"זה כמו בגמרא" • חרדי עצמאי, גירסת העו"ד
הוא למד ב'חברון', למד משפטים ועסק במסחר במשרד ניו-יורקי יוקרתי • לפני שנה חזר עו"ד חיים ישר לארץ • בראיון הוא מספר מה מביא 'ישיבישער' למקצוע
- אבי גליק • צילומים: יעקב נחומי
- כ"ז אב התשע"א
- 29 תגובות
עורך הדין חיים ישר בעבודתו. צילום: יעקב נחומי
בשנים האחרונות פורחות המגמות ללימודי משפטים במגזר החרדי כפטריות אחרי הגשם. יצאנו לשוחח עם עורך דין חרדי ותיק ומוערך, שמתוקף תפקידו גם מהווה גשר בין עולם המשפט לעולם התורה ולציבור החרדי.
חיים ישר הוא בוגר ישיבות 'הישוב' ו'חברון גבעת מרדכי'. לאחר נישואיו למד כשנה בכולל, השלים שירות צבאי כמורה חייל במשך שנתיים בבתי ספר של החינוך העצמאי בראשל"צ וביהוד. בסיומם פנה ללימודי משפטים במסלול ישיר לתואר ראשון ושני באוניברסיטת בר אילן.
• מתי התחלת לעבוד בפועל כעורך דין?
"כבר באמצע השנה השנייה ללימודים התחלתי לעבוד במסגרת טרום התמחות במשרד רון גזית-רוטנברג. כמה חודשים אחרי שהוסמכתי להיות עו"ד יצאתי לעבוד במשרד בניו יורק - 'שרמן & סטרלינג' - שהוא אחד מהמשרדים הגדולים בעולם בתחום שוק ההון. היה זה במסגרת תוכנית מיוחדת של כ20-25 עורכי דין המוזמנים לשנת עבודה במשרד מכל רחבי העולם, בכדי להיחשף לשיטות עבודה ייחודיות.
"במשך כמה שנים נשארתי בניו יורק עם משפחתי ולקחתי פסק זמן מעריכת דין. באותה תקופה עסקתי שם במסחר ובתקשורת, עד שלפני כשנה וחצי חזרתי ארצה למשרד בו פתחתי את הקריירה".
• תחומי העיסוק שלך נותרו זהים?
"פחות או יותר. היום תחומי ההתמחות שלי הם בעיקר הגבלים עסקיים, תקשורת ורגולציה".
• מה בעצם משך אותך למשפטים? חלמת פעם להיות עורך דין?
"בהקשר הזה כבר בתור 'ישיבע בוחר' טיפוסי שאוהב פלפול וחידוד תמיד משך אותי הנושא המשפטי. זה אולי בנאלי לומר את זה, אבל כבר מגיל צעיר ידעתי שבזה אעסוק, בפרט כשמדובר בתחומים שאני עוסק בהם שהם לא התחומים הטריוויאליים של עולם המשפט אלא מורכבים מהרבה העמקה והבנה, ויש בהם הרבה דקויות של ניסוחים.
"להבדיל, כמו בגמרא גם בתחום הזה לכל מילה יש השפעה ומשמעות כך שמילה אחת יכולה להשפיע רבות".
• האם חשבת גם על תחום העיסוק הספציפי הזה?
"ממש לא. הגעתי לזה באופן אקראי. החלום המקורי שלי היה להופיע בבתי משפט - מה שכיום אני לא עושה וגם לא מעוניין לעשות.
"בתחום של הגבלים עסקיים למשל בתי המשפט שונים מהרגיל. אתן לך דוגמה סמלית, בבתי משפט רגילים ישנו קוד אתי המחייב את עורכי הדין להופיע בגלימה שחורה. בבית הדין להגבלים עסקיים לעומת זאת אין דרישה כזו".
"קיים עומס עורכי דין במגזר החרדי"
• במבט לאחור, אתה מתחרט שלא נשארת תקופה ארוכה יותר ב'כולל'?
"בהחלט, לדעתי הייתי צריך להישאר עוד שנה-שנתיים נוספות, ואני בהחלט מתחרט על כך פעמים רבות, המטען שמקבלים ב'כולל' לכל החיים הוא עצום לאין שיעור".
