כל מרשם יכובד בכל בית מרקחת: היוזמה שמפחידה את קופות החולים - אבל טובה לצרכנים

הצעת חוק פרטית של ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) מוציאה באחרונה את מערכת הבריאות משלוותה. על פי הצעת החוק, שהיתה אמורה לעלות היום להצבעה בוועדת השרים לחקיקה אך נדחתה בינתיים, כל אדם יוכל לממש את המרשם שקיבל מהרופא שלו בקופת החולים בכל בית מרקחת ברחבי הארץ — לרבות בתי מרקחת של קופות החולים, רשתות הפארם ובתי מרקחת פרטיים.

ההיגיון בצעד כזה, לפי דברי ההסבר להצעה, הוא כפול. ראשית, הרחבת חופש הבחירה של המטופלים בין בתי מרקחת, כך שלא יהיו מחויבים לרכוש את התרופות שלהם רק בבתי מרקחת שבהסכם עם הקופה. שנית, ההצעה תגן על בתי מרקחת פרטיים שנפגעים מהתרחבות ההסכמים הבלעדיים של קופות החולים עם רשתות הפארם ובתי מרקחת של הקופות עצמן.

עוד קובעת ההצעת כי קופות חולים שמנפיקות למבוטחיהן מרשמים דיגיטליים יידרשו לתת להם גם מרשמים רגילים, שאותם יוכלו לממש בכל בית מרקחת שירצו — זאת בניגוד למצב כיום, שבו ניתן לממש אותם רק בבתי המרקחת של הקופות, מה שמצמצם את הבחירה של המבוטחים בבתי מרקחת.

מחירי התרופות בישראל אמנם מפוקחים, אך קופות החולים, שהן גופי רכש ענקיים של תרופות, משיגות הנחות גבוהות מאד מחברות התרופות ביחס למחיר המחירון. גם לרשתות הפארם כושר מיקוח טוב, ואילו בתי המרקחת הפרטיים הם בעלי כושר המיקוח הנמוך ביותר. נכון להיום, רשאית כל קופת חולים לקבוע בעצמה עם אילו בתי מרקחת להתקשר בהסכם, ובהם יוכלו מבוטחיה יוכלו לרכוש את התרופות שנרשמו להם. הקופות רשאיות גם להגדיר תרופות שהן מנפקות רק בבתי המרקחת שלהן, ולא בבתי מרקחת שבהסכם עמן.

אם הצעת החוק תעבור, תהיה זו מהפכה של ממש בכל שיטת מכר התרופות בישראל. שיטות העבודה בבתי המרקחת של הקופות שונות מאלה של בתי המרקחת הפרטיים. בבתי המרקחת של הקופה יש מלאי תרופות שהקופה רוכשת באופן מרוכז. זוהי שיטת המכירה המשתלמת ביותר לקופות, מאחר שהן מצליחות להשתמש בכוח הקנייה הגדול שלהן ולהשיג הנחות משמעותיות ביותר מחברות התרופות.


גובה ההנחות שמקבלות הקופות הוא אחד הסודות השמורים במערכת הבריאות, והן נחשבות לסוד מסחרי של קופות החולים. ידוע כי לפחות בחלק מהתרופות הזולות, סכום ההשתתפות העצמית שמשלמים המבוטחים גבוה מהמחיר בו רכשה הקופה את התרופה, כלומר: ניפוק של כל תרופה כזו הוא רווח נקי לקופה. המבוטח משלם השתתפות עצמית (17 שקל לתרופות הזולות ו–10%–15% לתרופות שעלותן יותר מ–100 שקל) והעלות לקופה היא ההפרש בין ההשתתפות העצמית למחיר הקניה המוזל שהשיגה.

מנגד, ברכישת תרופה בבית מרקחת פרטי שמחזיק בהסכם עם הקופה, הקופה אמנם מקבלת בחזרה מבית המרקחת את סכום ההשתתפות העצמית שהוא משלם, אבל עליה להעביר לבית המרקחת את ההפרש בין ההשתתפות העצמית למחיר המחירון, בצירוף עמלת רוקח. עם זאת, קופת החולים מקבלת החזר מסוים, כמעין פיצוי, מחברת התרופות בגין ההפרש בין המחיר הנמוך בו הקופה קונה ממנה את התרופות לבין מחיר המחירון.

