אבל כבד בעולם החסידות: זקן האדמו"רים האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי זצ"ל

אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות. מבית החולים 'מאונט סיני' במנהטן מגיעה הבשורה הקשה והמרה על הסתלקותו בערב שבת קודש פרשת ויקרא - החודש, של זקן האדמו"רים בדורנו כבוד קדושת האדמו"ר מויז'ניץ ממונסי הגאון הצדיק רבי מרדכי הגר זצוק"ל והוא בן 96 בפטירתו.

בחודשים האחרונים פונה האדמו"ר מספר פעמים לבית החולים שם הדרדר מצבו משמעותית בימים האחרונים והבוקר בסביבות השעה 09:00 (שעון ניו יורק) הוא השיב את נשמתו ליוצרה כשסביב מיטתו נמצאים בני המשפחה והמקורבים שזעקו פסוקי הייחוד 'שמע ישראל' ו'נשמת'.

עם היוודע הבשורה הקשה ניטלה עטרת תפארת הנהגת הרבי הישיש, מהשרידים האחרונים שזכו לחסות בצלו של הסבא קדישא האדמו"ר בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זיע"א.

מסע הלוויה מבית המדרש הגדול 'לבוש מרדכי' ויז'ניץ במונסי בעשה 12:30 בצהריים שעון ניו יורק לבית החיים בויז'ניץ במונסי, שם ייטמן.

מתולדותיו של האדמו"ר זצ"ל



האדמו"ר זצ"ל נולד בח"י בתמוז תרפ"ב, בעיירת גרוסוורדיין ברומניה לאביו האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זיע"א ולאמו הרבנית מרת מרגליא ע"ה בתו של האדמו"ר מרחמסטריווקא זצ"ל.

מילדותו היה דבוק בסבו, הסבא קדישא בעל ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ זיע"א. וכבר בגיל צעיר עזב את בית אביו והלך ללמוד בסעקלהיד שם למד תקופה קצרה אצל האדמו"ר בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זצ"ל אותו החשיב כרבו וכן בפאפא אצל האדמו"ר בעל ה'ויחי יוסף' מפאפא זצ"ל. אולם רוב שנות בחרותו עברו עליו בלימוד עם אביו הגדול.

בהיותו בגיל 18 פרצה מלחמת העולם השניה, האדמו"רים לבית ויז'ניץ, ה'אמרי חיים' ובניו ה'ישועות משה' זצ"ל והאדמו"ר מויז'ניץ ממונסי ניצלו, ממלתעות הנאצים, הרבי ממונסי ניצל בי"ט באייר יום אחרי ל"ג בעומר ובכל שנה ערך טיש מיוחד.

הרבי תמיד סיפר את שאירע "בעיר גרוסורדיין לא ידעו ולא האמינו על גודל הזוועה המתחוללת, רק לאחר שבאו פליטים ממדינת פולין ושחו לתושבי גרוסורדיין על מה שראו עיניהם, ומה שהנאצים עושה למגינת לב, החלה הבריחה מן העיר מיד לאחר חג הפסח של שנת תש"ד. תחילה הגיעו לבוקרסט שם שהו יהודים רבים ביניהם גדולי עולם, ומשם המשיכו במסעם".

אחותו של הרבי הרבנית שבע ברכה ארנסטר ע"ה, אשר פעולותיה אז היו גדולות ונצורות, כאשר שוחחה עם מבריחים, עסקנים ואנשי מעשה רבים, כדי להשלים את כל פעולות ההצלה. שכרה רב מאד, ועל ידה זכו רבים מבני המשפחה להינצל מן המלחמה.

בתום המלחמה לגרוסוורדיין, והרביץ תורה לבחורים פליטים, עד שבחודש סיון תש"ה בהיותו בבוקרסט נישא לרעייתו הרבנית פייגא מלכה ע"ה, בתו של האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זצ"ל. ולאחר שנפטרה זמן קצר לאחר שנישאו בחודש אלול תש"ו, נישא לאחותה הרבנית סימא מירל ע"ה ומאז הקים מחדש את ביתו, בדארנא שברומניה.

לאחר השואה בשנת תש"ח הגיע לארצות הברית יחד עם חמיו הרבי מסקווירא זצ"ל, והחל לשמש כרבם של חסידי ויז'ניץ בארצות הברית, תחילה בשכונת בורו פארק ולאחר מכן בויליאמסבורג. ולאחר פרק זמן קצר עבר למונסי.

בשנת תשכ"ד, נפל דבר בקהילת חסידי ויז'ניץ בוויליאמסבורג, כשהרבי החליט לעזוב את העיר ולהתיישב במונסי. האדמו"ר הביע דעתו שישיבת כרכים קשה, ועל כן יש לעזוב את המגורים בעיר, כי אין המקום מועיל לשמירת תורה ומצוות כראוי. באותם ימים הגה ופעל להקמת מושבה חדשה של חסידי ויז'ניץ במונסי, הרחק משאון העיר. במונסי קיבץ סביבו קבוצת חסידים ואנשי מעשה נבחרים, ובברכת אביו ה'אמרי חיים' זי"ע עברו בתמוז תשכ"ד עם כמה משפחות והתיישבו במונסי.

בחיי אביו ה'אמרי חיים' זי"ע, היה הרבי עולה לארה"ק מדי שנה בשנה, להסתופף בצל אביו הגדול לו רחש לו חיבה רבה. הרבי היה מתפלל לפני התיבה ושימש כבעל-תוקע בראש השנה בבית מדרשו של אביו.

