העצה של הזקינה שגרמה לשור לזוז ממקומו

הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל.

בראשית פרק כה (כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְקֹוָק:

דברי חז"ל:

ומבואר במדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת תולדות פרק כה סימן [כב] ויתרוצצו הבנים בקרבה, היתה עוברת על בית של ע"ז, היה עשו מפרכס לצאת, עוברת על בתי כנסיות ובתי מדרשות, יעקב רוצה לצאת: ד"א ויתרוצצו. אמר עשו ליעקב בואו ונחלוק העולם, אמר לו יעקב טול אתה העולם הזה, ואני אטול עולם הבא, וכן עשו אמר ליעקב טול אתה העוה"ב, ואני אטול עוה"ז: ד"א אמר יעקב לעשו מכור לי בכורתך אמר לו אמכור לך בכורתי ועל זה נאמר מכרה כיום, אמר לו שימכור לו בכורתו כתנאי שהיה ביניהם כיום שהיו בבטן:

שאלות:
א} יש לשאול כיצד רבקה אומרת למה זה אנכי, היתכן שהצדקת רבקה אמנו התלוננה והביעה טרוניה כלפי שמיא על מעשי השם? ומעין זה הקשה אור החיים הקדוש על פרש"י בראשית פרשת תולדות פרק כה פסוק (כב) ויתרוצצו הבנים וגו'. צריך לדעת אומרו ויתרוצצו. גם אומרה למה זה אנכי. ורש"י פי' אם כן גדול צער העיבור למה זה אנכי מתאוה ומתפללת על ההריון ע"כ. ופירושו ז"ל אין הדעת מסכמת עליו שתמאס הצדקת בהריונה לצד הצער?

ב} עוד יש לשאול מאחר והיה לה צער לידה מדוע הלכה לביהמ"ד היה לה ללכת אצל הרופא לברר מדוע יש לה את הכאב?

הדעה הרווחת בציבור:

נקדים ונאמר כפי המקובל בציבור בדרך כלל כל אירוע שמתחולל עם האדם מפרש אותו בדרכי הטבע ומחפש את הפרשנות והסיבה שגרמה לדבר, ולכן צורת הטיפול למצוא פתרון בהתאם להבנתו של האדם, וממילא אם יש איזה כאבים הולך לרופא ואם כאשר נקלע לאיזה צרה או בעיה בחיים תמיד האדם מנסה לפתור את הבעיה בהתאם לפרשנות הטבעית של אותה בעיה, ואכן כך בכלי התקשורת אין אסון שלא נחקר ומתפרש בחיפוש אחרי הסיבה לאירוע ולאסון מבלי להעלות כלל במחשבה את יד ההשגחה, כך שאין האדם עושה כלל חשבון נפש עם עצמו מדוע הדבר הזה קרה לו מאחר ולדעתו ישנה סיבה טבעית הגורמת לכך ולא יד השם בדבר ח"ו, ולכן אין האדם רואה צורך להתייעץ עם הרב, אולם רבקה אמנו מלמדת אותנו חשיבה והשקפה שונה ומעשה אבות סימן לבנים כשיש לאדם שאלות או איזה צרה וכל ספק באורח חייו עליו לדעת שזה מאת השם יתברך וצריך לפשפש במעשיו על מה ולמה הגיע לו הדבר הזה, ולכן ילך לגדולי וזקני הדור להתייעץ ולהתפלל עליו ואל בינתו אל ישען, בהיות וכל אשר קורה לאדם אינו אלא בהשגחה פרטית מאת השם יתברך כי הוא עילת העילות וסיבת הסיבות, ולכן הדרך הנכונה לפנות לגדולי וזקני הדור לקבל עצתם וברכתם אשר דבר השם בפיהם.
חובת האדם לפשפש במעשיו בעת צרה ולשאת עצה מזקני הדור:

ובזה נבא לביאור העניין עם רבקה אמנו אשר אין ספק כי ידעה שהכל מאת השם יתברך ואינה ח"ו מתלוננת על הצער אלא מאחר והיא התפללה במשך עשרים שנה על ההיריון ואחרי כל התפילות האלו מצד אחד כשעוברת סמוך לבית המדרש מתרוצץ העובר לצאת ומצד שני כשעוברת ליד בית ע"ז מתרוצץ הבן בקרבה לצאת והיית תמהה כיצד יתכן שיצא ממנה עובר שנוטה לעבודה זרה בהכרח שיש איזה חיסרון במעשיה ולזה לא נתקבלה תפילתה, מאחר שכל מה שקורא לאדם אינו באקראי אלא מכח מעשיו וחובתו של האדם לפשפש במעשיו כדי לדעת על מה ולמה הדבר הגיע אליו.

