המדינה מזניחה - ובתי הדין כורעים תחת הנטל // דעה

השבוע דנה ועדת החוקה בכנסת בהצעת החוק שהוגשה ע"י ח"כ משה גפני וחה"כ אורי מקלב בנושא "שיפוט בתי דין דתיים" שתכליתה לאפשר לבתי דין רבניים לשבת כבוררים בהתאם להסכמת הצדדים בנושאי רכוש שונים, אזי ראשית יישר כח לשלוחי הציבור המסורים, תוך תקווה כי ישכילו להביא הדברים כהוויתם עד אחרית דבר, והמתחיל במצוה אומרים לו גמור.

אנו עדים להדים מתופעה הצצה צפה בעת האחרונה בכל רחבי העולם ולפיה מיעוט במדינה ריבונית דורש מהממשלה אוטונומיה מורחבת.

בימים אלו יצא ספר מהגאון הרב חיים בניש "השיפוט היהודי בראי ההיסטוריה" בו סוקר הוא את העובדה ולפיה מעת גלות ישראל מארצם במצרים ובבל, בספרד ובתימן, באשכנז ופולין, בהונגריה וצרפת ולמעשה כמעט בכל מקום יישוב יהודי משמעותי בכל נקודה בגלובוס, תחת שלטון נוצרי או איסלמי, ניתנה ליהודים אוטונומיה שיפוטית נרחבת.

למרבה החרפה, במדינת היהודים צומצמו סמכויות בתי הדין הרבניים לתחומים ספציפיים ומינימליים בלבד, וסכסוכי הממון רובם ככולם מתנהלים בבתי דין פרטיים, החסרונות בבתי דין אלו רבים ואכמ"ל, הפרוץ מרובה על העומד, פוק חזי מאי דעמא דבר, ואף בר בי דינא דחד יומא.
בעקיפין ובדיעבד ולמפרע לדעת כותב השורות, אפשר ופסיקת בג"ץ שאסרה על בתי הדין הרבניים לדון כבוררים בסכסוכי ממון שלא נקבעו במפורש בחוק ובתקנות, היא בבחינת קלקלתו תקנתו, וכדלהלן.

בתי הדין הרבניים כורעים תחת העומס וחסרים בהם תקנים רבים, זה נושא בפני עצמו הראוי לכל קורא ולא לקול קורא במדבר, בבחינת "באתי ואין איש" קראתי ואין עונה, לא זו אף זו בתי דין האמונים על המסורה מתנהלים בהרכבים של שלושה דיינים, ולהבדיל מבית המשפט ששופט יושב כדן יחיד, כך שמצוקת התקנים בבית הדין חריפה שבעתיים.

בנוסף, קיימת כיום חלוקה מבנית בבתי המשפט ומיוחדת ערכאה דיונית לענייני משפחה, הפרדה זו אינה סותרת את עמדות ההלכה, והוכחה כנכונה ומוצלחת בביהמ"ש, פיצול זה שונה בעין תורנית מכגון בידוד ובידול בית משפט לתביעות קטנות, שסותר ערך הלכתי הדוגל בשוויון בין תביעות: דין פרוטה כדין מאה.

לפיכך, ובהתאם לאמור שומה על שליחי הציבור לפעול בעוז ותעצומות להקמת מוסד שפיטה הלכתי בענייני רכוש כלליים "בית דין רבני לממונות" בו כל אזרח ישראלי יוכל לתבוע ולקבל את יומו בבית הדין, במידה ויסרב הנתבע להופיע בבית הדין ינפיק בית הדין לאלתר היתר הליכה לערכאות, כבית דין קבוע מוכר ומוסכם.

בית הדין יוכל כגוף ממשלתי משהסכימו הצדדים לדון לפניו, לכפות הליכי ביניים באופן מיידי כצו לגילוי מסמכים או צווי עיכוב ועיקול במידת הצורך, ביה"ד אף יוכל לאכוף את פסקיו, ולבסוף בהפקדת ערבון שלא תהיה כהנת כפונדקית, יוכלו הצדדים לערער לגופו של פסק.

ההליכים יתנהלו בממלכתיות בבחינת שופטים ושוטרים, תוך תיעוד פרוטוקולי דיון, זימון הצדדים יתבצע כדין, יהיו מוסכמות שפיטה כלליות, הדיינים יקבלו משכורות במימון ממשלתי תוך קביעת אגרות מוזלות, החלטות ביה"ד יינתנו באר ונמק היטב בלי חשש לביטול בוררות ע"י ביהמ"ש, הדיונים יתנהלו במוצהר על פי ההלכה, התיקים יתקדמו לפי מסלול ולא יקלעו או יכלאו למבוי סתום בסחבת בלתי נגמרת, הדיינים יוכרו ויוכשרו כדייינים בבחינות מתאימות ומקיפות, ועוד כהנה וכהנה מעלות רבות.

בקונסטלציה הפוליטית והתקציבית הנוכחית נראה כי במידה ושליחי הציבור הנאמנים יפעלו במלוא הקיטור בהשכל ותבונה מול הגורמים הרלוונטיים הדרישה להקמת מערך בתי דין דתיים לממונות עשויה לקרום עור וגידים.

תקציבים מגוונים מנותבים למטרות ספציפיות ולאוכלוסיות מוגדרות, ואין כל סיבה שלבתי דין רבניים ממשלתיים לאוכלוסיה כללית המקבלת את מרות ההלכה ומתדיינת בהסכמה, לא יהיה גיבוי ומימון מטעם המדינה.

המשנה באבות מציינת כי העולם עומד על הדין על האמת ועל השלום, והדין דין אמת ואין שלום יוצא מתוך מריבה. מי ייתן ונזכה לגאולה השלמה ויתקיים בנו מקרא שכתוב ואשיבה שופטייך כבראשונה וגו'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!