לחבר את החצאים // יוסי הלפרין

בעיירה ראדין חי לו אחד מן הגבירים על מי מנוחות, מתוך עושר רב וכבוד מוסכם על הכל. לאיש הייתה בת שהייתה כבבת עינו, אשר אהב אותה אהבת נפש, והיא מצידה הייתה קשורה אליו בכל נימי נפשה. ובהתאם לכך האב פינק את בתו, והעניק לה שפע ממון ומתנות. בהגיעה לפרקה, כמובן שחיפש לה את הבחור שהיה הכי מיוחד, למדן, ובעל מידות. והוא אף מצא אחד כזה, בחור מיוחד ומתמיד שהיה כליל השלימות והמעלות. השניים נפגשו מספר פגישות ולאחמ"כ התארסו. היה זה יום אחרי יום הכיפורים עת שהתארסו, וה'שווער' הגאה והמאושר רצה לקנות לחתנו המיועד את 'ה'אתרוג. הכי יפה, הכי מהודר, ובעיקר, הכי יקר!!

העשיר צועד לשוק ארבעת המינים והחל לשוטט בין הדוכנים ובפיו שאלה אחת: כמה שווה האתרוג הכי יקר שלכם? התשובה הרווחת -בעיירה הלא מאד עשירה- הייתה, כמה מאות רובלים. העשיר עיקם את פניו בחוסר סיפוק, והמשיך לחזר אחר אתרוג יקר יותר. לבסוף ניגש אליו אחד מן הסוחרים ואמר לו באזנו "יש לי אתרוג כמו שאתה מחפש, מאד יקר ומאד מהודר"! העשיר הנרגש שאלו לסכום, והלה אמר לו "עשרת אלפים רובל!" העשיר התלהב מאד ואמר שזהו המחיר שחיפש בכדי לפנק את חתנו המיועד. הם ניגשו יחד לדוכנו של הסוחר, והלה הוציא ממקום מוסתר, אתרוג יפייפה במראהו והדור בצורתו בצורה נדירה. העשיר שמח מאד ושקל לידו את מלוא הסכום, תוך כדי שהסוחר אורז לו את האתרוג בצמר גפן ובקופסה מהודרת. העשיר שמח הלב החל לחזור לביתו בשמחה ובהתרגשות, שהנה הוא הולך להעניק את האתרוג הכי מהודר ויקר לחתנו המיוחד.

בדרך חזור הוא פוגש את חבירו, שהיה אף הוא אדם אמיד מאד שהלך לחפש לחתנו אתרוג מהודר ויקר. אומר לו העשיר הראשון :"דע לך שכל האתרוגים בשוק אינם עוברים את מחיר ה700-800 רובל, והנה אני מצאתי אתרוג יחיד ומיוחד בעשרת אלפים רובל!!" אמר לו חבירו "אני גם מחפש אתרוג יקר מאד לחתני, אז מה אעשה?" ענה לו העשיר "בוא ונחצה את האתרוג שאני רכשתי, כל חצי יהיה שווה 5000 רובל, שזה עדיין יקר למדי, וכך נרצה את שני החתנים!" אמרו ועשו, וחצו את האתרוג. מגיע העשיר לחתנו בהתרגשות, מעניק לו את הקופסה הסגורה, ומגלה לו שהוא קנה לו את האתרוג הכי יקר ומהודר בראדין, ושהוא עלה חמשת אלפים רובל!

החתן הנרגש פתח את הקופסה ונפלו פניו. התבונן בחמיו ואמר לו בקול שקט שהאתרוג הזה פסול. העשיר הרים את קולו וצעק "מה פתאום?? זה הכי מהודר שיש, תראה איזה נקיות ואיזה צורה יש לו, הוא עלה לי הון!!" ענה לו חתנו "חמי היקר, גם אם ניקח אתרוג ששווה מאה רובל, ולמרות שהוא לא כ"כ נקי ויפה, כל עוד הוא שלם זה כשר!! ברגע שזה חצי אתרוג לא משנה מה היא רמת נקיותו או הידורו, האתרוג פסול!!!"

בפרשת השבוע שלנו אליעזר מניח שני צמידים על ידיה של רבקה. מבאר רש"י "רמז לה לשני לוחות מוצמדות". רש"י כאן מפרש, שאליעזר רמז לרבקה על שתי לוחות הברית שאותם עתידים ילדיה לקבל במעמד הר סיני. אך מהו הייתור של המילה 'מוצמדות'? הרי ידוע הדבר שהיו הלוחות צמודים זה לזה? אלא ללמדנו כלל ברזל: לוחות הברית מפוצלות לשני חלקים, וכל חלק הוא בעל חמשת דברות. החלק הימני שייך במצוות בין אדם למקום. כגון 'אנכי ה' אלוקיך', 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני' וכו'. ואילו החלק השמאלי שייך במצוות בין אדם לחבירו. כגון 'לא תרצח' , 'לא תגנב' וכו'.

אומרת לנו התורה: דע לך ששתי הלוחות צריכות להיות מוצמדות אחת לרעותה, ולא ייתכן מצב בו אדם אומר לעצמו שהוא יתפוס לעצמו הנהגות טובות בבין אדם למקום, אך בבין אדם לחבירו יש לו מקום להקל, וכן להיפך! כי אזי יש לו בידו רק 'חצי דבר', וחצי הוא פסול למרות שיהיה בהידור רב!! אך אם יתפוס את שני הקצוות בידו, גם בין אדם למקום, וגם בין אדם לחבירו, וישתדל תמיד לנהוג ע"פ ההלכה, וכן ע"פ דרך ההנהגה הטובה לזולת, אז גם במצב שזה לא יהיה בהכי הרבה הידור, כל עוד שזה מוצר שלם, אז הוא כשר!!!

שבת שלום

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!