ולכן אמרה אם כזה עובר יצא ממנה למה זה אנכי אין ערך להיריון כזה, ולזאת הלכה לדרוש בבית המדרש של שם ועבר, והשיבו לה ברוח הקודש שאין לה מה לחשוש ואין חיסרון בתפילתה ובהריונה אלא שיש מטרה לקב"ה לברוא שתי אומות כמ"ש (כג) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ ובזה נרגעה.

ומצאתי שכדרכנו כתוב ובביאור נוסף בדברי רבקה בקונטרס אגודה אחת גליון י"ט במאמר האדמו"ר מרוזין כסליו תשס"ח וז"ל ובזה נבוא לבאר את דברי הכתוב (בראשית כה, כב) ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה', ופירש רש"י ז"ל 'ותאמר אם כן' גדול צער העיבור, 'למה זה אנכי' מתאוה ומתפללת על הריון, 'ותלך לדרוש' לבית מדרשו של שם, 'את ה" שיגיד לה מה תהא בסופה, ואונקלוס תרגם 'ואזלת למתבע אולפן מן קדם ה", פי' שהלכה לדרוש הוראה מלפני השי"ת.

והקשה בספה"ק אור לשמים (פר' תולדות ד"ה ויתרוצצו) מדברי רז"ל (ב"ר סז, ט) אמהות נביאות היו ורבקה היתה מן האמהות, ואם כן מה היה לה לילך אצל נביא? עיי"ש. ולפי האמור המכוון בזה שהיתה רבקה אמנו ע"ה צריכה לילך אל בית מדרשו של שם לדרוש את ה', כי הן אמת נכון הדבר שהיתה נביאה, כמו שתרגם אונקלוס על הכתוב (כז, יג) עלי קללתך בני 'עלי אתאמר בנבואה דלא ייתון לוטיא עלך ברי', ובוודאי ידעה בנבואה את כל מה שנאמר מפי השי"ת, שיש לה שנים בבטנה, ובסופו של דבר יפרד הראשון לרשעו והשני לתומו, אלא שהיתה מצטערת על זאת, מדוע באמת נצרך גם עשו הרשע לצאת ממנה, כי הגם שהיה מן הצורך שיצא זוהמת יצחק אבינו ע"ה על ידי עשו כדוגמת מה שיצא ישמעאל מאברהם אבינו ע"ה (זהר חדש לג: תיקוני זהר קכח:), אך עם כל זה היה צר לה מדוע נצרך שיצא ממנה דייקא, הלא מאחר שישמעאל יצא מהגר ולא משרה, אם כן ראוי שגם עשו יצא מאשה אחרת ולא ממנה (עיין מגלה עמוקות פר' תולדות), וזה היה ענין הרציצה והצער שהיה לה מזה ההריון, ולכן הלכה אל בית מדרשו של שם לדרוש את ה' ולשאול בעצתו, לדעת את אשר לפניה.

אכן על ידי ששאלה רבקה אמנו ע"ה בעצתו של שם, נתקיים בה מאמר הכתוב ותשועה ברב יועץ, בזה שהשיב לה השי"ת על ידי שם (בראשית כה, כג) שני גויים בבטנך, ופירש רש"י ז"ל גיים כתיב כמו גאים אלו אנטונינוס ורבי, היינו כפי מה שביאר בספה"ק שפתי כהן (שם) שאמר לה כן לנחם אותה ולדבר על לבה שאפילו שעשו הוא רשע יצא ממנו אנטונינוס, שהוא ראש גירי הצדק (ירושלמי מגילה א, יא), ולמה יצא אנטונינוס מרשע, הניצוץ שהיה בעשו שלקח מיצחק ומרבקה משם יצא אנטונינוס פרי מקליפה, וכמה גרים יצאו מעשו, וכן 'ושני לאומים ממעיך יפרדו' בגימטריא צדיקים מתגיירים, כלומר שהרבה מזרע עשו היו מתגיירים, וכמה צדיקים יוצאים ממנו, כמו שמעיה ואבטליון ורבי מאיר שהיו בני גרים וכן הרבה, וכן 'ולאום מלאום יאמץ' גימטריא גרים, ע"כ, נמצא שדווקא בכח נטילת העצה מאת שם נעשה בירור זה, כי רק אז הבטיח לה ה' בפירוש שיתברר הניצוץ הק' שבעשו, בזה שכל הגרים שיתקרבו אל עד הקדושה במשך כל הדורות יהיו מזרע עשו, ובכך נתיישבו לה היטב כל טענותיה, כי לכן נצרך שעשו יצא ממנה דייקא, כי על ידי כן יהא נעשה הבירור הלזה.

