פרסום ראשון: עתירה של הקיצונים נגד ועד הישיבות חושפת את האמת

פרסום ראשון: הצביעות והשקר של 'העדה החרדית' נחשפים. בעתירה שהוגשה לבג"ץ ומתפרסמת לראשונה ב"בחדרי חרדים" מבקשים העותרים הקשורים לסיקריקים, לבטל את מעמדו של ועד הישיבות בכל הקשור לדיחוי גיוס בני ישיבות ולהחיל מעתה הסדר חדש, על פיו, צה"ל ומשרד הביטחון יפעלו ישירות מול כלל תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים, ללא תיווך של ועד הישיבות.

בעתירה שהוגשה באופן רשמי על ידי "איחוד הישיבות בארץ ישראל", באמצעות עורך הדין נדב גדליהו, טוענים העותרים כי ועד הישיבות הוא גוף פרטי שפועל בניגוד לחוק וכי עובדיו אינם עובדי מדינה ובשל כך - על משרד הביטחון וצה"ל לבטל את סמכותו ומעמדו.

העתירה שפרטיה נחשפים כאמור כאן לראשונה ב"בחדרי חרדים" - גררה זעם רב בקרב הח"כים החרדים שטענו כי הנה נחשף קלונם של אלו שמסיתים נגד גדולי ישראל ומציגים עצמם כמובילי המחאה נגד "גזירת הגיוס".

לטענת הח"כים, בעתירה העותרים מבקשים לחזק את אחיזת המדינה, משרד הביטחון וצה"ל בתלמידי הישיבות ומטרתם של העותרים להגדיל את היקף הגיוס וזאת בכדי להוכיח כביכול שאכן קיימת "גזירת גיוס".

מי שעומד מאחורי ארגון "איחוד הישיבות בארץ ישראל", הוא דוד קרויס, בנו של יואליש קרויס. שם משפחתו במשרד הפנים הינו אפשטיין, על שם אמו – זאת מאחר ואביו הנפיק תעודת זהות רק בשנים האחרונות - לאחר שהואשם כי אין ברשותו תעודה מזהה.

בעתירה שהוגשה לבית משפט העליון בשבוע שעבר, נטען כי ועד הישיבות הוא גוף פרטי, שעובדיו אינם עובדי מדינה ובשל כך אין זה חוקי שהוועד יקבע את הנהלים וכו'. עוד נטען, כי ועד השיבות דואג רק לראשי הישיבות החברים בו. בעתירה מבקשים העותרים שמשרד הביטחון וצה"ל יבחן ב"בחינה עיוורת ועצמאית" מול הישיבות.

הקנאים נהיו ציונים או שמטרתם היא הפלת ועד הישיבות - ובכך להגדיל את היקף הגיוס, בכדי שיוכלו לצעוק "געוואלד".

המשיבים הם שר הביטחון אביגדור ליברמן, אל"מ יוסי מצליח מפקד מיטב בלשכת הגיוס וכן רס"ן יעקב ראשי ראש מדור בני ישיבות. משיבה נוספת היא עמותת ועד הישיבות בארץ ישראל. שלושת הראשונים נדרשים להשיב לבג"ץ מדוע לא ייקבע כי הנפקת הטפסים הרשמיים של צה"ל לבקשה לדחיית שירות בידי ועד הישיבות, שהינו גוף פרטי, נוגדת את כללי המנהל הציבורי התקין. ועד הישיבות נדרש בעתירה להפסיק להנפיק טפסים רשמיים של צה"ל.

העותרים, מבקשים מבג"צ לתת צו על תנאי שיורה לצה"ל להסביר מדוע ולמה לא ינפיקו טופס בקשה לדחיית שירות - ללא הכללת החלק המיועד לאישור וחתימת ועד הישיבות.

עוד מבקשים הם הסבר מדוע לא ייקבע כי ועד הישיבות אינו יכול להפעיל שיקול דעת ו/או להחליט למי יונפקו טפסי הבקשה לדחיית שירות ולמי לא, "אין לו כל יסוד בדין ולפיכך אינו חוקי נוכח עקרון החוקיות" כתבו בעתירה. מבחינת העותרים, משרד הביטחון וצה"ל צריכים לנמק למה טופס הבקשה לדחיית שירות, לא יפורסם ויונגש ככל טופס ממשלתי, כך שכל דורש יוכל להשיג ולהגיש בקשה, כדי שזו תיבחן על-פי הפרמטרים הקבועים בחוק, ולא באמצעות ועד הישיבות.

