יחסכו מיליונים: גם האתרים הישראליים ירוויחו מהפטור ממס של גוגל ופייסבוק

היעדר ההסדרה בסוגיית המיסוי של גוגל ופייסבוק ישפיע גם על אתרי אינטרנט מקומיים: רשות המסים מודה כי אין לה סמכות לגבות מע"מ מאתרי אינטרנט ישראליים בגין עסקות פרסום עם חברות זרות כמו גוגל ופייסבוק. לפי הערכות בשוק, המשמעות היא שהרשות לא תגבה מע"מ בסך עשרות מיליוני שקלים בשנה מאתרים ישראליים.

העמדה העדכנית של הרשות לא דווחה רשמית, אלא כלולה בהודעה של הרשות מלפני כשבועיים, שקיבלה תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים. העימות המשפטי היה בין רשות המסים לבין האתר החרדי כיכר השבת. ברשות הבינו, בניגוד לעמדתם המוקדמת, כי מאחר שעדיין לא התחילו לחייב במע"מ את החברות הזרות, בשלב זה לא יוכלו לחייב במע"מ גופים ישראליים שמנהלים עמן עסקות. בעקבות כך, רשות המסים חזרה בה מהניסיון לגבות רטרואקטיבית מע"מ מכיכר השבת. "יש לזה השלכה דרמטית על כל הפעילות של אתרי האינטרנט בישראל", אומר מקור בתחום האינטרנט בישראל.

הדיון הציבורי בסוגיית התשלומים למדינה של גופים זרים עם פעילות דיגיטלית בישראל התמקד עד עכשיו בכוונת רשות המסים להתחיל לחייב את החברות במס חברות בגין פעילותן באינטרנט מול לקוחות ישראליים. בחוזר שפירסמה הרשות באפריל 2016 פורטו אמות המידה שלפיהן ייקבע אם לחברות זרות יש "מוסד קבע" בישראל שיאפשר לחייב אותן במסים. החברות — מצוידות בעורכי דין, רואי חשבון ולוביסטים — מצליחות עד כה להיאבק בהחלטה להטיל עליהן חבות מס בישראל.

גוגל אירלנד מרכזת את מכירת הפרסום בישראל

סוגיה נוספת היא המע"מ שעל כל חברה לשלם על עסקות שהיא מבצעת. החוזר מ–2016 קבע כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה, ועסקותיו חייבות במע"מ. גם במקרה הזה רשות המסים עדיין לא התחילה לחייב במע"מ את גוגל, פייסבוק, אפל ואמזון. אפילו נטפליקס, שמציעה לצופה הישראלי שירות בממשק בעברית ובחיוב בשקלים, אינה משלמת מע"מ. רשות המסים מנסה להסדיר את הנושא בחקיקה.

אף שרשות המסים אינה גובה מע"מ מגוגל ומפייסבוק, היא מחייבת במע"מ אתרי אינטרנט ישראליים שמקיימים פעילות עסקית עם החברות הזרות. סוג הפעילות של האתרים עם גוגל — לכאורה האויבת הגדולה של האתרים — הוא ייחודי. גוגל מפעילה את Google AdX — פלטפורמות פרסום פרוגרמטית, כלומר כזאת המאפשרת לרכוש בזמן אמת פרסום באתרי אינטרנט. המערכת של גוגל מאפשרת למפרסמים מכל העולם לרכוש פרסום שייחשף לקהלים שונים במגוון רחב של אתרים. גופים זרים נוספים, ובהם פייסבוק ויאהו, מפעילים מערכות פרסום דומות, אך נפח פעילותן נמוך יותר.

האתרים אמנם מעדיפים לרוב למכור את הפרסומות בעצמם ישירות למפרסמים וכך לגבות מחירי פרימיום, אך כשהם לא מצליחים למכור את כל שטחי הפרסום, הם מקצים שטחי פרסום למערכת הפרסום של גוגל, שמוכרת אותם בעבורם, וכך נהנים עדיין מהכנסה (אם כי מופחתת). ההערכות הן כי באמצעות בורסות הפרסום הזרות נרכש בישראל פרסום בשווי של יותר מ–100 מיליון שקל בשנה באתרי אינטרנט מקומיים.

