מרגול, חבל שלא הלכת לבוררות אצל רב

לו הזמרת המפורסמת מרגלית צנעני היתה מחפשת צדק בהיכל ה' ופונה לרב שלה על מנת לברר את הסכסוך שיש לה עם אמרגנה, היא היתה חוסכת מעצמה את כל התסבוכת אליה היא נקלעה, ומן הסתם אם הצדק עמה היא היתה גם זוכה בכספה.

בגולה הארוכה והדוויה, יהודי שהיה לו סכסוך עם יהודי אחר, היה פונה למרא דאתרא, רב המקום, והוא היה מיישב את הסכסוך. מי שפנה לערכאות הגויים היה נחשב כרודף או כמוסר.

בתורה שלנו, יהודי הרודף אחרי יהודי אחר, להורגו, בתנאים מסוימים, מצווה להרוג את הרודף ללא משפט, קודם שיצליח במזימתו. דין רודף הוא דין יחיד ומיוחד, בו עונשין את החוטא בלא משפט. גם מי שמלשין לגויים על יהודי וגורם לו נזק גופני או ממוני, היו מענישים אותו קשות מדין רודף או מוסר.

לכן, אסור באיסור חמור לפנות לרשעים ולמנותם לשמש בוררים בסכסוך, שהרי הם משמשים גם כשופטים וגם כמוציאים לפועל ופעמים גם כתליינים ממש ונמצא הפונה אליהם שותף עיקרי בפשע ודינו כפושע עצמו. כך או כך דין צדק לא יכול לצאת ממקום הרשע.

אשר על כן, במקרים שבתי הדין הרבניים או בתי המשפט של המדינה, אינם מסוגלים מסיבה זו או אחרת לפתור את הבעיה מותר לפנות למגשר או בורר ובתנאי שיהיה איש מעלה צדיק וישר כמו רב המקום באמונה שיעשה צדק בצדק ולא חלילה בדרכים אפילות.

גם בגולה כשהיה מדובר על סכסוך עם גוי או עם יהודי אלים היו פונים לבית הדין הרבני והוא היה נותן היתר לפנות לערכאות הגויים לחפש שם את הצדק יען בכוחם היה לכפות על בעל החוב לשלם חובו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!