התוכנית לשמירה על גל"צ מהפוליטיקאים - לאחר שתעבור למשרד הביטחון

בסוף אוקטובר, בשקט־בשקט, התקיים טקס צנוע בתחנת השידור גלי צה"ל (גל"צ) ביפו. החיילים נקראו לאירוע פרוצדורלי ולכאורה חסר משמעות: הוצאת גל"צ מחיל החינוך והעברתה ישירות לאגף כוח אדם בצבא. לחיילים גם נמסרו תגים חדשים, של אכ"א, במקום אלה של חיל החינוך. האירוע כמעט לא זכה לאזכור, אבל בכירים שמכירים היטב את התחנה מצביעים עליו כצעד הראשון של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בניסיון להוציא את גל"צ מהצבא.

גל"צ היתה במשך עשרות שנים חלק מחיל החינוך — גם פיקודית וגם רעיונית. כל סיבת קיומה אם אכן היתה כזו, היתה לטעת בציבור את ערכי צה"ל. "זה נגמר. איזנקוט הוציא את גל"צ מחיל החינוך כדי לזרוק אותם מהצבא. הוא לא רוצה את התחנה בצבא", אומר בכיר המכיר את התנהלות התחנה.

העברת האחריות לראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז — שהתעמת רבות עם אנשי התחנה בתפקידו הקודם כדובר צה"ל — סימלה לרבים את מערכת היחסים החדשה בין הצבא לתחנה. אלמוז, אגב, כלל לא נכח בטקס בתחנה בסוף אוקטובר.

כעת, אחרי מאבקים ותהפוכות שנמשכו חודשים רבים, גורלה של התחנה כנראה הוכרע סופית: עמוס הראל דיווח אתמול ב"הארץ" כי שר הביטחון, אביגדור ליברמן, החליט באופן סופי להוציא את התחנה מצה"ל ולהפוך אותה ליחידת סמך במשרד הביטחון — כלומר כזו שכפופה ישירות לדרג המיניסטיראלי, תוך סכנה להשפעה פוליטית. בפעם הקודמת שהנושא עלה על הפרק, בתחילת השנה, הסערה הציבורית גרמה לליברמן להתקפל מהמהלך, אבל כעת ההחלטה כנראה סופית.

המהלך של ליברמן יוצא לדרך אף שדו"ח שכתב מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם, הוריד מהפרק את האפשרות להעביר את גל"צ למשרד הביטחון. אדם הגיש את הדו"ח כבר באוקטובר 2016 (ליברמן סירב להעביר את הדו"ח לעיתונות). בדו"ח המלא שנחשף ב–TheMarker התברר כי אדם המליץ שלא להעביר את התחנה לידי משרד הביטחון — בין השאר מחשש להשפעות פוליטיות, אבל לא רק בגללו. אדם גם ציין בעיות נוספות במהלך — למשל איסור השימוש במותג צה"ל על ידי גוף אזרחי, בעייתיות של מכירת התדרים שבשימוש התחנה. "נראה כי אין אפשרות של ממש לקיום התחנה בין כותלי המשרד או להפריטה לגורם מסחרי", ציין אדם.

אדם המליץ "לא לסגור את גל"צ כלל", אלא לבחור באחת משתי חלופות: "הותרת התחנה בפיקוד צה"ל וצמצום האנומליה שבשליטה צה"לית, למשל באמצעות כללי פיקוח והקמת ועדה ציבורית שתפקח על התחנה, וכן הגדלת התכנים הצבאיים"; או העברת התחנה לאחריות תאגיד השידור הציבורי.

לאחר לחץ פוליטי ובעקבות דיונים שהתקיימו עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ואנשיו, אדם שינה את דעתו. בדיונים אלה סוכם כי ניתן למצוא מתווה שיאפשר את העברת גל"צ למשרד הביטחון תוך שמירה על עצמאותה, וכך לבסוף המליץ אדם.

ואולם המהלך הזה הושהה בתחילת השנה בעקבות לחץ ציבורי והתנגדות להוצאת גל"צ מהצבא. גם בתוך לשכת היועץ המשפטי לממשלה סברו כי אין סיבה לבצע כרגע את השינוי. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, אמרה אז בדיון בנושא בוועדת הכלכלה: "לא ניתן לטעות בהיגד הציבורי המאוד צלול שיוצא מהדיון בוועדה הזאת — שעדיף לא לגעת במה שלא שבור".

כעת, אחרי לחץ מצד איזנקוט וליברמן, ולאחר שהתחלף מפקד התחנה — לפני כחודשיים מינה ליברמן את שמעון אלקבץ, המשתף עמו פעולה באופן הרמוני יותר — נסללה הדרך לביצוע השינויים. איך תיראה גל"צ אחרי המעבר למשרד הביטחון? הנה קווי המתאר המסתמנים, בין השאר לפי הנחיות שקבע היועץ המשפטי לממשלה.

