תוכנית הסיעוד הלאומית החדשה: הקצבה החודשית תעלה ל-5,000 שקל

שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות יעקב ליצמן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, וסגן שר האוצר, יצחק כהן הציגו היום (ב') את תוכנית הסיעוד הלאומית החדשה.

בהודעה לעיתונות שיצאה מדוברות האוצר נכתב כי התוכנית "המגדילה ומרחיבה את השירותים הניתנים לקשיש הסיעודי ולמשפחתו בביתו ובקהילה, מקלה על הנטל הביורוקרטי ומגדילה את הכנסתו הפנויה".

עם זאת, עיקרי התוכנית כוללים בעיקר הרחבת שירותים בסך מיליארד שקל בשנה, בדיוק כפי שהציע אגף תקציבים מלכתחילה. התוכנית אינה כוללת העלאת מסים. בנושא הביטוחים הקבוצתיים שהסתיימו, יכנסו בני השישים ומעלה לביטוח קופת החולים ללא בדיקות או מחסום גיל, בדיוק כפי שהציעה רשות ההון מלכתחילה.

אלה עיקרי התוכנית החדשה - שעלותה כמיליארד שקל:

■ תוספת שעות משמעותית לטיפול סיעודי בבית בחינם - הגדלה של עד כ-40% בכמות שעות הטיפול שיינתנו לקשישים במצב הסיעודי הקשה ביותר.

■ שוויה המקסימלי של הקצבה יסתכם בכ-5,000 שקל בחודש. על פי התוכנית, הפעימה הראשונה של המהלך תצא לפועל עד 1 במארס 2018, אז תעלה הקצבה ל-4,000 שקל בחודש.

■ יצירת רובד חדש לקצבת הסיעוד לקשישים ברמת תפקודית גבוהה של כ-1,000 שקל בחודש להכנסתם הפנויה.

■ הכנסת טיפולי שיניים לקשישים לסל הבריאות. טיפולי שיניים מעל גיל 75 יינתנו בחינם - למעט טיפולים מורכבים.

■ הגדלת מעורבות קופות החולים בבית הקשיש – תוכניות שישלבו טיפולי בריאות לקשישים בביתם ע"י רופאים, אחיות ושימוש בטכנולוגיות.

■ הקמת מערך שיקום בקהילה - קופות החולים יפתחו מערך שיקום בקהילה כדי לשפר את איכות חייו, להאט את הידרדרות הקשיש ולהאריך את תוחלת חייו הבריאה.

■ צמצום ביורוקרטיה – טופס מאוחד ומבחן אחד לכל קשיש סיעודי.

■ שיפור איכות והגדלה משמעותית של השירותים החברתיים בקהילה - בניית מערך שירותים חברתיים בקהילה לטובת הקשישים שיגביר את מעורבותם בקהילה וישפר את רמת חייהם.

■ מתאם טיפול (Case Manager) – גורם מקצועי שיעזור לקשיש ולמשפחתו במיצוי הזכויות של הקשיש ובבניית תכנית טיפול אישית ומותאמת עבורו שתהווה כתובת אחת לכל צרכי הקשיש.

■ השתתפות ילדי המאושפזים באשפוז הסיעודי תבוטל. הכנסתם של בני משפחת החולה הסיעודי לא תילקח יותר בחשבון כתנאי למקום במוסד טיפולי - אלא הכנסתו של החולה בלבד.

■ מבוטחי הביטוחים הקולקטיביים מעל גיל 60 יוכלו להצטרף לביטוח קופת חולים ללא תקופת אכשרה וללא חיתום.

■ העלאת שכר המטפלות והמטפלים לחיזוק ועידוד התעסוקה בענף.

הבעיות העיקריות בביטוח הסיעודי בישראל / מירב ארלוזורוב

ביטוח סיעודי קבוצתי:

כמיליון מבוטחים שרכשו את הביטוח הסיעודי שלהם דרך מקום העבודה, כביטוח קבוצתי, ישארו בסוף השנה בלי ביטוח לאחר שהמפקחת על שוק ההון דורית סלינגר ביטלה את הביטוח הקבוצתי. הערכת רשות שוק ההון היא שלמחצית מתוך אותם מיליון אין ביטוח סיעודי נוסף, כלומר הם יצטרכו למצוא לעצמם ביטוח חלופי.

