הפרטת לימודי הנהיגה: טסט בתוך 3 ימים - ו-400 מיליון שקל לשני זכיינים

החברות פמי פרימיום וטלדור זכו ביום חמישי במכרז של משרד התחבורה להפעלת מערך מבחני הנהיגה ("טסטים"), לתקופה של עד שבע שנים — במסגרת הפרטת המערך, שתיכנס לתוקף ביוני. סך התקבולים שתעביר המדינה לשני הזכיינים, בשקלול המע"מ, יסתכם לכל הפחות ב–400 מיליון שקל (עבור כל תקופת הזיכיון האפשרית).

כל זכיין יופקד על הקמה ותפעול של מערך המבחנים המעשיים באזור מסוים – טלדור במרכז-צפון הארץ ופמי פרימיום במרכז-דרום. החברות גברו במכרז על חמש מתחרות אחרות, ביניהן מילגם וטארגט.

שתי החברות הזוכות נעזרו לצורך ההתמודדות במכרז בשניים ממנהלי אגף הרישוי במשרד התחבורה לשעבר. טלדור, שנמצאת בשליטת חברת ההשקעות הפרטית DBSI, הסתייעה בשירותיו של מנהל האגף ב–2007–2013, חמאדה גנאם. לפני שנה פנה TheMarker אל גאנם בשאלה אם ייקח חלק פעיל במכרז הטסטים כנציג אחת המתמודדות. אז השיב גאנם: "פנו אלי, אבל באופן לא רשמי, ו–99% שאני לא אתעסק בזה".

פמי פרימיום — חברה פרטית בבעלות משותפת של מייסדה, רוני דוידוף, של קרן ההשקעות קדמה ושל משקיעים פרטיים — העסיקה כיועץ חיצוני את קודמו של גאנם בתפקיד, יהושע (שוקי) שדה, מנהל אגף הרישוי בין 2001 ל–2007. שדה מכיר את התחום בעשור האחרון גם מפעילותו בענף בתי הספר לנהיגה.

שני הבכירים לשעבר במשרד התחבורה סיימו את תפקידיהם בשירות הציבורי בנסיבות משמעתיות. גאנם פרש מתפקידו הציבורי בהוראת בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה, שפסק כי התנהג "בצורה בלתי־הולמת". בית הדין גזר על גאנם פסילה למשך חמש שנים ממשרד התחבורה.

חוזהו של שדה לא הוארך בהנחיית בג"ץ, לאחר שהתברר כי התמנה לתפקיד בניגוד לנהלים, ואף הנפיק תעודות מורה נהיגה למקורביו ללא היתרים מתאימים. ב–2003, בעת שעמד בראש האגף, הונפקה לשדה תעודת בוחן נהיגה, על אף שלא הוכשר לכך לפי הנוהלים. התעודה בוטלה שנתיים אחר כך במסגרת הסדר טיעון.

בפמי פרימיום אישרו את העסקתו של שדה כיועץ חיצוני, ואמרו בתגובה כי "על פי תנאי המכרז, אין לנו שום קשר כיום עם שדה, מעבר לכך שהוא עזר לנו לבנות את ההצעה למכרז לפי המפרטים שנדרשו". טלדור וגאנם סירבו להתייחס לפרטים.

קיצור משמעותי של זמני ההמתנה לטסטים

לפי תנאי המכרז שפורסם, הזוכים יחויבו להקצות טסט ראשון לכל תלמיד בתוך שלושה ימים מרגע שיוגש למבחן על ידי מורה הנהיגה — ובמקרה הצורך, מבחן חוזר בתוך 7–14 יום. זאת, לעומת המתנה של שלושה־ארבעה חודשים כיום, שמצריכה שיעורי נהיגה נוספים לצורך רענון.

המדינה תמשיך לגבות מתלמידי הנהיגה אגרה של 141 שקל עבור כל מבחן מעשי, ותעביר לזכיין 140–185 שקל (כולל מע"מ) עבור כל מבחן. החברות יתחרו במכרז על המחיר הנמוך ביותר למבחן. טווח התעריפים האפשרי נע בין 140 ל–170 שקל במחוז צפון־שרון, ובין 153 ל–185 שקל באזור תל אביב, ירושלים והדרום. ההפסד הצפוי לקופת המדינה יקוזז בזכות ביטול העסקת 100 מהבוחנים כעובדי מדינה, בחוזים אישיים, בהיקף שכר מוערך של כ–20 מיליון שקל בשנה.