המבנה והארגון

גלי צה"ל תפסיק להיות יחידה צבאית ותיהפך ליחידת סמך ממשלתית תחת משרד הביטחון. עם זאת, תובטח לה מידה של עצמאות ארגונית. למשרד הביטחון לא יהיו סמכויות ישירות על התחנה. במשרד היועץ המשפטי לממשלה מבקשים ליצור "חיץ מוחלט" בין הדרג הפוליטי לבין דרכי המינוי והבחירה של עובדי התחנה.

בשלב זה לא נקבעו הכללים הברורים, אך בכוונת מנדלבליט לקבוע מנגנון שימנע מהדרג הפוליטי להשפיע על אופן המינוי של בחירים בתחנה, כמו מגישים ומנהלים.

הכפיפות

התחנה תהיה כפופה רק למשרד הביטחון ולא למשרד ממשלתי אחר, למשל משרד החינוך. האיסור על ההתערבות הפוליטית בשידורים יישאר בעינו. בנוסף, שהתחנה תוכפף למנכ"ל משרד הביטחון ולא לשר עצמו — אף שהמנכ"ל כפוף כמובן לשר.

הפיקוח

עד עתה לא היה כל גורם ציבורי שפיקח בפועל על התחנה. הפיקוח היה אמור להיעשות בעבר בידי מליאת רשות השידור, ולאחר מכן בידי מועצת תאגיד השידור הציבורי — אך בפועל לא נעשה דבר. ההמלצה של היועץ המשפטי לממשלה היא למנות ועדה ציבורית מייעצת שתפעל לצד מנכ"ל משרד הביטחון ותפקח על שידורי גל"צ.

המינוי

כיום ממנה את מפקד גל"צ שר הביטחון עצמו, בהתאם להמלצה של ועדת איתור רגילה. המלצות היועץ המשפטי לממשלה הן להקים ועדת איתור דומה לזו של תאגיד השידור — בראשות דמות בעלת משקל ציבורי, כמו שופט בית המשפט העליון בדימוס, שלצדה יישבו "דמויות מקובלות ומוערכות בתחום העשייה העיתונאית והתרבותית". גם מהלכים אלה נועדו למנוע השפעה פוליטית.

התקציב

גל"צ הצליחה להגדיל בשנים האחרונות את הכנסותיה מתשדירים, וכיום בסעיף זה היא רושמת הכנסה קבועה של כ–35 מיליון שקל בשנה. לצד זאת, צה"ל משלים תקציב נוסף של כ–10 מיליון שקל בשנה. בהוראות היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי יש להקים מנגנונים שיבטיחו את התקציב הדרוש להפעלת התחנה. החשש הוא כי גם אם לא תהיה התערבות ישירה בתכנים, הדרג הפוליטי יוכל להפעיל לחץ על התחנה באמצעות קיצוץ תקציבי. במקרה של תאגיד השידור, למשל, התקציב נקבע בחקיקה — ללא אפשרות שינוי.

כוח האדם

גם בנוגע לתקינת כוח האדם לא צפוי שינוי. בתחנה ימשיכו לעבוד חיילים, בעיקר בעלי פרופיל נמוך שאינם יכולים להתגייס ליחידות קרביות. היקף כוח האדם הצה"לי בתחנה כיום הוא כ–150 חיילים —מהם 37 מתנדבים, 9 אנשי קבע ו–85 אזרחים עובדי צה"ל, בסך הכל 66 אנשים עובדים בתחנה במשרה מלאה. בשלב זה אין כוונה לבצע קיצוץ בכוח האדם. עם זאת, עובדי צה"ל בתחנה בוחנים את המהלך החדש, וייתכן כי הם יביעו התנגדות להעברתם למשרד הביטחון.

המקום

הבניין המתפורר של גל"צ ביפו כבר מזמן היה אמור להתפנות. שר הביטחון הקודם, משה יעלון, יזם להעביר את התחנה ללוד — אך תוכנית זו בוטלה. ליברמן יזם להעביר את התחנה למוזיאון אסירי המחתרות בירושלים — אך גם תוכנית זו בוטלה. בשלב זה נבחנים כמה מקומות בירושלים. אחת האפשרויות הבולטות היא העברת גל"צ למתחם הלני המלכה, שבו שכנו אולפני קול ישראל.

העיתוי

בלשכת היועץ המשפטי לממשלה התעקשו כי כל ההוראות האלה ייושמו עוד לפני העברת התחנה למשרד הביטחון, כדי לא ליצור מצב זמני של פיקוח רופף שעלול להימשך לנצח. כיום אין חוק שמסדיר את פעילות גל"צ. בעקבות כך, בעבר נקבע כי השינוי בתחנה ייעשה רק לפי חקיקה ראשית בכנסת, אבל ייתכן כי כבר כעת ניתן יהיה לבצע את המהלך באמצעות הוראות של משרד הביטחון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!