לאחר פטירת אביו הרבי בעל ה'אמרי חיים', בט' ניסן תשל"ב הוכתר לאדמו"ר לצד אחיו האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זיע"א שכיהן כאדמו"ר מויז'ניץ בישראל והסתלק לבית עולמו לפני שש שנים.

שעות ספורות לפני ההסתלקותו של אביו ה'אמרי חיים' הספיק עוד הספיק הרבי להגיע אל מיטת אביו, וזכה להיפרד לפני עלות נשמתו בסערה השמימה.

במשך כל שנות הנהגתו ביסס והקים את מוסדות החסידות בארץ ובעולם. היה ידוע כקנאי גדול, את דברות קדשו בסעודה שלישית היה מקדיש למחות כנגד פרצות שונות ביהדות החרדית. כל השנים קידש מערכות נגד פגעי הזמן בשנים עברו נגד הטלויזיות ובהמשך נגד הסמארטפונים והאינטרנט.

לצד היותו קנאי שמר אמונים ל'אגודת ישראל', והעריך מאוד את מפעלותיה הכבירים, תוך הבעת כבוד והערצה לראשי ומנהיגי אגודת ישראל בארה"ב.

כל חייו התנזר מפרסום תמונותיו ועמד על כך בתוקף, גבאיו אף פנו אינספור פעמים למערכות העיתונים החרדיים שלא יפרסמו את תמונותיו של הרבי.

בשנת תשס"ב הגיע לביקור בישראל, ביקור שהיה אחרון בחייו בארץ אז נערכה קבלת פנים היסטורית בבית המדרש הגדול של ויז'ניץ בקריה בבני ברק ולאחר עשרות שנות נתק בין האחים נסללה הדרך לשלום - שלום שהפך לשיחת היום בעולם החסידות. אחיו הרבי בעל ה'ישועות משה' זצ"ל הגיע אז לביקור בבית המדרש של ויז'ניץ מונסי ברחוב הרב מלצר בבני ברק.

בשנים האחרונות כהו עיניו והרבי חדל מלראות אך עם כל זאת המשיך בעבודת הקודש ובקבלת אלפי חסידים שנהרו לחדרו במונסי, עבודת הקודש שלו בימים נוראים הייתה לשם דבר מכל העולם היו מגיעים לירח האיתנים לחזות בעבודת הקודש.

לפני מספר שנים למרות גילו המופלג נסע להשתתף בכינוס כלל ישראל שנערך באצטדיון סיטי פלד בניו יורק נגד פגעי הטכנולוגיה למרות שאמרו לו שייתכן שיצלמו אותו אמר הרבי שכעת זה מצב של אין ברירה זה מאבק שחייבים להילחם בו נסע והשתתף.

הותיר אחריו מאות צאצאים



בחיי חיותו שיכל את בנו הגדול הרה"צ רבי פנחס שלום הגר זצ"ל ששימש כרב החסידות בשכונת בורו פארק בברוקלין ונפטר בחודש סיון תשע"ה בגיל 67.

בשבת פרשת חיי שרה שבת בצלו אחיינו האדמו"ר מויז'ניץ, הרבי השתתף בתפילות ואף הופיע בהדרת קדשו ב'שבע ברכות'. כמו כן האציל מברכות קדשו לכל האורחים שהגיעו מארץ ישראל, וקיבל את הקהל במאור פנים. אולם בליל שישי פרש תולדות אושפז הרבי לראשונה במצב רפואי קשה, ומאז הרבו שלומי אמוני ישראל בתפילות לרפואתו השלימה במהרה, מאז אושפז הרבי מספר פעמים בבית החולים אך נגזרה הגזירה והוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.

האדמו"ר זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך מאות צאצאים נכדים, נינים ובני נינים, כל בניו יוכתרו כאדמו"רים מויז'ניץ: הרה"צ רבי ישראל הגר, רב קהל תורת חיים ויז'ניץ במונסי. הרה"צ רבי מנחם מנדל, רב קהל תורת חיים ויז'ניץ בקייאמישא לייק, הרה"צ רבי יצחק יוחנן הגר רב קהל תורת חיים ויז'ניץ בויליאמסבורג, הרה"צ רבי אליעזר זאב הגר, רב קהל תורת חיים ויז'ניץ בירושלים. הרה"צ רבי דוד הגר רב קהל אמרי חיים ויז'ניץ בלונדון, הרה"צ רבי אהרן הגר רב קהל אהבת ישראל ויז'ניץ במונטריאול, הרה"צ רבי ברוך שמשון הגר רב חסידי ויז'ניץ מונסי בבית שמש ובבני ברק.

חתניו: הרה"צ רבי אברהם דב טברסקי רב קהילת רחמסטריווקא במונסי, הרה"צ רבי ישראל אליעזר פיש האדמו"ר מביקסאד וויליאמסבורג, הרה"צ רבי יוסף בנציון רוטנברג רב קהילת קוסון בבורו פארק, הרה"צ רבי אהרן מנחם מנדל טברסקי בן האדמו"ר מסקווירא, הרה"צ רבי יצחק יחיאל מיכל מוסקוביץ רב קהילת שאץ במונסי, והרה"צ רבי נחמן יוסף טברסקי.

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!