טכנולוגיה בהלכה: שיחת הרבי מצאנז והגר"י רוזן

שיחה מרתקת בין האדמו"ר מצאנז לגאון רבי יגאל רוזן ראש ישיבת 'אור ישראל' בעת ניחום האבלים על אחיו הרב ישראל רוזן ז"ל יו"ר מכון צומת, התפרסמה השבוע בגיליון 'בצילא דמהימנותא' של חצר חסידות צאנז.

'בחדרי חרדים' מביא את התמליל המלא מהשיחה של ראש הישיבה והרבי מצאנז.

הגר"י רוזן אמר לסובבים: "אני רוצה להודיע שמה שלא קמתי בהידור, היא כי כך ההלכה שאבל אינו קם...".

והמשיך: "היה מעשה אצל מרן הסטייפלר זצ"ל כשישב שבעה, שאחד בא לנחמו, והסטייפלער קם לכבודו, ואח"כ שאלוהו לסיבת הדבר, ואמר שאבל פטור מהידור, אבל אינו פטור מגמילות חסדים, ועליו ידע שזהו גמילות חסד...".

הגר"י רוזן: "רצוני לומר איזה דבר חידוש...".

הרבי מצאנז: "הרי האבל צריך לפתוח תחילה...".

הגר"י רוזן: "אחי המנוח ז"ל התעסק רבות במכון צומת בפתרונות במכשירים שאפשר להיכשל בהם בחילול שבת, כמו מעליות שבת וכדומה. בבית חולים לניאדו לא משתמשים כל כך עם זה...".

הרבי מצאנז: "לא מפני שסברו שיש חששות בזה, אלא שמרן אאדמו"ר זי"ע סבר שזה עלול לגרום לאווירה של יום חול, ולכן מה שאי אפשר עושים על ידי נכרים".

הגר"י רוזן: "כמובן שכל מה שעשה היה על פי דעתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל. סיפר לי הגה"צ רבי חיים וואלקין, שהיה לו גיס שהיה משותק ברגליו, והוא שלח אותו לשאול את הגרש"ז מה לעשות, והתיר לו להשתמש בקלנועית של מכון צומת. אכן פוסק הדור הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל לא היתה דעתו ניחא מזה, וגם אמר סברא זו שלא תהפוך השבת לחול. אחי קיבל עידוד וחיזוק רב מהגרש"ז אוירבך, ואח"כ מהגר"י נויבירט זצ"ל".

"בבתי חולים שאין להם הנהלה חרדית, ממש בלתי אפשר לעבור את השבת בלי חלול שבת, בלי הכלים שלו". הוסיף הגר"י רוזן.

הרבי מצאנז: "זכורני מצעירותי שפעם הלך מרן אאדמו"ר זי"ע לבקר איזה אדם נכבד וירא"ש בעת שהיה מאושפז בביה"ח הדסה בירושלים, והיה זה בחודש אלול בסמיכות לימים הנוראים, ושאל את מרן אאדמו"ר זי"ע מה יעשה בסוכות, שהכינו סוכה על גג ביה"ח, אולם הוא חלוש מאד ואינו יכול לעלות במדרגות אלא במעלית שבת שהיה שם, ומרן אאדמו"ר זי"ע התיר לו לעלות בזה. ואח"כ אמר אאדמו"ר זי"ע, שאינו רוצה להיכנס לדיון אם מותר או אסור לעלות במעלית כזה ביו"ט, אבל מסתמא יש איזה מקור בהלכה להתיר, וכיון שידע שיהודי כזה אם לא יוכל לאכול בסוכה ישפיע עליו הדבר לרעה, לכן התיר לו".

הגר"י רוזן: "היו לאחי ז"ל הרבה המצאות ופטנטים, אבל לא רשם כלום על שמו, ואמר שכיון שממציא זאת עבור כלל ישראל, הרי זה שייך לכלל ישראל".

הגר"י רוזן: "היתה לו דירה בשכונת מטסדורף בירושלים, שיכולים להשכירו תמורת אלף ושבע מאות דולר לחודש, והוא השכירו על ארבע מאות דולר בלבד, ואמר כי הוא השכירו לשוכר לפני כשלושים שנה, ואז לקחו מחיר כזה, וכיון שהשוכר הוא בן תורה לכן לא מלאו לבו להעלות את המחיר...".

