרי ועולה כדי הוצאת דיבה.

"לשר אין קשר עם משה תאומים, הוא לא נועץ בו ולא נעזר בו בשום נושא ובכלל זה בכל הקשור לקשריו ויחסיו עם קבוצת ידיעות אחרונות. לחברת גיתם לא היה קשר ישיר או עקיף להליך קבלת ההחלטות במשרד התחבורה בכל הקשור להתקנת מערכות בטיחות בכלי רכב פרטיים ובכלל זה שילוב מערכות של מובילאיי.

"מנכ"ל גיתם, עדו הר־טוב, היה מצוי בשלב מסוים בקשר עם השר כ"ץ, אך מדובר היה בחילופי דברים בתחום הפוליטי ובהמשך כ"ץ יזם את ניתוק הקשר עם הר־טוב. כל ניסיון להציג תמונה שקרית, מסולפת ומגמתית של קשר בין גיתם לקבוצת ידיעות אחרונות ומובילאיי על רקע פעילות משרד התחבורה ליישום מדיניות של התקנת מערכות בטיחות בכלי רכב, הוא ניסיון מופרך העולה כדי הוצאת דיבה".

מ"ידיעות אחרונות" נמסר בתגובה: "כ"ץ זוכה ליחס ענייני ב'ידיעות', בדיוק כמו כל שרי הממשלה, לטוב ולרע. מאחר שכ"ץ מופקד על נושא התחבורה, אחד הנושאים המעניינים ביותר את הציבור, הוא ופעולות משרדו זוכים לסיקור אינטנסיבי. אם הייתם עושים עבודה נאמנה ולא מגמתית, הייתם מוצאים בארכיון שלנו גם ידיעות ביקורתיות על תפקוד המשרד והשר. רק בחודשים האחרונים פירסמנו ידיעות על בעיית הפקקים, הכישלון של הכביש החדש לירושלים ומחדל הטיפול בתאונות הדרכים.

"במקביל, 'ידיעות' היה זה שחשף באוגוסט את הבדיקה שבה פתחה רשות ההגבלים נגד מובילאיי. לגבי הטענה על פרסום 'ידיעות בוסריות', רק בשבוע שעבר קיבלנו ממשרד התחבורה הצעה לידיעה על תוכנית לפריסה של רכבלים, שאמורים לפתור את בעיית הפקקים. מאחר ומדובר באמת בידיעה 'בוסרית', היא נדחתה על הסף. למחרת, אגב, היא הגיעה לעמוד הראשון של 'ישראל היום', כולל הפלומבה 'בלעדי' ותמונתו של כ"ץ.

"מהעורך הראשי ועד לאחרון הכתבים, אין ולא היה מושג שיש קשר (לכאורה) כלשהו בין גיתם לכ"ץ. איש מאנשי גיתם מעולם לא פנה אלינו בעניין הנוגע לשר. אנחנו 'מודים באשמה' שהתחלנו לציין במבחני הרכב בעיתון את רמת הבטיחות. מדובר על מידע חיוני ורלוונטי ומוזר לבקר אותנו על כך".

גיתם מסרו בתגובה: "השאלות שהצגתם הן גיבוב שטויות ומרביתן דברי הבל, שאין להם בסיס במציאות. מערכת היחסים של גיתם עם לקוחותיה מבוססת על מאמץ מקצועי ויצירתי, במסגרת קפדנית וללא חריגה מנוהלי עבודה בסטנדרטים המקצועיים המחמירים ביותר. מפליא שבמקום להצדיע למאמץ לצמצם את נגע תאונות הדרכים, נסחף העיתון לרכילות מרושעת וחסרת בסיס כלפי מובילאיי ושר התחבורה".

מובילאיי סירבו להגיב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!