כך כל אדם חובתו להתבונן שכל הנעשה איתו באורח חייו הן בהשגחה פרטית ומכוח מעשיו של האדם והכל נועד בכדי לעורר את האדם לחזור בתשובה ולתקן מעשיו, ולזאת הדרך הנכונה כשיש לאדם צרה בביתו ילך לגדולי וזקני ישראל לקבל עצתם וברכתם ותפילתם כי זה רצון השם יתברך מהאדם, ובזה שהוא מתעורר לעשות חשבון נפש ומקבל עצת גדולי וצדיקי הדור הצרה מתבטלת מעליו.

וישנם באמת שעל כל צעד בחייהם נועצים בגדולי ישראל ובדעת תורה כך שלא יצא מכשול במעשה ידיהם כי רוח השם בפיהם. וכך כתב הגאון בעל הפלא יועץ בספר חסד לאלפים סימן קנו [ל] מי האיש החפץ חיים, אל בינתו אל ישען, בין למילי דעלמא בין למילי דשמיא, שומע לעצה - חכם (משלי יב, טו). ותשועה ברוב יועץ (שם יא, יד). והולך אל חכמים יחכם (שם יג, כ).
הקב"ה לימד דרך ארץ:

ואכן כך הקב"ה עשה ללמדנו דרך ארץ, כתוב בבריאת האדם ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ: נעשה מילה זו שנאמרה בלשון רבים יש לה כמה טעמים, רש"י פירש שנמלך במלאכי השרת כדי ללמד דרך ארץ שיהיה הגדול נמלך בקטנים ממנו, וכתוב משלי יא יד ותשועה ברוב יועץ, הרבה פעמים קורה ועצתו של מי שפחות חכם ופחות בעל נסיון היא העצה הנכונה כי לאדם הזה היתה סייעתא דשמיא לכוון לאמת.
שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל:

וכך אמרו חז"ל במדרש שמות רבה (וילנא) פרשת שמות ח [ג, טז] לך ואספת את זקני ישראל, לעולם זקנים מעמידים את ישראל, וכה"א (יהושע ח) וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון, אימתי ישראל עומדים כשיש להם זקנים, למה כשהיה בית המקדש קיים היו שואלים בזקנים שנאמר (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל, תדע לך כששלח בן הדד אל מלך ישראל {אחאב} שנאמר (מלכים א כ) כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא שלח לו מלך ישראל כדברך אדוני המלך לך אני וכל אשר לי, פעם שנייה שלח לו (מלכים א' כ') כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את בתיך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו, וכו' מיד (מלכים א כ) ויקרא מלך ישראל לכל זקני ישראל וגו' ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה, כיון ששמע לעצת הזקנים מיד (מלכים א' כ') ויצא מלך ישראל, ויך את הסוס ואת הרכב וגו', הוי ישראל נמלכים בזקנים, ולכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה לך ואספת את זקני ישראל.

בנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין:

עוד אמרו חז"ל עד כמה חשוב שהאדם יתייעץ בזקני הדור ולא יטה ליבו אחר רוח צעירים הנושבת כמבואר במסכת נדרים דף מ ע"א תניא, ר"ש בן אלעזר אומר: אם יאמרו לך ילדים בנה, וזקנים - סתור, שמע לזקנים ואל תשמע לילדים, שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין, וסימן לדבר: רחבעם בן שלמה ע"כ.

ושם מסופר על רחבעם במלכים א פרק יב (ג) וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ל֔וֹ ויבאו וַיָּבֹ֥א יָרָבְעָ֖ם וְכָל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר: (ד) אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת־עֻלֵּ֑נוּ וְאַתָּ֡ה עַתָּ֣ה הָקֵל֩ מֵעֲבֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ: (ו) וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר־הָי֣וּ עֹמְדִ֗ים אֶת־פְּנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּֽהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר: (ז) וידבר וַיְדַבְּרוּ֙ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם־הַ֠יּוֹם תִּֽהְיֶה־עֶ֜בֶד לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וַֽעֲבַדְתָּ֔ם וַעֲנִיתָ֕ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵיהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כָּל־הַיָּמִֽים: (ח) וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּדְל֣וּ אִתּ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָעֹמְדִ֖ים לְפָנָֽיו: (י) וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘ לֵאמֹר֒ כֹּֽה־תֹאמַ֣ר לָעָ֣ם הַזֶּ֡ה אֲשֶׁר֩ דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ לֵאמֹ֗ר אָבִ֙יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תְּדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם קָֽטָנִּ֥י עָבָ֖ה מִמָּתְנֵ֥י אָבִֽי: (יא) וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אוֹסִ֣יף עַֽל־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֕י אֲיַסֵּ֥ר אֶתְכֶ֖ם בָּעַקְרַבִּֽים: והתוצאה שנחלקה מלכות ישראל כי קבלו עליהם מלכותו. הראת לדעת ההבדל בין אחאב מך ישראל לרחבעם מלך יהודה אחאב שנטל עצה מהזקנים הצליח רחבעם ששמע לעצת הילדים הפסיד.

