איך איבדה המדינה 120 אלף דירות ריקות?

כמה דירות רפאים (דירות ריקות ברוב ימות השנה) יש בישראל? בדיון שהתקיים היום (ג') בנושא אמרה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שלי יחימוביץ', כי ההערכה היא שישנן כ-40 אלף דירות רפאים בישראל. במהלך הדיון הפתיעה מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה בלמ"ס, ואמרה שלפי הסקרים קיימות 158 אלף דירות רפאים בישראל.

במהלך הדיון אמרה יחימוביץ' כי "מדובר על מספר אדיר של דירות, שאין צורך לתכנן, לאשר ולבנות. שחרור הדירות האלה לשוק הדיור, ולו רק חלק מהן, עשוי לסייע באופן דרמטי לאחד האתגרים הלאומיים החשובים ביותר – מצוקת הדיור".

פרופ' מנואל טרכטנברג אמר כי ועדת טרכטנברג, שהוקמה ב-2011 בעקבות המחאה החברתית, המליצה למסות את דירות הרפאים כדי לתמרץ את בעליהן למכור או להשכיר אותן. "ההערכות ב-2011 דיברו על 40 אלף דירות, שזהו הרף התחתון שצריך לבנות מדי שנה כדי לעמוד בביקוש, שגבוה מ-50 אלף", אמר. "זאת לא תופעה שולית ואי אפשר להתעלם ממנה בגלל משבר הדיור. כשיש דירות נטושות בריכוז גדול זה משפיע על מארג חיי התושבים באותן שכונות וזאת סוגיה שדורשת התייחסות רצינית".

לדבריו, חלק מהדירות הריקות ישנות ועזובות ובעליהן לא מצאו לנכון לשפץ אותן. אחרות הן דירות ריקות שמחזיקים משקיעים, שמסיבה כזאת או אחרת לא מצאו לנכון להכניסן לשוק. הסוג השלישי הוא דירות ריקות בבעלות זרים מחו"ל - "חלקם הגדול יהודי תפוצות שרוצים אחיזה במדינת ישראל. רוב הדירות הללו הן בבנייני יוקרה והשאלה הנשאלת האם זה משקף מדיניות מכוונת?".

להערכת פרופ' טרכטנברג, אין לרשות המקומית מצב טוב יותר מאשר דירת יוקרה שעומדת ריקה, כי בעליה לא נזקקים לשירותים מהעירייה. במקרים רבים הם אף משלמים ארנונה גבוהה, כי מדובר בדירות יוקרה.

בלמ"ס אומרים כי מרבית דירות הרפאים בישראל נמצאות בתל אביב, חיפה וירושלים. עם זאת, נציגות משרד הפנים והמרכז לשלטון מקומי דיווחו כי אין ברשותן מידע אודות מספר הדירות שמוגדרות דירות רפאים ונגבית מהן בשל כך ארנונה כפולה.

מירה סלומון, מנהלת המחלקה המשפטית במרכז לשלטון מקומי, טענה כי ישנן סוגיות של הגנת הפרטיות שמונעות קבלת מידע מחברות כמו חברת החשמל, חברות הגז וכו'. מיכל סופר, מנהלת תחום בכירה ברשות המסים, הביעה התנגדות לכך שהרשות תהיה שותפה למהלך גבייה, בדומה למס רכוש. "זה לא יהיה נכון, זאת תהיה מערכת מטורפת של בדיקות מי גר בנכס ומי לא גר בנכס." לדבריה, מס רכוש ירד לאפס משום שהשיטה לא היתה יעילה.

בסוף הדיון החליטה יו"ר הוועדה שלי יחימוביץ' להפעיל את סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ולבקש ממבקר המדינה דו"ח מיוחד בנושא. "יש לבדוק אילו אמצעים העמידה המדינה לרשות הרשויות השונות כדי לגבות ארנונה כפולה, כפי שהממשלה עצמה החליטה", אמרה.

"מדוע אין מאגר מידע אמין, משותף ומתכלל שיאפשר לאמוד את מספר הדירות הריקות, מדוע לא הוסרו החסמים לטובת רשויות מקומיות שמבקשות ליישם את תקנות גביית הארנונה הכפולה, ומדוע נוצר פער בין התקנת התקנות בשנים 2016-2013 להיום, באופן שהוריד לטמיון את המאמץ לשחרר את דירות הרפאים לשוק?", הוסיפה. "מדובר על פניו בשורה של כשלים, ולא נותר לי אלא לקוות שמדובר 'רק' ברשלנות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!