אחד העותרים, אליהו רפאל אלקובי, צעיר חרדי שלמד בישיבת 'אהל יוסף' בירושלים וקיבל דיחוי. בהמשך התחתן ועבר ללמוד בכולל "קול רינה נזר חיים" במושב יגל, שכלול ברשימת הישיבות המוכרות.

בעתירה מבקשים לתת בדחיפות צו ביניים, המורה לצה"ל להימנע משלילת מעמדו של אלקובי כבן ישיבה ולהימנע מפתיחה בהליכי גיוסו. בנוסף, מבקשים להורות לצה"ל "לקבל לבחינה עצמאית ואובייקטיבית בקשות לדחיית שירות מבני ישיבות גם כשהן לא ערוכות על גבי הטופס הרשמי המונפק כיום על-ידי המשיב 4 (ועד הישיבות), עד למתן פסק דין בעתירה דנן".

לטענתם, צה"ל משמש כחותמת גומי להחלטות ועד הישיבות בכל הנוגע לדחיית שירות לתלמידי הישיבות, "שמבצע מצדו 'סינון עצמאי', באופן בלעדי, לפי כללים שאינם ידועים ושאינם מפורסמים. לדבריהם, לפחות חלק מהכללים אינם תואמים את הדין הקיים. "כל זאת, יש לחזור ולהדגיש, כשהמשיב 4 כלל אינו גוף ציבורי, נציגיו אינם עובדי מדינה ואין כל פיקוח על עבודתם ועל הכללים לפיהם הם פועלים".

העותרים מבהירים כי "ישנם ראשי ישיבות שחברים בארגון המשיב 4 (ועד הישיבות) וישנם ראשי ישיבות אחרים שלא חברים בו. ברי כי ראשי הישיבות שחברים בו עשויים ליהנות מיתרון משמעותי על פני ראשי ישיבות שאינם חברים בו, בכל הנוגע לאפשרות קבלת הטפסים הרשמיים עבור תלמידיהם".

בעקבות טענות אלו, כותבים העותרים, כי החשש לאי-שוויון מתגבר ככל שמדובר "בגוף פרטי בעל אינטרסים שאינם תואמים, ולעתים אף מנוגדים ממש, לאלו הציבוריים - הרי שחשש זה מתעצם לנוכח תנאי "מכסות הגיוס" הקבוע בחוק, שקובע כי חלק לא מבוטל מבני הישיבות ייאלצו להתגייס, בהיקפים הולכים וגדלים מידי שנה", ללא תלות בשאלת עמידתם או אי עמידתם בתנאי החוק.

לטענתם, בני ישיבות רבים נדחים על ידי ועד הישיבות בתואנות שונות, ואלה נאלצים לעבור למוסדות לימודים אחרים לשווא, או בלית ברירה אינם מגישים בקשה לדחיית שירות ומאבדים את מעמדם ואת האפשרות להמשיך לדחות את שירותם.

לטענת מגישי העתירה, לא מדובר בחריגה גסה מכללי המנהל התקין, אלא "העברת סמכויות כה נרחבות ושיקול דעת כה נרחב לגוף חיצוני כגון המשיב 4, מעלה חשש ממשי לקיומה של איפה ואיפה בין בני הישיבות השונים".

מדובר לדבריהם בהעברת סמכויות על ידי צה"ל לגורם פרטי, בניגוד לכללי המנהל התקין ולהוראות החוק. לטענתם היה על שר הביטחון וצה"ל להשאיר את סמכויות הבדיקה וההחלטה בידיהן, או לכל הפחות בידי עובדי ציבור ממשרדם, "ולא להמיר את שיקול דעתם בשיקול דעת המשיב 4". בעקבות כך, הם מבקשים לבטל את ההחלטות שקיבלו בדרך זו.


הרב יעקב מאיר שכטר והגאב"ד הרב טוביה וייס, בחנוכת המשרדים

בשל הצורך במילוי מכסות הגיוס, כך טוענים העותרים, נוצר חשש ממשי כי יוערמו קשיים על חלק מבני הישיבות "באופן מלאכותי", כדי להוביל לכך שחלק גדול מהמכסות, יכוסה על-ידי אלו שכביכול אינם עומדים בדרישות. "במצב דברים זה, גובר החשש לקיומה של איפה ואיפה בין בן ישיבה אחד למשנהו, כך שהעברת הסמכות לקבוע מי יהיה חלק ממכסות הגיוס ומי יזכה להמשיך ללמוד בישיבה לידי המשיב 4, מהווה חטא כפול ומכופל" כתבו.