• קיים טיעון בשנים האחרונות כי במקצוע עריכת הדין ישנה הצפה. אלפי עורכי דין חדשים שיוצאים לשוק מדי שנה בממדים הגבוהים בהרבה מהביקוש.
"אני חושב שמן הראוי ליצור אבחנה בנושא הזה, ראשית בציבור הכללי כבר בזמן שאני למדתי משפטים לפני למעלה מעשור טענו שיש הצפה. אם כי חשוב לזכור שיש הרבה שלומדים ומסיימים תואר ראשון או שני במשפטים למרות שהם לא מתכננים לעסוק בעריכת דין בפועל, כי לימוד משפטים מועיל גם לתחומים רבים אחרים היות וזה מעניק מגוון כלים לפעילות עסקית.
"לפני תקופה היה אצלנו במשרד סימפוזיון פנימי ואחד הנושאים הבוערים שעסקו בהם היה נושא ה'הצפה'. רוב הדוברים טענו שיש לשים חסמים והגבלות כדי להילחם בתופעה, אבל דווקא אני טענתי שאדרבה צריך לתת הזדמנות לכול כאשר בסופו של דבר כוחות השוק עושים את שלהם.
• ומה באשר להצפה במגזר החרדי?
"במגזר החרדי מדובר בתופעה חדשה בשנים האחרונות. בעיקר בזכות מכללת אונו שפתחה את השוק וסיפקה גם הרבה עורכי דין חרדים. יש איזו הרגשה שמשפטים זה התואר הראשון הכי מבוקש במגזר החרדי ואני חושב שיש לזה הסבר טבעי כי באמת בחורי ישיבה נמשכים מאוד לתחום הזה שכולל ניתוח מעמיק.
"בכל הנוגע להשתלבות בכוח העבודה הכללי - גם ככה זה נושא מורכב ולא פשוט, וקשה לצפות ולנחש איך זה יתפתח מבחינת עורכי הדין החרדים הטריים".
"הייתי הבעלים הראשון של פרטנר"
• האם יש לך סיפוק מהמקצוע? אתה מרוצה מהבחירה בתחום?
"קשה לענות באופן חד משמעי על השאלה, מה גם שעסקתי תקופה גם בתחומים אחרים בחו"ל. יש ימים שאתה מרגיש 'על גג העולם', אתה יודע שעשית דברים מרכזיים, יש לך כלים שאתה יכול להשפיע ולשנות משמעותית.
"כך לדוגמא כשאנו מלווים לקוח בהליך של חקיקה, היינו כשמחוקקים חוק שעשוי ויכול לפגוע בלקוח שלך, ואז אתה עובד מול המשרד הממשלתי הרלוונטי לניסוח החוק, מנתח משמעויות של כל מילה בטקסט של החוק ומנסה לפתור את הבעיות והנקודות הקשורות בו. אז באמת יש הרבה סיפוק שאתה יודע שעשית משהו משמעותי ומשפיע.
"גם בתחום ההגבלים העסקיים ישנם תיקים מאד מעניינים", הוא אומר ונותן לנו דוגמה טריה: "היה לאחרונה מיזוג גדול בתחום הקניונים כאשר קבוצת מליסרון רכשה את בריטיש ישראל שמחזיקה את הגרנד קניון בחיפה ועוד. אנחנו ייצגנו את קבוצת מליסרון במיזוג. בהליך אישור המיזוג על ידי הממונה על ההגבלים עסקיים, כאן מדובר באחת העסקאות הגדולות ביותר במשק בשנים האחרונות, ואתה יודע שהיא תלויה באיכות העבודה שתעשה.
"מצד שני לפעמים אתה נופל על תיקים פחות מרתקים, ואתה אומר לעצמך בשביל זה אני כאן? למרות זאת אם אשתמש בהשאלה במונח שטבעו חז"ל שאדם צריך ללמוד מה שליבו חפץ, זה בהחלט תקף גם בבחירת מקצוע, אני בהחלט עשיתי מה שליבי חפץ ועם זה אני שלם לחלוטין".
• הזכרת קודם לקוח גדול אחד שלכם. האם אתם מייצגים לקוחות גדולים ומוכרים נוספים?