לפי תנאי המכרז, הזכיינים יחויבו להפעיל לפחות 41 אתרים לביצוע בחינות הנהיגה. הראשיים והגדולים שבהם ימוקמו בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, חולון, פתח תקוה, כפר סבא, נתניה, נצרת עילית וכרמיאל.

הטסטים יתקיימו במסלולים קבועים

בנוסף, לפי תנאי המכרז, בכל רכב מבחן יותקנו מצלמות ומיקרופונים לתיעוד מבחני הנהיגה. הקלטת המבחן תועבר למחשב אישי או לטאבלט של הבוחן, ונבחנים שנכשלו יוכלו לצפות בתיעוד המבחן כדי להחליט אם להגיש ערר.

בנוסף, בכל רכב תותקן מערכת GPS, שתאפשר לוודא כי המבחן בוצע בתנאים המתאימים — למשל, בתנאים בין־עירוניים בנוסף לנהיגה עירונית, ולמשך חצי שעה, גם אם הבוחן סבור כבר בדקות הראשונות של המבחן כי התלמיד ייכשל. נראה כי ההסתמכות על שיקול הדעת של הבוחן תפחת משמעותית. הבוחנים — שכיום מכריעים בלעדית האם הנבחנים עברו את המבחן — יידרשו למלא טופס ממחושב בסיום כל מבחן, והמערכת תחשב את הציון הסופי אוטומטית, ותודיע למורה הנהיגה ולנבחן על תוצאותיו (עבר או נכשל).

לפני חודשיים זכתה חברת מוטורולה במכרז מקביל של משרד התחבורה לאספקת המערכת הטכנולוגית שבאמצעותה יופעלו המבחנים. המערכת תחליף את שיקול הדעת של הבוחן בהכרעה אם תלמיד הנהיגה זכאי לרישיון המיוחל. קיים חשש כי מחלות ילדות במערכת הטכנולוגית — שלגורמים הרלוונטיים אין עדיין אפשרות להתנסות בה — יובילו לכשלים משמעותיים בראשית דרכו של מערך המבחנים המופרט.

מקורות המצויים בפרטי הדברים מביעים חשש מתקלות טכניות עם השקת מבחני הנהיגה הממוחשבים, בין השאר, מאחר שמוטורולה נדרשת להעמיד אבטיפוס של המערכת הטכנולוגית תוך שמונה חודשים בלבד.

חשש נוסף שעלה נוגע לרמת שיעורי הנהיגה. במתכונת החדשה, ייבחרו בכל עיר שמונה מסלולים שבהם ניתן לערוך את הטסטים. עד היום המסלולים היו נתונים לשיקולי הבוחנים. מקור אחד הביע חשש כי מעתה המורים ילמדו את התלמידים רק באותם מסלולים סגורים — "התלמידים ייצאו עם רישיון, אבל ללא הכשרה לנהוג בכלל מערכת הכבישים". לדבריו, "משרד התחבורה ייבש בכוונה את המערך, על מנת שיהיה צורך להפריט אותו".

ביקורת על דרכי קבלת ההחלטות במשרד התחבורה

מרבית 130 בוחני הנהיגה שמועסקים כיום כעובדי מדינה ייקלטו בשורות טלדור ופמי פרימיום. לפני שנה בג"ץ דחה עתירה נגד מהלך הפרטת מבחני הנהיגה, שהגיש עו"ד גלעד ברנע בשם בוחני נהיגה ומורה נהיגה — בטענה שמדובר בניסיון אסור להעניק סמכויות שלטוניות לתאגיד פרטי, שלא כדין, בחוסר סמכות ובדרך קבלת החלטות פסולה.

ואולם, השופטת אסתר חיות מתחה אז ביקורת על דרכי קבלת ההחלטות של משרד התחבורה בדבר ההפרטה, וציינה כי מן הראוי היה שהחלטה תתועד בכתב ותכלול את הטעמים העומדים ביסודה, בעוד שמשרד התחבורה התקשה להמציא את כל המסמכים והפרוטוקולים בעניין הרפורמה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!