צרות בחללית הישראלית הראשונה: המיליארדר עזב, 30 מיליון דולר חסרים בקופה

צרות בחללית הישראלית הראשונה: המיליארדר מוריס קאהן, ששימש בשנה וחצי האחרונות יו"ר עמותת SpaceIL, התפטר שלשום מתפקידו. קאהן הוא היו"ר השני שעוזב את העמותה, שהוקמה לפני שבע שנים כדי להשתתף בתחרות שיזמה ענקית הטכנולוגיה גוגל, שבה יוענק פרס של 20 מיליון דולר לקבוצה הראשונה שתצליח להנחית חללית בלתי־מאוישת על הירח.

קאהן היה מעורב בפרויקט מתחילת דרכו, ולאורך השנים השקיע כ–18.5 מיליון דולר מהונו האישי. עד כה גויסו לטובת המיזם כ–55 מיליון דולר.

עזיבתו של קאהן מצטרפת לשורה של נטישות בשנים האחרונות, לאחר שמהנדסים ואנשי הנהלה שהיו מעורבים בפרויקט מתחילתו עזבו או פוטרו. לפני כשנה וחצי עזב את תפקיד היו"ר, היזם והמשקיע ינקי מרגלית, ששימש בתפקיד מתחילת הדרך. עד כה עזבו את הפרויקט 14 בכירים, בהם כמה מהנדסים שהובילו את הפיתוח, אנשי ניהול משאבי אנוש ואנשי חינוך שהועסקו בעמותה.

היו"ר לשעבר מאשים את המדינה

בראש הפרויקט עומד ערן פריבמן, מנכ"ל העמותה, שאמר בשיחה עם TheMarker כי הסיבה לעזיבתו של קאהן היא המצב שאליו נקלעה העמותה — שכיום חסרים לה 30 מיליון דולר כדי השלים את בניית החללית ולעבור לשלב הביצוע.

"מוריס הגיע יחד אתנו להחלטה שתקפידו כיו"ר העמותה לא תורם לגיוס הכספים. הוא התחייב כי אם יגויסו 20 מיליון דולר, הוא ישלים מכיסו את 10 מיליון הנותרים", אומר פריבמן. "המהות של פינוי מושב היו"ר היא כדי לאפשר לעמותה לגייס כסף ביתר יעילות מהממשלה ומתורמים פרטיים, מאחר שמצב שבו יו"ר הארגון הוא תורם בעצמו מפריעה לתהליך הגיוס".

לדבריו, "הפרויקט נמצא כיום שלושה שבועות להשלמת בניית החללית ויורכבו עליה כל רכיבי האלקטרוניקה שלה. לאחר השלמת ההרכבה היא תעבור סדרה ארוכה של ניסויים שידמו תנאי ירח וחלל, כדי לבדוק את הפעילות התקינה של כל המערכות והמצבים. השיגור יהיה ב–2018 מאחר שאנחנו בתחרות, חשוב לנו לשמור בערפול את תאריך השיגור". לטענת פריבמן, ללא גיוס של 30 מיליון דולר — לא ניתן יהיה להשלים את בניית החללית והפרויקט ייסגר.

"האתגר לא פשוט, ולגיטימי שאנשים עוזבים", אומר מרגלית, היו"ר לשעבר. "החלום של מי שהגיעו ביום הראשון היה חלום ילדותי, שתוך שנתיים חללית תנחת על הירח. הפרויקט התבגר לאורך השנים וזה לקח יותר זמן וכסף ממה שכולם ציפו. קאהן תרם תרומה עצומה לפרויקט, שלא היה מגיע לאן שהגיע היום בלעדיו. אני מקווה שיימצאו אנשים שיביאו את הפרויקט הלאה. אני מבין למה הוא התעייף. הממשלה לא לקחה חלק בפרויקט, אלא תפסה עליו טרמפ. מדובר בעבודה קשה ולא במקרה רק שלוש מדינות עד כה הצליחו לנחות על הירח. אם נהיה המדינה הרביעית שתנחת על הירח — כל הקושי ישתלם", מסכם מרגלית.

יעדים לא ריאליים

כשגוגל יזמה את התחרות ב-2010 — אחד התנאים שהציבה היה לשגר חללית לירח עד 2014. ואולם תאריך הביצוע נדחה שוב ושוב לאחר שאף קבוצה לא הצליחה לעמוד ביעד.

על פי תנאי התחרות, על כל קבוצה משתתפת להיות חברה פרטית שצריכה לייצר חללית, לשגר אותה לחלל, להנחית אותה בהצלחה על הירח, להזיז אותה 500 מטר ולשדר ממנה לכדור הארץ בווידיאו. לאחר שבגוגל הבינו כי היעד שאפתני מדי, נדחה מועד השיגור כמה פעמים. התאריך האחרון שעליו הכריזה גוגל כמועד הסופי לשיגור החללית הוא סוף מארס 2018. לדברי אנשים המעורבים בפרויקט — גם תאריך זה עשוי להשתנות, מכיוון שהקבוצות לא מוכנות לשיגור.

כיום מתמודדת ישראל מול ארבע קבוצות שעלו עמה לגמר מארה"ב, יפן, הודו וקבוצה בינלאומית המורכבת מנציגים מקרואטיה, ברזיל, ארה"ב, הודו, מלזיה, בריטניה ואוסטרליה.

SpaceIL היא עמותה ללא כוונת רווח שהוקמה על ידי שלושה מהנדסים צעירים: יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב.

אף שהפרויקט נעשה באופן פרטי, הרי שבזכות הכספים הפרטיים והציבוריים שהושקעו בו הוא נחשב לפרויקט לאומי, וכיום עוסקים אנשי הפרויקט לא רק בבניית החללית, אלא גם בקידום הנושא באמצעות חינוך. בין התורמים הבולטים נמצאים כאמור קאהן שתרם עד כה כשליש מתקציב הפרויקט, קרן משפחת אדלסון, איש העסקים סמי סגול, נשיא המדינה, סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע, מכון ויצמן ועוד.

לאורך שנות פעילותה, גדלה העמותה וכיום היא מעסיקה 50 אנשים, מתוכם עשרה העוסקים בפיתוח וניהול מערכי לימוד. לעמותה יש 200 מתנדבים העוסקים בפעילות חינוכית בבתי ספר בישראל.

אחד מתנאי העלייה לגמר היה חתימה על חוזה שיגור עד סוף 2016. ישראל היתה הראשונה שהשיגה חוזה שיגור עם חברת ספייס אקס, והתאריך שנקבע לשיגור היה דצמבר 2017. העזיבות ובעיות התקציב מקשות על מימוש חוזה השיגור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!