העותרים ציטטו את דבריה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, שאמרה על עניין ה'מכסות' כי "המנגנון שלפיו אדם אחד מתגייס 'במקום' אדם אחר, כרוך בפגיעה משמעותית בזכויות אדם חוקתיות וחותר תחת רעיון הערבות ההדדית שמונח בבסיס חובת הגיוס". לטענתם, מסיבה זו בלבד - יש להורות למשיבים, לשלול את הסמכות שהעבירו לוועד הישיבות להנפיק את הטופס הרשמי ולחתום עליו, ובמקום זאת להנגישו לכל דורש, אשר ייבחנו בהתאם לדין תחת "בחינה עיוורת".

עו"ד נדב גדליהו, שהגיש את העתירה, אומר ל'בחדרי חרדים' כי "מדובר בעתירה תקדימית, הנוגעת לחוקיות פעולות משרד הביטחון ושר הביטחון, בעניין מתן פטור לבחורי ישיבות, כאשר ישנן טענות לגבי חוקיות הפעילות המשותפת עם 'ועד הישיבות' - האם הוא הוקם ו/או פועל בסמכות".

מדובר בעתירה שלישית שהגיש איחוד הישיבות בארץ ישראל באמצעות עו"ד גדליהו נגד משרד הביטחון בעניין גיוס לצה"ל.

הראשונה, הוגשה לפני כשלושה חודשים, הנוגעת לעניין חוקיות הוצאת צווי מעצר וביטול מעמד בן ישיבה לתלמידים בעלי 'דיחוי', שלטענת צה"ל יצאו לחו"ל ללא היתר ורשות. עתירה נוספת הגיש עו"ד גדליהו נגד שר הביטחון ומשרד הביטחון, בדרישה לתת פטורים מטעמי דת למספר נערות חרדיות שהצהירו על קיום אורח חיים דתי, אולם צה"ל ובמשרד הביטחון לא הסכימו לקבל את ההצהרה וסירבו לתת להם מעמד שכזה. העתירה היא נגד שיקול הדעת של משרד הביטחון בעניין, בטענה של חוסר סמכות. בשלב זה, הצווים נדחו.

"ניתן לסכם כי כל שלוש העתירות, נוגעות לחוקיות חוק שירות ביטחון שבוטל בינתיים, ובוודאי לאופן שבו משרד הביטחון הפעיל את החוק לאורך שנים, לטענתנו בחוסר סמכות" מסכם עו"ד גדליהו.

המשרדים החדשים של העמותה

יצויין, כי "איחוד הישיבות בארץ ישראל", הינה עמותה שנפתחה שלושה ימים לפני הגשת העתירה - ביום ראשון בשבוע שעבר, השוכנת במשרדים מפוארים ברחוב מלאכי 10 - מרחק של מספר בניינים ממשרדי "ועד הישיבות" שהוקמה לפני למעלה משלושים שנה. כתובת העמותה, רשומה בבית סבתו של דוד קרויס, שאף מעורה בארגון 'ועד ההצלה' שעל משרדיה פשטה המשטרה באוגוסט עם צו בית משפט, החרימה מסמכים ועצרה חשודים - אולם עד כה לא הוגשו כתב אישום נגדם.

ח"כים חרדים זועמים ואומרים ל'בחדרי': "האמת על הקיצונים נחשפה, הם עותרים לבג"צ נגד ועד הישיבות ומבקשים להעצים את כוחם של המדינה וצה"ל במטרה להרחיב את מעגל הגיוס ולהוכיח כביכול את "גזירת הגיוס" לצורך מטרות של גיוס תרומות וכדומה".

ח"כ חרדי נוסף התבטא בחריפות ואמר הערב בתגובה לחשיפת "בחדרי חרדים" כי' "חמור מאוד המעשה שלהם, רשעים ארורים, הם רוצים שכל הבחורים ילכו לצבא, הם מושחתים. היה צריך בשביל זה לעשות הפגנות מתחת לבית שלהם, הם רודפים, זה עתירה קנטרנית שדינה להדחות על הסף".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!