הדמעות, השאיפה והחוויה • ביקור מטלטל ב'בני תורה'

זהו סיפור נופש שלא נחצב בהרי האלפים ולא נותר במרחצאות באדן באדן שבגרמניה. הוא לא כלל מסלולי חתחתים במדבר יהודה, ולא נפגש עם צימרים אריסטוקראטיים ברמת הגולן.

איש מבין משתתפי אירוע הקיץ השנתי הזה, שיתואר להלן, לא יהין לראות בו נופש, ואפילו לא בן דוד רחוק של מיסטר נופש הפופולארי. ועם זאת, איש מקרב באי המקום, לא יעלימו מכל מכריהם הבאים עמם במגע, כי חוויה כה עזה, כה מטלטלת וכה עוצמתית לנפש, לא ניתן למצוא בשום מקום אחר.

בשעה שבה מתרחש סיפורנו, ישראל הנופשת, זו שאינה נמצאת על כן שיגורי הגראד מעבר לגדר, כבר נמה את שנתה. חופי הים התרוקנו, המסלולים שממו. יללות תנין חזרו להישמע במדבריות הצחיחים והליכים של מחזור שאריות מזון החלו מבוצעים במטבחי בתי המלון בני חמשת הכוכבים ומלאי הפנסיון המושלם.

הרי מיניה מתברכין שיתא יומין.

תנאים גשמיים והתעלות רוחנית

בתוך קמפוס רחב ידיים בכפר הרואה אשר באזור יישובי עמק חפר, התחרש באותה שעה שאינה יום ואינה לילה, אחד החזיונות הכי מרתקים שניתן להעלות על הדעת. כיצד אני יודע על כך? במקרה נקלעתי לאזור. למרות שמעולם לא הסכנתי לכגון דא, מהר מאוד נשביתי בקסמי המקום.

צפיפות איומה שררה מסביב לדמות רבת-ההוד שמדה במרכז חדר האוכל האפלולי המואר לאור נרות המזילים דמעות של שעווה רותחת.

מאות הבחורים – החובשים כיפות מכל הסוגים והמינים – משוררים שירי דבקות והתעלות. במשך שעה ארוכה מרככים השירים המטלטלים גם את הקשוחים שבין ליבות האבן ששל בני הנוער. הלבבות כולם הופכים בין-ערב ללבבות הפתוחות כפתחו של אולם.

לאחר שעה של שירי דבקות והתעלות, קם ראש הישיבה במלא הדרו ובקול בוכים מספר את סיפורו של רבי יצחק אלחנן. "סיפור אותו היה מספר המשגיח האמצעי בישיבת סלבודקא".

קשה שלא להיסחף באווירה. גם גדולי הציניקנים לא יכולים שלא להוזיל דמעה נוכח סיפורו של ראש הישיבה המסופר מזה למעלה מחמישים שנה באותם המילים ובאותו הניגון. כמי שבא מן הצד, הציץ ונפגע בחרתי להביא לכם כאן, על קצה המזלג, את הסיפור שהוביל מאות בחורים צעירים לכבשנה של תורה. אחרי ערב שכזה, איש לא נותר כשהיה.

הקשיים, הלבטים התפילות והייאוש

הסיפור הצועד במשעולי חייו של הנער הצעיר שנתקל באין-ספור קשיים, מסופר ברגש ובהתלהטות. כל קושי - מוצב בצורה חיה. כל אתגר - קם וגם ניצב. כמעט ואין בחור ברחבי האולם שלא מהנהן בהזדהות למשמע סבלותיו ומצוקותיו של הנער שעושה הכל בכדי לשקוד באוהלי שם אך נתקל במחסום בלתי עביר של קשיי ריכוז של קשיי הבנה.

עין לא נותר יבשה כשראש הישיבה מתאר את התפילה הדומעת של הנער הצעיר, שמתחטא לפני קונו בבקשה: "חננו מאיתך דעה בינה והשכל". הנער שכל-כך רוצה כל-כך מבקש נתקל שוב ושוב בחומות בלתי עבירות, עד שהוא מחליט לפרוש. הוא מבין כי את יעודו בחיים לא ימצא בין כותלי בית המדרש.

משההבנה הזו חודרת אל מוחו הוא עושה הכל בכדי לפצות על החסך. הוא פותח ארגוני חסד, תורם לאלמנות ומסייע לנזקקים. הכל בענווה ובצניעות שאין שני לה. הבחורים שנכנסים למכונת הזמן אותה הקים ראש הישיבה בכשרון רטורי שאין שני לו, מתבגרים יחד עם העסקן החשוב ר' יצחק אלחנן, עוזרים לו לשכלל את מפעלי החסד, ויחד איתו מגיעים אל הישורת האחרונה, עת הוא שוכב על ערש דווי במיטתו.

כשהוא מגיע למעלה ורואה מימינו את הצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ומשמאלו את הרשעים הניצלים במחבתות רותחות, הוא מחייך לעצמו חיוך רחב. הוא בטוח ייכנס ל'מזרח' של הצד הימני. הרי את מי הוא לא החיה. למי הוא לא עזר.

וכשבית הדין פוסק את פסוקו ומצווה עליו ללכת: שמאלה!, הוא אינו יודע את נפשו מהלם ותסכול. "אני?", הוא שואל. "אתם בטוחים שזו לא טעות?!".

הדיינים הכבודים מצביעים באדנות על מדפי הספרים, ומראים לו מה עתיד היה לצאת ממנו לו היה מתעקש. לא היה נאבק עוד מעט. לו היה מתפלל עוד פעם אחת בכוונה. "מורי ורבותי", זועק ראש הישיבה, "מי יודע כמה תלמידי חכמים נמצאים כאן באולם ממש בשעה זו. מי יודע אלו גדולי הדור טמונים ביכולת התמדתכם ובתפילותיכם. אל תרפו. תתעקשו! ותצליחו"

מאות הבחורים – שחלק ניכר מהם בוכים בדמעות שליש – פותחים בשירה זכה וטוהורה: 'נישא לבבנו אל כפיים אל א-ל בשמיים. השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם".

מפעל 'צו פיוס' של איש אחד

הערב הזה הוא ליבת הפעילות של תנועת 'בני תורה' הפועלת כל השנה לקרב בני נוער לאביהם שבשמיים. התנועה אותה הקים ראש ישיבת 'עטרת ישראל' - הגרב"מ אזרחי פועלת למעלה מחמישים שנה ומהווה מעין מוסד של 'צו פיוס' של איש אחד בעל חזון ויוזמה.

רבים מראשי הישיבות המכהנים פאר בכותל המזרח של עולם הישיבות הינם בוגרי מחנה 'בני תורה'. בניו של הגרב"מ אזרחי.

במשך שבוע שלם, שוהים 'סיירת המטכ"ל' של עולם הישיבות עם בני נוער מהציבור הדתי. יחדיו הם מלבנים סוגיות בוערות, לומדים בחברותות ומראים לבאים מבחוץ את כל היופי וההדר שיש לעולם התורה להציע.

השנה זכיתי לטעום מהאווירה, לדמוע עם הבחורים ולספוג מעט מזעיר מניחוחות מפעל האדירים הזה.

לכם, הגולשים, אנו מגישים קליפ מיוחד מהוואי המחנה ותמונות משמונת הימים מלאי הפעילות של הבחורים שהפכן בן-לילה לבני תורה של ממש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!