הרבי מצאנז: "האדם ניכר בכיסו...".

א' הנוכחים: "אני עובד בביה"ח בלינסון, ובלי מכון צומת לא היו יכולים להרגיש שם קדושת שבת".

הגר"י רוזן: "אמרתי בהלוויתו, שהוא הציל רבבות מישראל מחילולי שבת. וכשבא כאן לנחם אחד מהנהלת העיר כאן, אמרתי לו שאיסור חילול שבת אינו לחרדים בלבד אלא גם לאנשים כמותו, וכל חילול שבת שנמנע אף אצל אדם חילוני, נזקף לזכותו של אחי".

"סיפר לי חתני שהיה פעם בבי"ח הדסה כיון ששבר את רגלו, והגאון רבי עזריאל אוירבך התיר לו לנסוע במעלית שבת, וכשניגש למעלית בשבת עמד שם אדם חילוני פרוץ, וראו עליו שהוא בא כעת מנסיעה, והלה נעמד ליד המעלית שבת, והיה לפלא אצל חתני, כי המעלית שבת מתעכבת זמן רב, ושאל את הלה, והוא אמר לו, אם יש לי יכולת לנסוע במעלית שבת וכי אסע במעלית רגילה...".

הגר"י רוזן: "לא לנסוע בשבת היה קשה בשבילו, אבל כאשר היה יכול להימנע מחילול שבת, נמנע".

הרבי מצאנז: "הרי הם תינוקות שנשבו ואינם יודעים כלל מחומר הדבר".

"מספרים על גדול אחד שניסה לשכנע מי שהיה מחלל שבת, שלא יעשן יותר בשבת, אבל ההוא אמר שאינו יכול בלי זה, ואמר לו שלכה"פ לא יכבה את הסיגריה...".

הגר"י רוזן: "כאשר מרן הרב שך זצ"ל היה איזה תקופה בבית החולים, היתה שם אחות שהיתה מאד מסורה אליו, ולפני שיצא משם אמר לה הרב שך, שכאות הכרת הטוב הוא מבקש ממנה שתפסיק לעשן כי זה מזיק לבריאות. ואח"כ שאלו אותו שהרי גם בישיבתו ישנם בחורים שמעשנים ולמה אינו אומר להם, והשיב שכוונתו היתה למנוע ממנה חילול שבת, אבל אם היה אומר לה שזה בגלל חילול
שבת לא היתה שומעת בקולו. וזה היה ההכרת הטוב...".

א' הנוכחים: "החידוש של מכון צומת הוא, שלא מכרו את מכשיריהם לכל אדם, רק למי שנזקק לזה באמת למלאכתו שיש בה צורך של פיקוח נפש, ועמדו על זה בתוקף, והיו גדרים ברורים בזה, כדי שלא יתהפך להיות כיום חול".

"לפני כשלושים שנה רצתה העירייה כאן לפתוח אולם תרבות בשבת, ועשו כאן הפגנות כי חששו לחילולי שבת, ורצו שמכון צומת ימציא איזה רמקול שאפשר להשמיע בו בשבת, וכמובן שהם סרבו בכל תוקף, כי המכון שלהם לא היה מיועד לזה כלל".

הגר"י רוזן סיפר: "בשבת בתוך השבעה כבר הייתי בישיבה, כדרכי בכל שבוע, ובכל שבת אני עולה עליית שלישי שהיא עליה החשובה, ועכשיו נתעורר שאלה שאם לא אעלה שלישי יהא בזה אבילות בפרהסיא, ובפרט שאני עולה עליה זו בכל שבוע, ובאם היה לפעמים עולה משגיח אחר, היו יכולים לתת לו עליה זו, אולם כיון שרק אני עולה, נתעוררה השאלה. ושלחתי לשאול את הגאון רבי חיים קנייבסקי, והשיב שענין אבילות בפרהסיא הוא רק על האבל בלבד שלא ינהיג אבילות בפרהסיא, אבל על הגבאי אין שום חיוב ומותר לו לקרוא לאדם אחר".

הרבי מצאנז: "הרי כתוב באר"י שבשבת לא ישנה אבל את מקומו הקבוע בבית המדרש, כמו בימות החול".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!