זעקת הרב: הצילו הנוער החרדי לפני שיהיה מאוחר

"אלפי ילדים נושרים, אלפים אחרים - בתוך מסגרת הישיבות לא מוצאים סיפוק בלימודיהם, עולם הישיבות חייב להסיק מסקנות ולהציל את הנוער, מדובר בפיקוח נפש!".

כך זועק הגאון רבי יוסף אברהם הלר, מבכירי רבני ארה"ב, מחניכי ישיבת בריסק וראש 'כולל אברכים', חבר הבד"ץ והמרא דאתרא של שכונת קראון הייטס.

לפי דברי הרב, עולם הישיבות נחל כשלון בהנחלת אהבת התורה לכל חניכיו. רבים מתוכו לא חשים סיפוק.

עוד בנושא:
• לאחר 28 שנה - הישיבה משנה כיוון • 'שערי יושר' אומרת: 'לא!' לנוער נושר

לא מעטים מהתלמידים נושרים לחלוטין מהמסגרות, ויש אחרים - רבים אף יותר - שאינם חשים כל הצלחה במסגרות הלימודיות הקיימות.

"בעבר לא היה מושג כזה שכולם לומדים בישיבה כל היום, אומר הרב, "רק יחידי סגולה היו חובשים את ספסל הלימודים. השאר קבעו עיתים לתורה ושאר היום עסקו במלאכה. כך גם כל תלמיד חכם התגדר לו בתחום לימוד אחר", אומר הרב וקובע, "יש למכור את כל ספרי התורה בבתי הכנסת ולממן עימם הקמת מסגרות לימודיות מסוג חדש".

דברי הרב הנוקבים, עוררו סערה בקרב ראשי ישיבות ארצות הברית, וגם בארץ ישראל.

אנו מגישים את התמליל המלא של דברי הרב מעוררי הסערה.

הילדים שלנו סובלים!

יש עשרות ילדים התועים בדרך ונאבדים, וברוך השם שנתברכנו בהרבה מוסדות שנוסדו, כדי לקרב את אותם שירדו לגמרי מדרך התורה.

אך התועים אינם רק אלו שירדו לגמרי מן הדרך: יש צעירים רבים בכל ישיבה, שהם מבולבלים ועומדים בסכנת נשירה.

זו לא רק סכנה, אלא עצם זה שהם תועים ומבולבלים – הוא כבר אבידה גדולה, שכן יש להשקיע את כל הכוחות על מנת להחזיקם ולהדריכם. משום שכל אחד ראוי שיצליח בלימוד התורה וקיום המצוות, ואין לחפש רק אחרי אלו העומדים שכבר נמצאים בשאול תחתית.

צריכים לתת להם את מלוא תשומת הלב ולהראות להם את היופי וה"געשמאק" שבדרך התורה.

יש שעדיין מתנהגים לגמרי כפי שצריך, אך היות ואין מחנכים אותם כפי שצריך, ואין מספקים להם את צרכיהם הרוחניים כדרוש, הם עלולים לרדת מן הדרך ולתעות, והחוב מוטל על כל אחד מאיתנו לשים לב לסבלם, ולעזור להם.

כיצד עושים זאת?

כל ילד שונה

הכלל הראשון הוא שכל ילד הוא שונה, לכל אחד סדר עבודה שונה מהשני, ומכל אחד תובעים תביעה שונה ממה שתובעים מחברו, וכל אחד יכול להצליח במאה אחוז לעשות את מה שתובעים ממנו, הן בלימוד התורה והן בעבודת ה'.

אם נצליח להראות לכל ילד מה ואיך הוא צריך ללמוד לפי ערכו, הילד ירגיש שהוא מוצלח במאה אחוז.

אך אם נותנים אנו לילד לחוש שהוא "לא יוצלח" ולא עומד בציפיות שציפינו ממנו, אזי נוסף לעצם הצער שהילד סובל, ישנה סכנה שכיון שאינו מצליח בלימודו, ילך לחפש הצלחה במקום אחר.

האמת היא שקשה לצפות מהמוסדות שידאגו ויתמסרו לכל תלמיד לפי ערכו, שהרי זהו דבר שכמעט בלתי אפשרי. לכן מוטל הדבר על ההורים השכנים והידידים, לראות שכל תלמיד יצליח לפי הפוטנציאל האינדיבידואלי שלו.

גמרא? לא לכולם!

בעבר לא היה מושג כזה שכולם לומדים בישיבה כל היום. רק יחידי סגולה היו חובשים את ספסל הלימודים, והשאר קבעו עיתים לתורה ושאר היום עסקו במלאכה.

היום יש מושג חדש, שאין לו מקור בתורה שכולם צריכים ללמוד גמרא דווקא. מי שלומד משניות הדבר נחשב פחיתות כבוד.

מעולם לא היה דבר כזה: לאורך הדורות למד כל אחד לפי ענינו: אחד למד גמרא, אחר משניות, האם יעלה על הדעת לומר שהשני פחות ת"ח מהראשון? והשלישי שלמד חומש עם רש"י גם הוא היה לו מקום של כבוד בבית המדרש.

וכן הוא בלימוד הגמרא עצמה: אחד לומד סוגיא ראשונה בגמרא פסחים והשני למד בפרק האחרון, האם משום כך נחשב אחד פחות מהשני? הרי לא ייתכן שכולם ילמדו אותו ענין, שכן לא בראם הקב"ה שווים.