גוגל מרכזת את הפעילות הזאת באמצעות גוגל אירלנד, ישות משפטית נפרדת מגוגל ישראל. גוגל עצמה, כאמור, אינה משלמת מע"מ על עסקות הפרסום האלה באתרים ישראליים. עם זאת, רשות המסים מחייבת את האתרים הישראליים לנכות מע"מ בשיעור של 17% מעסקות הפרסום שמתקבלות באמצעות גוגל. כלומר, על כל 100 שקל שמתקבלים מרכישת פרסום באמצעות גוגל, האתרים הישראליים מפחיתים 17 שקל במע"מ, ללא יכולת קיזוז מול גוגל — שאינה משלמת את המע"מ.

"רוב הפרסומות מופנות לחו"ל"

החלטה משמעותית בנושא התקבלה במארס 2014 והועברה לקבוצת ידיעות אחרונות, שהיתה באותה תקופה בעלת מניות באתר כיכר השבת. בהחלטה נקבע כי מאחר שלגוגל יש "פעילות ענפה בישראל היא אינה עונה להגדרה של תושב חוץ... יש להחיל מע"מ בשיעור מלא על השירותים שהיא נותנת". ההוראה של רשות המסים היתה גורפת, ובדיקה שערך TheMarker באתרים המרכזיים בישראל העלתה כי חלקם אכן שילמו מע"מ על ההכנסות מגוגל.

בעקבות כך, דרשה רשות המסים גם מאתר כיכר השבת לשלם מע"מ בסך 140 אלף שקל על הכנסותיו מגוגל ב–2014 וב–2015. דרישה זו מעידה על כך כי הכנסות האתר החרדי מגוגל בלבד הגיעו בשנתיים לכ–800 אלף שקל.

האתר, באמצעות עו"ד דוד הלפר, טען מנגד כי אין לחייבו רטרואקטיבית במע"מ בגין 2014, וכי לפי החוק כלל לא ניתן להשית עליו חבות מע"מ גם כיום. לטענתם, פעילות גוגל באירלנד נעשית באופן נפרד לחלוטין ובישות משפטית נפרדת מפעילות גוגל בישראל. מאחר שמדובר בגוף זר, הרי שלא ניתן לחייב את האתר הישראלי כפי שלא ניתן, לדוגמה, לחייב מע"מ בקנייה מאתר סחר בינלאומי.

עוד ציינו באתר כי רוב הפרסומות שמוגשות באתר על ידי גוגל מופנות בעיקר למשתמשים בחו"ל, שכן הגולשים הישראלים נחשפים לפרסומות שהאתר עצמו מוכר ישירות למפרסמים מקומיים. "השירות ניתן על ידי תאגיד זר, מסופק ללקוחות זרים במדינות זרות ובשפה זרה", נטען בערעור.

בעקבות הערעור, ברשות המסים התקפלו עוד לפני הכרעת בית המשפט. ברשות ציינו את החוזר שקבע את העמדה המקצועית של הרשות ב–2016, אך הודו כי לאחר הגשת הערעור "נערכה בחינה נוספת והוחלט בשלב זה כי נוכח קשיים ביישום כל היבטי החוזר, לבטל את שומת העסקות שהוצאה למערכת". במלים אחרות, ברשות הכריזו כי הם אינם רשאים לגבות מע"מ מהאתרים הישראליים עבור העסקות עם גופים זרים. עם זאת, ברשות הדגישו את עמדתם העקרונית שלפיה "פעילות של תאגיד זר בישראלי בתחום הכלכלה הדיגיטלית חייבת במס, ורשות המסים פועלת לרישום תאגידים אלה ומיסוי הפעילות הנעשית בישראל".

המשמעות המעשית של החלטה זו היא דרמטית עבור שורה של אתרי אינטרנט ישראליים, שמעתה והלאה לא יחויבו בתשלום מע"מ על עסקות המבוצעות מול גוגל ופייסבוק. ייתכן גם כי עסקות של גורמים ישראליים עם אפל וגוגל סביב רכישת אפליקציות או תשלומים שונים שמועברים באמצעות החברות הזרות לא יחויבו במע"מ.

ברשות המסים מודים כי בשלב זה אכן לא ניתן לחייב את כל האתרים הישראליים במע"מ. ברשות מסבירים כי מבחינתם, יש צורך קודם לטפל ב"דרקונים" — כפי שמכנים שם את גוגל ופייסבוק וענקיות האינטרנט הנוספות — ורק לאחר מכן יוכלו להשית חיובי מע"מ על האתרים המקומיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!