הילד לא צריך לדעת הכל - אז איך משקרים לו?

אחת השאלות שהורים מתחבטים בה קשות, היא האם תמיד לומר אמת לילד או שמא מותר קצת לעקם את אמת. לא חלילה לשקר, כמובן, אבל לשנות קצת מהאמת הישרה.

לכל צד בהתלבטות, יש כמובן את כיוונו ההגיוני ואפילו את האמת שלו, אם כי אל לנו לשכוח: אמת יש רק אחת וכדאי להיות בדרך שמובילה לאמת האחת.

אשתף אתכם במקרה מעניין שחוויתי עם ילד שידע לבטא את עצמו היטב.

ברגע שהוא נכנס לחדרי, ראיתי שהוא זועף וכועס מהרגיל. טרם הספקתי לשאול בשלומו, להציע לו כיסא או לשאול אם הוא שמח לבוא, הוא פרץ בשטף דיבור: נמאס לי! הם משקרים. שיגידו לי את האמת..."

הסתכלתי עליו, הבנתי שהוא סוער במיוחד וקיוויתי שנצליח לשחרר אותו מהעוצמה של החוויה שנראה כי מסעירה אותו במיוחד.

"מה קרה? מי משקר לך? למה אתה חושב שמשקרים לך"? התחלתי לנסות כיווני שאלה מבלי לגרום לתסיסה גדולה יותר.

"ההורים שלי", הוא אמר וכעסו ממש ניכר. הוא שיתף אותי במקרה שהתרחש אצלם בבית באחד הערבים. ההורים שלו יצאו יחד מהבית, וכששאל אותם בנם להיכן הם יוצאים, ענו לו כי הם יוצאים ל'סתם סיבוב קטן וחוזרים'.
"נשארתי ער למשך שעה לפחות – והם לא חזרו. אחר כך כבר נרדמתי. מה אכפת לי שהם הלכו? אבל לפחות שיגידו לי לאיפה. מה אכפת להם לספר לי? ועוד במיוחד שהם ממש לא הלכו רק לזמן קצר".
אם תסתכלו על הסיטואציה, תוכלו לענות לעצמכם כל מני תשובות, ויש גם את אלו שיגדילו לעשות ויתחלחלו מחוצפת הילד. אבל אם תסתכלו רגע דרך העיניים של הילד עליו דיברנו, תגלו כי הוא בעצם ביטא את תחושתו של כל ילד - שרוצה לדעת מה קורה סביבו, עם האנשים הקרובים לו, ולא אוהב שמסובבים אותו.

"כשסיים את שטף דיבורו, התחלתי לנסות לשאול שאלות. "למה זה באמת משנה לך להיכן הם יצאו"? שאלתי אותו. "אם אתה מבין שהם יצאו, אז תשחרר את זה ממך". דיברתי איתו כאל ילד בוגר משום שהוא באמת כזה.

"אתה צודק", הוא ענה לי. "אבל חשוב לי לדעת מה קורה אצלנו בבית ובפרט עם ההורים שלי. אני לא תינוק".

תבינו, ישנם ילדים שתופסים את העובדה שלא מספרים להם דברים, כאילו הם תינוקות שלא סומכים עליהם מספיק.

תטענו ובצדק כי ישנם דברים שהילד לא אמור לדעת, אבל אנחנו בתור הורים, כן צריכים לתת תחושת אמון ואמת - גם אם אנחנו לא מתכוונים לספר אמת אמיתית. אותם הורים שיצאו "לסיבוב קטן", יכלו להגיד לילד שהם יוצאים להליכה משותפת, טיול קצר של הורים, ויחזרו כעבור כך וכך זמן. הם אמרו כביכול את רוח אותם דברים, אבל בצורה יותר בוגרת ומשתפת.

כמובן הדבר החשוב ביותר – על שני ההורים להיות מתואמים, אחרת שניכם תצאו שקרנים. מעבר לרווח הזה שאנחנו קונים אמון עם הילדים, אנחנו גם מגדלים אותם כילדים שיודעים שאפשר לסמוך עלינו. ילדים כאלו גדלים בביטחון עצמי גדול יותר. אנחנו נגדל ילד דובר אמת - כי כל ילד משקף בהתנהגותו את הוריו.

מכאן נרוויח שתמיד יאמר לנו את האמת, בכל מצב ובכל גיל.

טיפ לכם ההורים:

שבו שניכם כבני זוג, ותכינו את עצמכם מתוך הבנה - מהם הדברים שאתם אומרים אמת כפי שהיא, והיכן אתם מאמצים אמת חלופית שהכרחית משום שלא כל דבר הילד יכול או צריך לדעת. כאמור, הכי חשוב שתהיו מתואמים. זכרו כי על אף שלא צריכים לספר הכל לילד, בתחושה הוא צריך להרגיש שנתנו לו תשובה ברורה או סיפקו לו מידע ברור ולא מרחו אותו.

מאמין בכם מצליחים כהורים טובים
יצחק לוי
מאמן ויועץ בתהליכים חינוכיים
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!