כבר לא מרגישים שייכות: החוזרים בשאלת ש"ס // מאי גולן

עוד ועוד אני נתקלת בצעירים וצעירות שלא מוצאים את עצמם מבחינה פוליטית. הם מזרחים ליברלים, מסורתיים, אוהבי הארץ, עם דעות וראייה מגוונת של הדברים – אך ישנו דבר אחד שמשותף לכולם: מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. כולם בלי יוצא מן הכלל לא משנה במה הם עובדים, איפה הם גרים או מי החברים שלהם, כולם מאמינים בדרכו של הרב עובדיה. האמונה הבלתי מתפשרת הזאת שאת מה שאמר אדם כה גדול בתורה שגם נלחם למען זכויותיהם המופרות של הוריהם הספרדים, את מה שהוא אמר - הם לא יפרו ולא משנה אם הם שומרי מצוות או לא; הרב עובדיה אמר להצביע ש"ס אז הם יצביעו, נקודה.

כך במשך שנים הייתי פוגשת חברים תל אביבים שאם הייתם רואים אותם ברחוב לא הייתם מאמינים שהם מחסידי הרב עובדיה. החל מסטודנט שעובד בבר תל אביבי ועד לבעל תואר שני שמנהל חטיבה עסקית בחברת הייטק מצליחה, גברים ונשים כאחד, כולם ככולם אמרו לי בצורה חד משמעית: אנחנו מצביעים ש"ס, למה? הרב עובדיה הגדול אמר. אך עכשיו מודים כולם, כבר לא כך הדבר.

עם לכתו של הרב עובדיה יוסף דברים התערערו ולמרות שיהודה - הברמן התל אביבי שסיפרתי לכם עליו אמר לי בבחירות האחרונות: "אני לא ממש מתחבר לאריה דרעי, אבל הרב עובדיה אמר אז אני אצביע, כי מי אני שאפקפק בו..." אז זהו שעכשיו, כשהרב כבר לא פה בכדי להגיד מה נכון ומה לא, בנוסף לאין סוף חקירות, התבטאויות והתנהגות שנויה במחלוקת וכל הבלאגן שסובב את מנהיג ש"ס אריה דרעי, ליהודה כבר קשה להגיד לי את אותן מילים באותו ביטחון נועז, ואת ההרגשה הזאת אני מקבלת מהרבה מאוד צעירים וצעירות, מזרחים ומזרחיות, שהרגישו שייכות ובית לרב עובדיה - אבל כבר ממש לא מרגישים את אותה שייכות לש"ס. לאן הם ילכו אני שואלת את עצמי, למי הם יצביעו? הרי שמאלנים הם לא, אבל הם גם לא מרגישים שיש איזו מפלגה היום שתייצג ותכבד את השורשים מהם הם באו - במחנה הימין, כזו שתישאר נאמנה למסורת אך באותו זמן תכבד את הליברליות שאיתה הם חיים היום בשלום.

הירידה בסקרים של מפלגת ש"ס שמבשרת שיש סיכוי שגם לא תעבור את אחוז החסימה היא לא מקרית. עוד ועוד מצביעי ש"ס כבר לא יכולים לחיות בשלום עם מה שקורה בהנהגה, לא מאמינים שהרב עובדיה היה מקבל את מה שקורה היום ולא יכולים להמשיך ולהיאחז ברב שכבר לא איתנו - כשמי שמוביל את הבית של הרב עובדיה מגלם בדיוק את ההיפך מהטוהר והיושר שייצג הרב במשך חייו. מצביעי ש"ס רבים כבר לא יכולים להשלים עם זה ורובם מורכב מאותו גוש מזרחי שהתחיל כנוער שרצה שוויון וראה ברב עובדיה הרבה מעבר לרק "דת" אלא מנהיג רוחני שקיבל אותם ונאבק עבורם, והיום זה פשוט כבר לא קיים.

שאלתי את יהודה למי יצביע, "לא יודע" הוא אמר לי, "אני לא מרגיש שייכות לאף מקום. אני לא חרדי, אני לא שמאלני ומה שנשאר לי זה או הליכוד או הבית היהודי. בליכוד אני מרגיש שהמרכיב החברתי חסר, אותו מרכיב שהיה כל כך נוכח אצל הרב עובדיה למרות דעת התורה שבסופו של יום קבעה את הכל, מה עוד שהקפיטליזם מוביל את כל ההנהגה בליכוד ולי קצת קשה עם זה."

ומה עם הבית היהודי אני שואלת, "האמת, בבית היהודי יש אמונה יש גם חברתיות, אבל אני פשוט לא מרגיש שמזרחי ליברל צעיר כמוני יכול למצוא שם בית", למה אני שואלת, "אני לא יכול לשים את האצבע על משהו, זו פשוט ההרגשה שלי" עונה לי יהודה בעצבות משהו.

יחד עם יהודה ישבה עוד חבורה של עריקי ש"ס, או איך שהם מכנים את עצמם: "חוזרים בשאלת ש"ס", וכולם ככולם הנהנו בראשם עם ניתוח המפלגות שנתן לי יהודה.

לא יכולתי שלא לצאת מהמפגש הזה עם תחושה לא קלה. הרי גם אני כשיכולתי להצביע בפעם הראשונה בגיל 18 הצבעתי לרב עובדיה. לא לש"ס, לרב עובדיה. למה? אין לזה הסבר מושכל מלבד תחושת שייכות מזרחית אותנטית. עם הזמן נכנסו לחיי ערכי אידיאולוגיה רבים ונוספים שגרמו לי ללכת בדרכים פוליטיות אחרות, אך הלב תמיד הרגיש שייך לרב. ואם נאמר את האמת כבר הרבה שנים שהוא לא מרגיש שייך לאותו מקום שאז נתפס כלוחם כנגד האפלייה והיום נתפס כמי שמנציח אותה, וההבדל ביני לבין חבורת בני גילי שפגשתי היא שהם נשארו נאמנים בעל כורחם כל עוד הרב היה חי וגם אחרי לכתו, אך עכשיו הם אומרים בפה מלא – לא עוד.

אז מה יהיה איתם? לאן ילך הקול החשוב, הערכי והכל כך אותנטי הזה?

לפני שהלכתי הם שאלו אותי אם אני חושבת שעד הבחירות הקרובות תהיה להם אלטרנטיבה לבית חדש, אמרתי להם שאני מאוד מקווה שכן ושאני אהיה הראשונה שתלך איתם לבית הזה.

יש לי מסר אליכם נבחרי הציבור המכהנים, אל לכם פוליטיקאים יקרים לזלזל בכוחו ובמוחו של השבט המזרחי הזה שהיה כה נאמן לערכיו כל כך הרבה שנים. הדור הזה הוא עתיד המדינה. הוא הצאצא של מי שבנה את ש"ס והוא זה שיבנה את המקום הערכי והאמיתי הבא במחנה הימין בישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!