הסיבה שבן ה-40 הפסיק להתפלל - "פשוט לא מסוגל לפתוח סידור"

הסיבה לנוער נושר: מחפשים בשנים האחרונות הרבה אשמים לתופעת הנשירה שהולכת וגוברת. כאחד שמטפל בתחום הרגשי ומשתדל לפעול בתחום, אני יכול לציין שאחד מהגורמים העיקריים לתופעת הנשירה היא שלא הצלחנו ליצור התניות טובות בליבות הנערים ברוחניות

הגיע אלי השבוע לקליניקה יהודי יקר כבן ארבעים וזה סיפורו: אני לומד במשך כל היום בכולל, שומר על כל מצווה מהתורה בדקדוק ובחומרה - עד שזה מגיע לתפילה, אני פשוט לא מסוגל לפתוח סידור ולהתפלל, מרגיש מחסום שמונע ממני להתפלל. ילדיי כבר גדולים ולכן אני הולך לבית הכנסת, אך בעצם אני לא מתפלל, אני משקר את עצמי, את אשתי והילדים שלי, אני פשוט לא מתפלל מילה.

בעצם אני לא משקר, אני פשוט לא מסוגל להתפלל, הלכתי פעם לרב גדול ואמר לי שלדעתו אני צריך כדורים והפנה אותי לפסיכיאטר. כמובן שלא הלכתי, אין לי שום בעיה רגשית, אני לא סובל לא מדיכאון ולא מחרדות. מדוע שאקח כדורים?

אני מאוד רוצה להתפלל, אני רוצה קשר עם השם יתברך, והעובדה היא שאני יושב ולומד בכולל יום שלם. אך כאשר אני נכנס לבית הכנסת ופותח את הסידור מתמלא ליבי רגשות מעורבים של עצבנות ופחד ואני פשוט לא יכול לפתוח את הסידור.

התחלנו בתהליך הטיפולי. הוא סיפר שאביו כבר מגיל צעיר אם הוא לא היה קם לתפלה היה מכה אותו תוך כדי צעקות וגערות. "בבית הכנסת אם רק הייתי מוציא את הראש שלי מהסידור הייתי מקבל סטירה מצלצלת לפני כל הקהל. כך הדבר נמשך עד עלותי לישיבה גדולה, אז הלכתי ללמוד בבני ברק".

הכל התבהר באותו רגע ששמעתי את כל זה, פשוט נוצרה אצלו התניה שתפילה היא דבר קשה, מחייב, ובא עם גערות ומכות... התניה בעצם גורמת שכל תפילה מעלה בך את הרגשות הקשים שחווית באותם זמנים כשהיית ילד.

התניה - מושג בפסיכולוגיה האומר שדברים שקורים לנו בילדות (או מקרים טראומתיים במהלך החיים) מתנים את ההתנהגות שלנו בעתיד.

אם נוצרה לנו התניה בראש שחגים הם תקופה לא נחמדה, לחוצה מאוד ובאווירה של צעקות ואיומים, בכל פעם שיתקרב חג נחוש שוב את האווירה הזאת והיא תגרום לנו אי נוחות, אפילו אם כרגע אצלנו אין את האווירה הלא נעימה בפועל.

בעצם לא צריך לעשות שום דבר מיוחד כדי לחוש את החוסר שקט הפנימי. הוא מגיע לבד מכח ההתניה. ממילא, אברך צעיר שרק התחתן ועוד אין לו סיבה כביכול להרגיש את הלחץ בערב חג כי הוא מתארח והכל מוכן והכל בסדר, עדיין ירגיש סוג של חוסר שקט בתת מודע שלו. הדרך לשנות את ההתניה היא לייצר התניה מחודשת.

אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יאהבו את קיום התורה והמצוות ויאהבו את החגים ואת כל הנלווה אליהם, אנחנו צריכים לייצר להם התניה טובה. אנחנו צריכים שיהיו להם זיכרונות טובים משבתות וחגים - הערות וגערות לא יתרמו בעניין הזה בכלל, רק הרגשה טובה. כך כל פעם שיתקרב חג או שבת הם יחכו לזה, זה ימלא אותם בציפייה לתחושה הטובה שבאה יחד עם החג – שבת או כל מצווה אחרת.

אם נכריח ילד לשיר שירי שבת באופן לא מודע הוא יתנגד ותיווצר לו חוויה לא נעימה בראש. אם נשיר יחד אתו, נשבח את מי ששר יפה בלי להקניט את זה שלא שר, נייצר חוויה חיובית.
ופה אני צועק בכל כוחי שמעו נא הורים ומחנכים, אנשים יקרים, אם אתם רוצים ילדים שיאהבו את הדת את ה' צרו כמה שיותר אווירה נינוחה ושמחה כך הם יקבלו עוד ועוד התניות ויזכו דברים טובים מרוחניות ומהדת.

פעם קראתי בספר שר' שלמה קרליבך אמר מדוע היו יהודים חרדים שעברו את השואה האיומה ולאחר השואה נהיו כופרים גדולים (לא שאפשר לדון כלל וכלל מי שהיה שם) אבל היו אנשים שהיו לפני השואה שומרי תורה ומצוות ולאחר השואה נהיו יותר חרדים לדבר השם, מה ההבדל בין אותם אנשים הרי שניהם סבלו פחות או יותר אותו דבר?

אותם יהודים שהיו חרדים לפני השואה ונהיו אחר השואה ממש כופרים הייתה להם התניה לא טובה מגילאי הילדות מתורה ומצוות, ההורים והמחנכים שלהם היו צועקים עליהם. אז כאשר הם עברו את השואה הם אמרו לעצמם: מספיק היה לי עם היהדות, אני כבר לא רוצה להכיר שום דבר מהיהדות, מספיק היה לי רע. ואז הם עזבו.

אך אותם אנשים שלפני השואה היו להם זיכרונות טובים מכל מה שקשור לדת ולרוחניות, הם אמרו לעצמם: אוי היו לי כל הרבה שנים של חושך ואפלה במלחמה הזו, אני רוצה לחזור לחיים המתוקים שהיו לי לפני השואה לשבת לחנוכה לסוכות ולתפילה. היו להם התניות טובות וכך אותם אנשים נהיו עוד יותר חזקים באמונתם מאשר לפני כן.

סבתא שלי ז"ל אמרה לי פעם שמה שהחזיק אותה אחרי השואה היה שהיא זכרה את סבא שלה ר' פתחיה, רבה של סעליש, חוזר מהרבי מבעלז ומביא משהו מהאדמו"ר. את שולחנות השבת, את השבירה של הקרח מהנהר בשביל שיוכל לטבול במקווה. היא זכרה זיכרונות טובים מהיהדות וזה מה שהחזיק אותה אחרי השואה האיומה, אותם זיכרונות טובים.

מחפשים בשנים האחרונות הרבה אשמים לתופעת הנשירה שהולכת וגוברת. כאחד שמטפל בתחום הרגשי ומשתדל לפעול בתחום אני יכול לציין שאחד מהגורמים העיקריים לתופעת הנשירה היא שלא הצלחנו ליצור התניות טובות בליבות הנערים ברוחניות.

חשוב שנזכור שלגדל ילדים חזקים ובריאים בנפשם וזה לא רק בעניינים רוחניים אם אנחנו רוצים ילדים בריאים בנפשם כדאי לנו לייצר להם התניות טובות וחיוביות בכל תחומי החיים.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!