"בהחלט, כבר בתחילת הקריירה שלי במשרד ליווינו את 'פרטנר' (אורנג') עוד מהיום שבו היא קמה. הייתי בעל מניות בנאמנות הראשון בחברה הזאת יחד עם עו"ד נוסף במשרד וליוויתי את החברה עד שהם יצאו להנפקה שבשעתו נחשבה להנפקה הגדולה ביותר של חברה ישראלית בנאסד"ק. וכמובן עד היום אנחנו מיצגים אותם. בנוסף אנחנו מיצגים גם את קשת, את רשות השידור במגוון תחומים. יש לנו לקוחות ענק כקוקה קולה, טרה ועוד. גם תחומי העיסוק במשרד מגוונים וכוללים, בנוסף לתחומים שסיפרתי עליהם קודם, גם ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות, מקרקעין, הסכמים מסחריים בתחומים שונים כמו קמעונאות והיי-טק, ועןד".
על המחלקה החרדית והקשר לאחיסמך
עוד לפני הראיון שמענו שחיים מנהל מחלקה ייחודית למגזר החרדי. מה המשמעות של המחלקה הזאת? איך בכלל צומח כזה דבר במשרד עורכי דין 'תל אביבי'?
"תחילתו של הסיפור ביוזמתו של רון גזית – אחד משני השותפים המייסדים שהקימו את המשרד לפני כ-25 שנה. מדובר בעו"ד ידוע ומוערך מאוד המכהן בתפקידים ציבוריים רבים. אמנם הוא לא אדם דתי אבל יש לו לב חם להוקיר ולהעריך דת והוא רואה גם חשיבות ערכית וחברתית גבוהה בשילוב של החברה החרדית במשק בהרבה מובנים - מעין קירוב לבבות עסקי.
"אחד הדברים שמאוד חורה לו והוא דיבר על זה לאחרונה בכנס לעו"ד חרדים של בנק פאג"י, הוא העובדה שרק 8% מהמעסיקים מוכנים להעסיק חרדים. אנחנו הרמנו את הכפפה והקמנו מחלקה מיוחדת למגזר החרדי שאני עומד בראשה".
• מה זה בעצם? מה האינטרס בקיומה של מחלקה כזו?
"יש פה גם אינטרס עסקי מובהק שאנחנו רואים את ההתפתחות העסקית במגזר החרדי בשנים האחרונות ואני רוצה לאפשר לחרדי שמחזיק עסק לבוא ולקבל שירות משפטי ממשרד שלא ירגיש בו ניכור אלא 'היימיש' ולמרות זאת השירות יינתן על ידי משרד מקצועי מהשורה הראשונה, בנוסף יש בהקמת מחלקה שכזו את האמירה הערכית והחברתית שאנחנו רוצים ליצור סביבת עבודה אפשרית נוחה לעו"ד חרדי, אמנם אנחנו לא נקבל מישהו רק בגלל שהוא חרדי, אבל בהחלט אם הוא ראוי - אנחנו רוצים שירגיש כאן בנוח".
יש לך איזה מקרה בולט בציבור החרדי שכבר ייצגתם במסגרת המחלקה הזאת?
"מן הראוי להקדים שגם לפני הקמת המחלקה עבדנו עם הרבה לקוחות חרדים, אבל מאז הקמתה המספר גדל, לאחרונה ייצגנו את 'דיור למעשה' - אחת הקבוצות שזכו במכרז הדיור באחיסמך,
"אנחנו גם פועלים בכמה מישורים בשיתוף פעולה עם משרד רואי חשבון ברייטמן-אלמגור שלהם אגב יש גם מחלקה חרדית, ואנחנו בוחנים ביחד הקמת חממה טכנולוגית חרדית שתאפשר ליזמי היי-טק חרדים לבוא עם רעיונות ומיזמים ואנחנו נסייע להם לגייס כסף בתחילה. להיעזר בקבלת סיוע מקרנות שמפעילה המדינה, לבנות תוכניות עסקיות ולקבל ליווי מקצועי על ידינו ועל ידי משרד ברייטמן, ואחר כך כמובן ללוותם כחברה בשלה.
"יש במיזם הזה כבר בכירים מתחום ההיי-טק שנותנים לזה יד וסיוע בעיקר בגלל שגם הם רואים בזה אידיאל.
