מחאת האוהלים? הם מ-פ-ח-ד-ים-! • טור אישי

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הצוות לשינוי חברתי-כלכלי ("צוות רוטשילד") שמינה ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות גל המחאה, התגאה כי "הוועדה הזו שונה מאחרות", משום שחברי הצוות "ניחנו בשילוב בין מקצועיות ורגישות חברתית".

למרות זאת, מסתמן משבר אמון חריף בינה למארגני המחאה שטוענים בלהט "לא ניכנס איתם למשא ומתן".

אינני מבין את מארגני המחאה - האם לא עדיף קודם לשבת ולהקשיב?

זכותו של כל אדם במדינה להביע את מחאתו באופן חופשי. זכות זו מוקנית לו על פי חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו".

הפגנת המחאה החברתית שסוקרה בכלי התקשורת באהדה מופגנת ראוי לה להתקיים. זכות כבר אמרנו.

השאלה המרכזית היא, האם מטרת המחאה נועדה להביא להישגים, או רק להפגין, למחות ולזעוק ללא מתן אפשרות לקבל אותם כאילו שהמחאה הפכה לה למטרה?

הוועדה שהוקמה היא בדיוק הפתרון הנכון. זה לא מו"מ, אלא ועדה מקצועית ולא פוליטית שצריכה לדון יחד עם המוחים על הבעיות והפתרונות, גם ברמה העקרונית וגם ברמה הפרטנית, ואף הקציבה לכך זמן מוגדר של 6 שבועות.

למעשה, הממשלה תהווה מעין חותמת גומי להמלצות המקצועיות. אז איפה הבעיה? מדוע לא להיפגש עם חברי הוועדה ולהציג דרישות ברורות?

ניתנת הזכות לכולם לקיים מעקב אחרי הדיונים. אבל רק בגלל שטרם הוקמה הוועדה, הפנו לה עורף וסירבו לקבל את המלצותיה בעתיד, נוצרה התחושה ששום פתרון אמיתי תוך ראייה כוללת בטובת המדינה לא ישביע את מנהיגי המחאה. כאילו שהם מ פ-ח-ד-י-ם מפתרון, או נהנים מהוויכוח לשם ויכוח.

לסיכום: אם מה שבאמת מעניין את מובילי המחאה החשובה הוא השינוי, אז הבריחה למחאה נוספת ספק אם תשיג זאת. הצדק החברתי באמת חשוב, הוועדה רק צריכה להוציא אותו לאור. תנו להם צ'אנס.

הכותב הינו יועץ התקשורת של השר לשירותי דת

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!