הביטוח החלופי המתבקש הוא זה של קופות החולים – ביטוח זול יחסית, ומפוקח היטב על ידי רשות שוק ההון. הרוב המוחלט של חצי מיליון המבוטחים, משוללי הביטוח, ימצאו את פתרונם בקופות החולים. רק שיש שתי קבוצות שהפתרון הזה הוא בעייתי עבורן.

הראשונה, 200 אלף מבוגרים מעל גיל 60, שרובם יתקשו להתקבל לביטוח של קופת החולים בגלל בעיות בריאות שונות. עבורם קבעה רשות שוק ההון שקופות החולים יהיו חייבות לקלוט אותם אוטומטית ללא בדיקה רפואית (חיתום). 200 אלף המבוגרים, כלומר, יוכלו להתקבל לביטוח של קופות החולים בכל מקרה. עם זאת יש לזכור כי בגיל המבוגר הביטוח של קופות החולים הוא נדיב פחות – הוא מציע טיפול סיעודי בבית בסכום חודשי של 3,500 שקלים בחודש, במקום 5,500 שקלים למצטרפים בגיל צעיר יותר.

הקבוצה השנייה הבעייתית היא של מבוטחים מתחת לגיל 60, שמסיבות בריאותיות שונות הביטוח של קופת חולים יסרב לקבל אותם. במקרה שלהם רשות שוק ההון לא חייבה את הקופות בקבלה אוטומטית, ולכן לאותם צעירים שלא יצליחו להתקבל לביטוח שלך קופת החולים – ההערכה היא שיהיו כ-20 אלף כאלו – תהיה בעיה. עבורם שוקלת המדינה להציע סבסוד: לאפשר להם להתקבל בביטוח סיעוד פרטי של אחת מחברות הביטוח – חברות הביטוח מחויבות לבטח את מי שהיה מבוטחת אצלהן במסגרת ביטוח קבוצתי – כאשר המדינה מממנת עבורם את העלות הגבוהה של ביטוח סיעודי פרטי.

ביטוח סיעודי ממלכתי

כ-60% מאוכלוסיית ישראל מבוטחת היום בביטוח סיעודי, באמצעות קופות החולים, ביטוח קבוצתי או ביטוח סיעודי פרטי. ה-40% הנותרים אינם מבוטחים, חלקם בשל בעיות בריאות שלא מאפשרות להם לרכוש ביטוח, חלקם מאחר שמחירי ביטוח הסיעוד הם גבוהים מדי עבורם, חלקם כנראה אינם מעונינים בביטוח מכיוון שהם צעירים או שהם עשירים דיים.

בנוסף, האוכלוסיה כולה מבוטחת באמצעות הביטוח הלאומי, המעניק טיפול סיעודי בבית, וכן באמצעות משרד הבריאות, המאפשר אשפוז במוסד סיעודי. רק שהסיוע הממשלתי הוא מוגבל מאד בהיקף השירות שלו, ובמקרה של משרד הבריאות רק שכבות חלשות זכאיות לו.

על פי הערכת בנק ישראל כ-20% מאוכלוסית ישראל, לכן, אינם מכוסים היום בביטוח סיעודי – פרטי או זה של המדינה. עבור אלו בנק ישראל המליץ לשקול עריכת ביטוח סיעודי ממלכתי.

רצף טיפולי:

בעיה נוספת שקיימת בתחום הסיעוד בישראל היא העדר הרצף הטיפולי: קופות החולים אינן מטפלות בקשישים סיעודיים, אלא הביטוח הלאומי או מוסדות סיעודיים יעודיים. כתוצאה מכך אין לקופות תמריץ למנוע את ההידרדרות של הקשיש למצב סיעודי. בנוסף קיימת הבעיה של קשישים במצב סיעודי מורכב, כלומר אותם קשישים שהם גם סיעודיים וגם סובלים מבעיות בריאות - ואז הם חוזרים שוב לטיפול קופות החולים. חוסר הרצף יוצר מצב של העדר מעקב אחר מצבם של הקשישים הסיעודיים, וטיפול שרחוק מלהיות מיטבי. לכן, משרד הבריאות המליץ כי הטיפול בסיעוד יועבר לקופות החולים, כך שרק גוף אחד יעקוב אחר הקשיש ויהיה אחראי עליו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!