על כל תלמיד להצליח לפי דרגתו ואם הוא מרגיש שמצליח כפי הערך שלו, הוא ירגיש סיפוק והנאה בלימודו ואינו חייב להיות גאון גדול.

אבל אם לומדים איתו יותר מיכולתו או פחות מכישוריו, הוא לא ירגיש סיפוק, ויצטער מהלימוד.

לדוגמא: יש תלמיד, שאם ילמדו עמו משנה אחת ליום, ויסבירו לו את המשנה לאט לאט בדוגמאות ומשלים, הוא ירגיש שהוא מבזבז את זמנו לשוא. ומאידך תלמיד אחר שלפי כישרונותיו הוא מתאים ללמוד רק משנה אחת ליום ירגיש סיפוק והנאה.

המתמטיקאי, הפילוסוף והטכנאי

לכן, לא ייתכן שכתה שלימה ילמדו בסגנון אחד שהרי לכל אחד דפוס חשיבה משלו ואי אפשר להכריח כל ילד שילמד בסגנון של חבירו.

משל למה הדבר דומה: למתמטיקאי, פילוסוף וטכנאי, שלשה סוגי ראשים מצויינים, אבל שונים זה מזה בדרכי החשיבה שלהם. האם אחד פחות חכם מהשני? כך ברא הקב"ה את עולמו שאין שני ראשים דומים זה לזה, וכל אחד חכם בתחומו הוא.

וכך כשלומדים סוגיה מורכבת נניח מחלוקת בין 2 תנאים, הגמרא מביאה על כך מחלוקת בין שני אמוראים בפרשנות המחלוקת. הרי לנו 4 שיטות. אחר כך הגמרא מביאה דעה שונה במחלוקת האמוראים - הרי לנו 8 שיטות. ובכל זה יש מחלוקת רש"י ותוספות – הרי לנו 16 שיטות. ובזה עצמו מחלוקת ביו פרשנים שונים וכך יש לנו 32 שיטות.

תלמיד שמצליח להבין את כל השיטות הללו זה תלמיד עם ראש מתמטי, אך כמה תלמידי חכמים מסוגלים לכך?

לעומת זאת תלמיד אחר יצליח ליישב סתירה בין שתי גמרות שכן הוא ניחן בראש פילוסופי. ואחרים יש להם חוש פרקטי טכני, שידעו לדמות מושגים הלכתיים לעולם המעשה.

ולכן, כאשר בישיבה מוסרים שיעורים עם חשבונות מורכבים וסברות דקות, יש תלמידים רבים שאינם להם כלים לסוג לימוד שכזה. אך אם היו לומדים איתם סוגיות בהלכה שנוגעים למעשה, שידעו היטב את מחלוקת התנאים והאמוראים בסוגיא, ומחלוקות הראשונים והאחרונים עד לשאלות פרקטיות בני זמנינו, היו מרגישים שככל שעובר הזמן נעשים הם מומחים יותר ויותר באותו תחום, ויהיה להם מזה הרבה סיפוק.

מוסדות שונים לילדים שונים

המסקנה היא שחייב להיות בכל מוסד מחלקות שונות. לדוגמא: לילדים בני אותו גיל תהיה כתה אחת הלומדת גמרא, כתה שניה הלומדת משניות על רמה גבוהה וכתה שלישית הלומדת הלכות מעשיות.

אכן זה וודאי שהמוסד מצד עצמו חייב שתהיה לו מסגרת אך לא פחות חשוב, חייב שתהיה אופציה אופציה לתלמיד לבחור לאיזה כתה ולאיזה תחום הוא שייך.

אם לא נותנים לו את האפשרות – הרי זה כמו שיכריחו את הפילוסוף להיות מתמטיקאי ובמקום שכל אחד יהיה הכי מוצלח בתחומו, נעשו כולם ללא מוצלחים.

צריכים לפתוח הרבה סוגי מוסדות כאלו, וישנם הרבה תורמים שיהיו מוכנים לתמוך בזה, מאחר שאף הם עצמם התאכזבו והם עצמם סבלו כשהיו בישיבה, וד"ל.

מוכרחים להסביר לאנשים שמדובר בפיקוח נפש של ממש, ואם יחסר לזה כסף אזי על פי ההלכה יש למכור את כל ספרי התורה בבתי הכנסת כך שלכל בית כנסת יישאר רק ס"ת אחד, וכך לממן את העלויות.

לאחרונה יש התעוררות גדולה לכתוב ספרי תורה, וכמעט כל חודש יש בשכונתנו עוד הכנסת ספר תורה. אם כך ודאי שיהיו מוכנים לתרום כסף לצורך מוסדות חדשים. כי הוא חשוב יותר מספרי תורה.

מסופר שאשה אחת כתבה לרבי שרוצה לתרום ס"ת לעילוי נשמת קרוביה, והשיב הרבי (אגרות קודש ח"ל ע' צב) שאם תתמוך באברך הלומד תורה, אזי דבר זה יעזור לעליית הנשמה יותר מאשר ספר התורה. ווקל וחומר בעניין הזה הנוגע להצלת נפשות של ילדי ישראל.

כך הורי הילדים צריכים לדעת, שאם רואים את בנם שאינו יכול להצליח בשום אופן במקום בו הוא נמצא, אפילו אם ישתדל קצת יותר, אזי אפילו אם זהו באמצע הזמן מוכרחים הם להוציא את בנם מהישיבה. זה פקוח נפש.

קישורים:
מקור: שטורעם.נט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!