חדרי המיון בישראל- האחריות מחייבת

תחום רפואת החירום צמח עוד מתקופות קדומות ועתיקות. הרמב"ם התייחס לחולה שיש בו סכנה ולדבריו: "דחויה היא שבת אצל סכנת נפשות כשאר כל המצות, לפיכך חולה שיש בו סכנה עושין לו כל צרכיו בשבת על פי רופא אומן של אותו מקום. ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה שנאמר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא י"ח) ולא שימות בהם, הא למדת שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם" (רמב"ם, הלכות שבת, פרק ב', הלכות א', ג',).

רפואת החירום נדרשת במקרים בהם נצרכים הרופאים להעניק מענה מיידי לסיכון הדורש התערבות מהירה של צוות רפואי. המטרה הראשונית היא אבחון מצבו של החולה ונסיבות הגעתו לבית החולים ולאחר מכן ייצוב מצבו באופן מיידי ומניעת התדרדרות ונזק נוסף. לענף רפואי זה שייכים הטיפולים הרפואיים הניתנים באמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ, חדרי מיון, חדרי טראומה ומחלקות לטיפול נמרץ השונות.

פנינו לעורך הדין נתנאל רוט המתמחה בתחום הנזיקין בכלל וברשלנות רפואית בפרט בכדי להבין באילו מקרים ניתן להצביע על רשלנות רפואית בחדרי מיון. לדבריו, "פעמים רבות החולים מגיעים לחדר המיון כאשר הם סובלים מבעיות רפואיות שאינן בתחום התמחותם של הרופאים שנמצאים בשטח ובמצב שבו הם אינם יכולים להסביר את המצב הרפואי וממה הם סובלים במדויק. על הצוות הרפואי לקבוע את ההתייחסות הדרושה ואת מידת הדחיפות של המקרה, ומה הן הפעולות הרפואיות הנחוצות בהם הם צריכים לנקוט. בחדר המיון, כמו בכל מחלקה אחרת, עלולים להתרחש כשלים או מעשים רשלניים שיכולים להוביל לתביעות רשלנות רפואית. כך לדוג' אדם שיגיע לבית החולים בתלונה של כאבים בחזה עם הקרנה לאזור הידיים, דבר המהווה אינידקציה ברורה לאירוע לבבי, ולא יבוצע מספר בדיקות נדרשות יכול להיחשב כמקרה רשלנות רפואית קלאסי. בין היתר על הרופא לבצע בדיקת א.ק.ג וכן 2 בדיקות טריפונין.

דוג' נוספת הינה רשלנות של רופא המשפחה או רופא הילדים, מקרה בו, הילד מגיע עם תסמינים "רגילים" של מחלה ויראלית, כמו חום התייבשות ועוד, אך למעשה הילד סובל מחיידק טורף אותו ניתן לזהות בקלות באמצעות בדיקת קישיון עורף.

לצערי, מקרה שלא יאובחן בזמן יכול לגרום נזקים חמורים בעל השלכות ארוכות טווח ולפעמים אף למוות.
לאור החשיבות הקריטית שיש לאלמנט הזמן והדחיפות באופי הטיפול, יש היבטים ייחודיים בנושא הרשלנות הרפואית בתחום רפואת חירום בכלל, ובחדר המיון בפרט.

בין המקרים שיכולים להיחשב כרשלנות רפואית ומבססות תביעה נזיקית ניתן למנות:
• עיכוב במתן טיפול רפואי
• התעלמות מתלונות חולה
• אי ביצוע בדיקות מתאימות
• טעות בפענוח בדיקות רפואיות
• אבחון שגוי של המצב הרפואי
• מתן טיפול שגוי.
• אי ביצוע מעקב רפואי כנדרש
• שחרור מוקדם של החולה לביתו

בתי המשפט קבעו לא אחת, כי למרות העומס הכבד המוטל על הצוות הרפואי בחדר המיון, על הרופא להיות ערני וקשוב מספיק לחולה על מנת להפנותו לטיפול המתאים עבורו ואין לו כל מרווח לטעות ובלבד ששקל את כל האפשרויות הקיימות. כמו כן על הרופא המטפל לקחת בחשבון את הרקע הרפואי של המטופל, לערוך את הבדיקות המתאימות, לתעד את כל המידע אודות הטיפול במיון בצורה בהירה ומובנת על מנת לאפשר המשך מעקב וטיפול במחלקות השונות וכמובן לתת את הדעת על ממצאים חריגים שהופיעו בבדיקות. התעלמות ממצאים יכולה להוביל לטיפול שגוי ולהתדרדרות במצבו של החולה".

נתקלתם במקרה דומה? מכירים מישהו שחווה רשלנות רפואית בחדר מיון או בקופות החולים?

לקבלת מידע נוסף לחצו כאן או השאירו פרטים בטופס למטה

מוזמנים להתייעץ עם עו"ד נתנאל רוט בעניין:

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!