שלמה המלך מציע להתייעץ:

וכן כתוב במשלי פרק כ (יח) מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּעֵצָ֣ה תִכּ֑וֹן וּ֝בְתַחְבֻּל֗וֹת עֲשֵׂ֣ה מִלְחָמָֽה: וכתב לבאר החכם רבי יום טוב ידיד זצ"ל בספרו מאיר טוב על משלי וז"ל המחשבות הנעשות בעצת יועצים יתקיימו, תכון ישבו על כנם וכלומר יתקיימו, ואמר תכון לשון יחיד לומר שכל מחשבה ומחשבה מהם תכון.
מעשה היה עם רב ותשועה ברוב יועץ:

מסופר במסכת יבמות דף קכא ע"א מסופר על ר' שילא שהתיר אישה עגונה אשר בעלה טבע במים שאין להם סוף ורצה רב לנדותו כיוון שהלכה רווחת היא שאישה שטבע בעלה במים שאין להם סוף אסורה היא שמא ניצל על ידי הגלים ונשאר בחיים ולפני שעמד לנדות את ר' שילא הלך והתייעץ עם שמואל אמר לו שמואל נשלח אליו תחילה ונברר מדוע הורה כך שלחו אליו אנשים והשיב ר' שילא גם אני מודה שמי שטבע במים שאין להם סוף אשתו אסורה אלא שטעיתי וחשבתי שהטובע באגם דינו כמי שטבע במים שיש להם סוף ולכן התרתי אותה אבל האמת היא שגם מי שטובע באגם דינו כמי שטובע במים שאין להם סוף שמח רב בתשובתו של ר' שילא ושמח על עצתו על שמואל שבזכותו לא נידה את ר' שילא וקרא עליו את הפסוק ותשועה ברב יועץ משלי יא יד. ללמדנו אפילו רב כאשר הסתפק התייעץ והצליח.

הסבר הגר"י אברמסקי זצ"ל מעלת עצת חכם:

כתב בספר לקח טוב דברים סיפר הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר שליט"א שהגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל המחיש את תכונתם של גדולי ישראל הצופים למרחוק ומטיבים לראות הרבה יותר משאר העם בדרך זו, נתאר לעצמנו אדם העומד במרחק של מאה מטר מנקודה מסויימת ושואלים אותו אם הוא רואה את הנקודה או לא הלה משיב שהוא קצר ראיה ואינו רואה למרחק גדול משלושים מטר אחר כך מביאים אדם הרואה יותר טוב ממנו אך גם הוא אינו רואה יותר מטווח של ארבעים מטר וכך מביאים עוד המוני בני אדם ואף אחד מהם אינו מצליח לראות יותר מאשר שמונים או תשעים מטר והנה מגיע אדם אחד ויחיד שבכוחו לראות למרחק של מאה מטר והוא אכן מבחין בנקודה ההיא כל אותם אנשים שניסו את כוחם לפני כן לא יצליחו לעולם לראות את הנקודה ההיא אפילו אם יתאגדו יחד שכן סוף סוף כח ראייתם אינו מגיע למרחק של מאה מטר כך הם פני הדברים באשר לכח ראייתם של גדולי וזקני הדור המוני בני אדם לא יוכלו לסתור את דברי גדול הדור העומד כנגדם ומביע דעה השונה מדעתם אם הוא יצביע על דבר מסויים שלדעתו מהווה סכנה רוחנית לא יהיה כל משקל לדעה מנוגדת שהם יביעו באומרם איננו רואים כל סכנה כי הוא צופה ומביט למרחוק ואילו ראייתם של פשוטי העם קצרה.

