רעיון השליחות אינו מונופול • טור מכינוס השלוחים

גם הקור והרוחות של ניו יורק לא מטשטשים את האוירה של החג השוטפת כאן את הרחובות. אוירה של התרוממות רוח מיוחדת מורגשת באויר שכונת קראון הייטס שבברוקלין ניו יורק בימים אלה. חיוך ענק נסוך על אלפי אלפי האורחים שמסתובבים ברחובות השכונה וההרגשה ללא ספק קסומה. כינוס השלוחים העולמי השלושים!

הסיפור הבא מסופר ב"ספר הזיכרונות" של ימי ראשית החסידות, שנכתב בידי האדמו"ר הקודם מלובאוויטש. מעשה בבני זוג שהיו חשוכי בנים. כל מאמציהם לזכות בילדים לא הועילו והם נאלצו להתרגל למסקנה העצובה כי לא יזכו לחבוק ילד משלהם. הם הלכו אל הבעש"ט לבקש עצה ועידוד. הבעש"ט קרא את העגלון שלו והורה להם לצאת אתו לדרך.

הסוסים גמעו מרחקים ועצרו במרכזה של עיירה יהודית. הבעש"ט ניגש אל התלמוד תורה העירוני ושאל את הבנים לשמותיהם. הראשון נקרא "ברוך משה", גם השני נקרא "ברוך משה" וגם השלישי זכהלאותו שם. הרביעי היה "ברוך יהודה", החמישי "ברוך יוסף", השישי "משה" או "משה יהודה", ובקיצור, כל הבנים היו הכלאה של השמות "ברוך" ו"משה". הבעש"ט המשיך אל בית הספר של הבנות ושאל את הילדות לשמותיהן. ושוב תופעה דומה. הראשונה נקראת "ברכה לאה", גם השנייה "ברכה לאה" וגם השלישית עם שם זהה. הרביעית הייתה "ברכה רבקה", החמישית "ברכה שמחה" וכן הלאה. ובקיצור: כל הבנות "ברכה לאה" וכל הבנים "ברוך משה".

הבעש"ט ניגש אל בית הכנסת ושאל את האנשים המבוגרים לפשר התופעה. הם סיפרו כי לפני כמאה שנים, חיו בעיר בני-זוג עשירים, שהיו אנשים מאוד פשוטים. הבעל התאמץ מאוד ללמוד תורה אך לאהבין דבר ממה שלמד. בנוסף לכך, העיקה עליהם עוד צרה: הם לא זכו ללדת ילדים.

פעם שמע הבעל בשיעור תורה את דברי חז"ל: "כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו". הוא החליט ביחד עם אשתו כי הם יגשימו עבור אחרים את מה שלא זכו לעשות בעצמם. הם לקחו את כל הכסףשלהם ושכרו שלושים מלמדים עבור ילדי העיר. הם הקימו רשת בתי ספר נהדרת בה למדו תורה כל ילדי העיר וגדלו להיות יהודים יראי-שמים. כיון שכך, סיפרו האנשים, החלטנו ביוזמתנו להנציח לתמיד את אותם בני זוג. כאשר נישאנו וילדנו ילדים, קראנו אותם בשמות של אותם שני אנשים מיוחדיםבמינם.

הבעש"ט הביט אל בני-הזוג שנלוו אליו והם הבינו את הרמז. אם הגורל שלהם הוא כזה שלא יזכו ללדת ילדים – עליהם להגשים עבור אחרים את מה שיקר להם ולא זכו לו בעצמם. כך יזכו לקיום דבריהנביא: "ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם - טוב מבנים ומבנות, שם עולם אשר לא ייכרת".

לרבי מליובאויטש לא היו ילדים פיזיים, אך כשאתה פוגש את הצבא האדיר של שלוחי הרבי אתה מבין שמסתובבים ברחבי הגלובוס מליוני ילדים יהודים ששמם (לפי הסיפור לעיל) אמור להיות מנחם מנדל וחיה מושקא, כי בזכותם הם בכלל מודעים על דבר יהדותם.

לא פלא אם כן התרוממות הרוח שאופפת את הרחובות הומי השלוחים, אלו אותם שלוחים המתעסקים בבני ובנות ישראל שהם בני ובנות הרבי מליובאויטש בכל אתר ואתר כבסיפור הבעש"ט, וכי יש שמחה גדולה מזו?!

רעיון השליחות אינו מונופול של מישהו, אלא נכון לכל אחד. אתה יכול להפוך את חייך לחיי שליחות, חיים של נתינה ודאגה לאנשים שסביבך, חיים שבהם אתה שואל את עצמך בשביל מה הקדוש ברוך הוא הביא אותי לכאן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!