"בנוסף, יש רעיון שאנחנו מקדמים עכשיו להקים פורום שילווה יזמים חרדים במגוון תחומים, כי לפעמים אני נתקל בכזו בורות וחוסר מקצועיות אצל אנשים - שלא באשמתם. כאשר עם קצת סיוע וייעוץ בסיסי יכלו להיפתר בעיות רבות וסכסוכים לרוב היו נמנעים".
"החרדים במנהטן הם המחייב שלי"
מקצוע עריכת הדין ידוע כתובעני מאוד והוא דורש שעות רבות במהלך היממה, כיצד מסתדרים? האם ניתן להקדיש די שעות גם למשפחה ולקביעת עיתים לתורה?
"אכן, במשרדים הגדולים בפרט מדובר בעבודה הנמשכת מ-9 בבוקר ועד 7-8 בערב ביום רגיל, שלא לדבר על ימים עמוסים או מקרים חריגים וזה באמת לא דבר קל ופשוט.
"למרות זאת, אחד הדברים שראיתי אצל האמריקאים, כשהייתי בארה"ב גרתי ב'אפר ווסט סייד' במנהטן, ושם יש קהילה חרדית גדולה בני תורה בוגרי ישיבות שהם אנשי מקצוע, ואנשים אלה עסוקים ברמות מטורפות באמת. צריך להבין גם שבמשרדים האמריקאים עורכי הדין חייבים להשיג מספר שעות מינימאלי גבוה מאוד. ועם כל זה הם מצליחים לשלב קביעת עיתים לתורה באופן שמאוד נפעמתי ממנו וזה השפיע עלי רבות.
"אני חושב שהאנשים האלה הם המחייב לאנשים כמוני, כי הרי להם יש ודאי תירוצים בלי סוף אם היו מחפשים, ובכל זאת הם מפנים ומוצאים מספיק זמן למשפחה וללימוד ברצינות ושקיעות מלאה, אמנם לחרדים יש את הפריבילגיה של שבת שאפשר להקדיש אותה ללימוד ולמשפחה.
"אישית אני מקפיד על חברותות קבועות במהלך השבוע ללימוד, כמו גם על פינוי זמן למשפחה, אני אומר תמיד שהלימוד שלי זה לא רק בשביל ה'עולם הבא' אלא בשביל ה'עולם הזה' כי זה נותן רגיעה וסיפוק בתוך העבודה המתישה".
האם אתה מרגיש בעבודתך קידוש ה'? הרי בעבודתך אתה נתקל בחילונים לרוב, איך הם מגיבים למראה עורך הדין הבכיר החרדי?
"יש בזה הרבה קידוש ה' האמת בהרבה מקרים ואני רואה זאת לנגד עיני ביום יום.
"עם זאת זה לא כל כך בולט, כי בסופו של דבר מערכת היחסים בין עורך הדין ללקוח היא די טבעית, לא נתקלתי עד כה בגילוי רשמי של מישהו שציין את עובדת היותי חרדי.
"אני משער גם שיש ציפייה מבחינה מקצועית כשרואים עורך דין חרדי לחשיבה ולחידוד יותר איכותיים, כי באמת מודעים לכך שהחרדים בגיל צעיר משקיעים הרבה בפיתוח שכלי ובקידום של יכולות החשיבה וההעמקה.
"האמת שכשאני מדבר עם אנשים בפתיחות יותר אז יש באמת סטיגמה שלילית מאוד למגזר גם בהתנהגות ובתפיסה, גם בכתיבה ובצורת ההתבטאות ואכן יש מקום לשיפור גדול, אבל אישית לא נתקלתי מעולם ב'אנטי' מכוון".
האם אתה נוהג להתייעץ עם מישהו? ליכנס לגדולי ישראל לעיתים?
"ראשית כול עם אבי שיחיה אני מתייעץ המון, יש גם מספר רבנים שאני בקשר טוב אתם ונוהג לקבל את עצתם וברכתם. צריך להבין שמדובר באנשים שאין להם נגיעות והם אובייקטיבים לחלוטין ובהחלט מאוד חשוב לקיים את מאמר חז"ל 'עשה לך רב'".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 29 תגובות