מעשה עם בעל ההפלאה והנודע ביהודה עצה ברוחניות:

וכבר אמר התנא במסכת אבות פרק א משנה טז רבן גמליאל אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות: וכתב בעל "כנסת ישראל" לפרש דברי התנא בהקדים מעשה שהיה בשני גדולי ישראל בעל ההפלאה ואחיו ר' שמעלקא מניקעלסבורג זצ"ל שנסעו יחד אל המגיד ממעזריטש ר' בער, כששמע הגאון הנודע ביהודה חרה לו על חברו בעל ההפלאה למה לו הנסיעה אל הרבי הלא כל זה הוא ביטול תורה.

כשהגיע בעל ההפלאה למחוז חפצו סיפר למגיד ר' בער את הקפדת הנודע ביהודה, ענה המגיד ואמר כי קושיה זו ישנה מאוד, דאיתא במסכת זבחים דף קט"ז ע"א "וישמע יתרו כהן מדין מה שמועה שמע ובא ונתגייר קריעת ים סוף ומלחמת עמלק", ולכאורה מה תמיהת הגמרא מה שמע הלא מפורש בתורה ששמע כי הוציא ה' את ישראל ממצרים? אך לפי קושיית הגאון הנודע ביהודה קשה גם כאן למה היה לו ליתרו לטרוח ולילך אל חתנו משה רבינו הלא גם בביתו היה יכול לקנות יראת שמים מנפלאות הבורא יתברך?

ותירץ המגיד כי "עמלק" בגימטריא "ספק" בבחינת עמלק שמטיל תמיד ספק באמונה ואפילו אחר קריעת ים סוף שכתוב שם ויאמינו בה' ובמשה עבדו" בכל זאת בא עמלק והפיל ספק באמונת ישראל, כמו שאמרו בני ישראל "היש ה' בקרבנו אם אין" שמות י"ז ו' וסמיך ליה ויבא עמלק. וזה ביאור תשובת הגמרא שעל כן בא יתרו אל משה כדי לקבל ממנו התחזקות באמונה ולהוציא אותו מספיקו איך ומאין באו הסתירות של שני הענינים קריעת ים סוף ואחריו מלחמת עמלק היינו עניני ספקות באמונת השי"ת.

וזה כונת ר"ג עשה לך רב ואז תסתלק מן הספק והיא מבחינת עמלק שיבוא לכל אחד מישראל. וכאשר שמע הג' בעל הנו"ב ז"ל את הדברים האלה נתפעל מאד וגמר בדעתו לנסוע ג"כ להמגיד זצוק"ל, ובאמצע הדרך נודע לו כי נסתלק המגיד, וקרע את בגדיו והצטער מאד ובכה בכי רב על אשר לא הספיק להתודע אליו לתרץ לו הספיקות שנופלים לו תמיד בדרך עבודת השי"ת.

עצת זקנה:

מסופר אודות גברים שרצו להכניס שור לרפת ולא עלה בידם כי השור סירב לזוז הביאו תגבורת ובכל זאת השור לא זז, יצאה אליהם זקנה והציעה להם את עזרתה בתחילה ליגלגו ואמרו אם אנחנו לא הצלחנו היא תצליח לבסוף מחוסר ברירה נענו להצעתה, מה עשתה לקחה בידה עשב האהוב על השור וקרבה אותו סמוך לאפו ריח העשב נעם מאוד לשור והוא החל לאכול ממנו, תוך כדי אכילה משכה הזקנה את ידה אט אט לכיוון הרפת והוא נמשך אחריה וכך הצליחה להכניסו אל תוך הרפת פנימה.

מוסר השכל:

הראת לדעת עד כמה טובת האדם והצלחתו לאמץ דרכה של רבקה אמנו אשר קיימה אל בינתך אל תשען כי תשועה ברוב יועץ ולכן שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך למען הינצל מכל מכשול וטעות מאחר וכל המתחולל עם האדם הוא בהשגחה פרטית לפי מעשיו של האדם ועליו לעשות חשבון נפש ולהרהר בתשובה ולקבל עצה וברכה להצלחה ולביטול הגזירה מזקני הדור כי דבר השם בפיהם, ולא יטה ליבו אחר הטועים בדרכם לחיות על פי הבנתם ושיכול דעתם ומבארים את כל המתחולל עם האדם בצורה טבעית ומחפשים רק את הפתרון לדבר בצורה טבעית מבלי להביא בחשבון יד ההשגחה שבדבר, ומה טוב אשר יאמץ לליבו כדברי בעל הפלא יועץ שבכל ענייניו רוחניים ואפילו גשמיים יטול עצה מן הזקנים כי כל הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל ובזה ישכיל ויצליח בכל אשר יפנה.

החותם בברכת שבת שלום ומבורך

בידידות ואהבה מרדכי מלכא

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!