מאחורי ההצעה עומדת הסתדרות הרוקחים, שמנסה להגן על הרוקחים ובתי המרקחת החברים בה. בארגון מסבירים כי בתי המרקחת הפרטיים סובלים מאוד מריכוז הכוח בידי הקופות ורשתות הפארם, וטוענים כי אין כל סיבה שקופות החולים יפעילו בעצמן את האופרציה הענקית של רשת בתי המרקחת שבבעלותן, במצב שבו יש פרישה רחבה של בתי מרקחת פרטיים שיכולים לספק שירות זמין לכלל הציבור. לטענת הארגון, בתי מרקחת פרטיים שאינם עובדים עם קופות חולים מפסידים כיום קהל עצום של לקוחות. הרוקחים אומרים כי בהיבט הצרכני, פתיחת שוק התרופות היא צעד צרכני ממדרגה ראשונה שירחיב את חופש הבחירה של המטופלים ויאפשר לכל מטופל לרכוש כל תרופה בכל בית מרקחת שירצה.

"קטסטרופה כלכלית"

כצפוי, ההצעה מעוררת התנגדות עזה ביותר מצד כל ארבע קופות החולים, גם מצד אלה שנמצאות כבר כיום בהסכמים עם בתי מרקחת פרטיים רבים. הקופות מדברות על הצעת החוק במונחים של קטסטרופה כלכלית. ההערכות ששיגרו קופות החולים למשרדי הבריאות והאוצר מדברות על נזקים של כמיליארד וחצי שקל — אם תתקבל הצעת החוק — מהם 840 מיליון שקל בכללית; 350 מיליון שקל במאוחדת; 150 מיליון שקל במכבי; ועשרות מיליוני שקלים בלאומית. הקופות מדגישות כי ההפסדים האלה יפגעו בשירותים שהן מעניקות למבוטחים שלהם, מבלי להביא להם תועלת אמיתית.

לטענת הקופות, הנזק הכספי האדיר ייגרם כתוצאה מחוסר היכולת שלהן לכוון את המבוטחים לבתי מרקחת שבבעלותן, שבהם עלות התרופות נמוכה בהרבה עבורן. במלים אחרות, הן יפסידו את ההנחות שהן מקבלות מחברות התרופות ומבתי המרקחת שאיתם הן מנהלות משא ומתן.

בנוסף, הקופות מצניעות את ההפסד שייגרם להן מחוסר היכולת למכור מוצרים מחוץ לסל. כיום נמכרים בבתי המרקחת של הקופות מוצרים שונים, כמו תרופות ללא מרשם, תוספי מזון ומוצרים נוספים ששולי הרווח עליהם גבוהים במיוחד. אם מבוטחים רבים יעברו מקופות החולים של הקופות לכלל בתי המרקחת — ההפסד יתבטא גם בירידה במכירת מוצרים אלה.

טיעון נוסף של קופות החולים הוא בטיחותי: הקופות מתפקדות כיום גם כגורם מפקח מפני התקשרות עם ספקים מפוקפקים. הן בוחרות לעבוד רק עם בתי מרקחת שהן מוצאות כראויים מבחינה מקצועית. עבודה עם כלל בתי המרקחת תביא לפגיעה בבקרת האיכות שלהן. על כך אומרים הרוקחים כי הרגולציה על האיכות והבטיחות של בתי המרקחת היא בידי משרד הבריאות, וכי אין צורך בפיקוח נוסף של הקופות.

במשרד האוצר מתנגדים להצעת החוק, ומוסרים כי "היא מבקשת להתערב ביחסים המסחריים בין קופות החולים ובתי המרקחת הפרטיים, תוך יצירת יתרון מסחרי לבתי המרקחת הפרטיים, מה שיביא לעלויות נוספות למשלמי המסים. אנו מתנגדים להתערבות זו, שתביא ליצירת עלויות משמעותיות לקופות החולים הנסמכות על תקציב המדינה".

באוצר אומרים כי כלל לא קיימת בעיית נגישות של צרכנים לבתי המרקחת: "למבוטחי קופות החולים ישנה נגישות גבוהה לבתי המרקחת של הקופות או לאלה שבהסדר איתן, ולכן אנו מתנגדים להתערבות ביחסים מסחריים לטובת ספקים פרטיים.

אמיר ניצן, מנכ"ל הסתדרות הרוקחים, תוקף בתגובה את האוצר: "משרד האוצר חבר לקופות החולים כדי לעצור את פתיחת שוק בתי המרקחת לתחרות". לדבריו, "קופות החולים, המגבילות את מטופליהם לקבל תרופות רק בבתי המרקחת שלהן, הצליחו לגרום למשרד האוצר לבלום את הצעת חוק המאפשרת לציבור לקבל את תרופות המרשם בכל בית מרקחת וליהנות מנגישות גבוהה וזמינות של מאות בתי מרקחת נוספים. סימני השאלה להתנגדות משרד האוצר מתרבים עוד יותר, שכן משרד האוצר עצמו קובע את מחיר התרופות באמצעות צו מחירים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!