הד"ר פתח את המזוודה - וגילה אוצר • בלעדי

המוזיקאי הוותיק וחוקר החזנות ד"ר מרדכי סובול, ראה בחייו הרבה דברים שונים ומפתיעים, אולם שום דבר לא הכין אותו לשיחת הטלפון הבאה. על הקו היה פקיד הדואר של הסוכנות המקומית בפ"ת. "מר סובול, האם אתה ממתין לחבילה מחו"ל?". סובול ענה בשלילה, והפקיד המשיך: "הגיעה אלינו מזוודה ובה ספרים וקלסרים עם תווים של מוזיקה. שכנראה ממוענת אליך אשמח אם תקפוץ הנה".

סובול שם פעמיו למקום, וכשהגיע גילה מזוודה כשעליה רשום שמו כנמען באנגלית: "לכבוד ד"ר מרדכי סובול, ישראל". שום פרט נוסף, כגון כתובת או עיר מגורים - לא נרשם. סובול לקח את המזוודה לביתו, וכשפתח אותה גילה אוצר של ממש: תקליטים נדירים, ספרי תווים ומה לא.


המזוודה שהמתינה לסובול בדואר

נחזור מעט אחורה. לפני כעשר שנים התקיים בארה"ב ערב יוקרתי - 'כינוס חזני ארה"ב וקנדה', בו השתתפו רבים מעולם החזנות, ואף סובול הוזמן אליו. במהלך הערב ניגש אליו יהודי מבוגר, שסובול לא הכירו, והציג את עצמו: "נעים מאד, שמי דוד פינקלשטיין, ואני חזן מקליבלנד".

"אני מכיר חזנים לבית משפחת פינקלשטיין", מספר סובול ל'בחדרי חרדים'. "ישנו החזן מאיר פינקלשטיין ואחיו החזן אריה פינקלשטיין. אבל חזן בשם דוד פינקלשטיין? לא ממש הכרתי. החזן דוד פינקלשטיין אמר לי כי אינו קרוב משפחתם. עשינו היכרות, ואז שח לי החזן המבוגר: "יש לי ספריית מוזיקה אדירה, ויום אחד אתה תקבל אותה".


הפתק על המזוודה. הנמען: מרדכי סובול, ישראל

לפני כחודש נפטר בקליבלנד החזן דוד פינקלשטיין בשיבה טובה, והוא בן 96. אשתו עשתה כמצוותו, וארזה את החומרים הנדירים בשתי מזוודות. האשה, שלא ידעה את כתובת מגוריו המדויקת של סובול, רשמה על המזוודות : "לכבוד ד"ר מרדכי סובול, ישראל". אחת מהן כבר הגיעה ליעדה, והשנייה נמצאת בימים אלו בטיפול דואר ישראל.

תכולתה של המזוודה השנייה עדיין עלומה, זאת משום שלא הגיעה עדיין לידיו של סובול, כאמור. אולם המזוודה הראשונה לכשלעצמה, מכילה אוצרות של ממש. סובול מעיד שהוא התרגש במיוחד כאשר גילה מה יש שם: ספרי תווים של חזנים גדולי החזנים בעולם, וקלסרים עם דפי תווים של מקהלתו של פינקלשטיין המכילים מגוון יצירות שהוא ביצע בשבתות, מתוכן גם יצירות שכתב פינקלשטיין עצמו.


תכולת המזוודה. "אוצר של ממש".

בנוסף, נמצאו במזוודה ספרי תווים של החזנים ברוך שור, אליעזר גרוביץ', אברהם בער, ועוד רבים וטובים. כמו כן - ארבעה תקליטים של החזן זבולון קווארטין, תקליטים של החזן לייבל׳ה ולדמן, תקליטים של החזן משה קוסביצקי ושני תקליטים של החזן יוסל'ה רוזנבלט. מעל הכל - גם תקליט "ייצור ביתי" של החזן ישראל הכהן שור - "זמירות ליל שבת", שהוא ככל הנראה בין הבודדים בעולם. "ביררתי עם אספנים בעולם, והם לא מכירים עותקים נוספים", מספר סובול.

האוצר הכיל אף את כל סדרת "המוזיקה היהודית המודפסת", בת לא פחות מששה עשר חוברות הכוללת גם את שני ספריו של החזן צבי ויינטראוב - "שירי בית השם". סובול, מייסדה ומנהלה של מקהלת החזנים 'יובל' ומי שנחשב על ידי רבים למחייה החזנות בדורנו, גילה שם גם אוצר מרגש במיוחד: 'סדרת יובל', של תקליטים שהופקו ושווקו על ידי עיתון 'הארץ' ו-'יובל' (של אז) וכל זה במסגרת המבצע 'מוזיקה לעם'. על התקליט מופיעים שני סמלים: האחד של 'הארץ', השני של 'יובל'.


התקליטור של הרשמן ששווק על ידי עיתון הארץ

בניגוד לתקופה שלנו, בה הוצאת אלבום היא יחסית פשוטה אודות להתקדמות הטכנולוגיה (אם כי עדיין לא זולה), בשנים בהן הוקלטו התקליטורים העתיקים היה זה עסק יקר של ממש, ולא פחות מכך - מסובך טכנית. התקליטים מגושמים, הסאונד אינו נקי ומלא רעשים - הן של התקליט והן של הפלסטיק, להבדיל מההקלטות של היום - שהכל נעשה בצורה דיגיטלית. אז המסלול שעבר חזן עד שראה התקליט שלו אור - היה קשה ומסובך: תיקון של משפט זה או אחר, או העלמת צרידות של החזן - היו כמעט בלתי אפשריים. זו הסיבה שאם לעיתים נעשו אי אלו טעויות אנושיות או טכניות בהקלטה, הזמר או החזן התנגדו להפצה, הקלטה נוספת לא בוצעה, התקליט לא יצא לאור, והיום עותק שכזה - הפך לנדיר.

אז למה האוסף הנדיר כל כך נשלח דווקא לסובול? "תשובה וודאית אין לי לענות על כך", הוא אומר בכנות. "ייתכן בגלל ההבטחה של פינקלשטיין בכנס ההוא, וייתכן שאשתו גילתה תושייה לאחר לכתו, וחסה על האוצר. אולי ביררה אצל חברים, אולי בדקה באינטרנט אצל מי ימצא האוסף בית חם. בסופו של יום זה הגיע אלי, ואין מאושר ממני".


סדרת התקליטים "המוזיקה היהודית המדפסת"

לא רבים יודעים, אבל מרדכי סובול הוא אספן וותיק של תקליטים. "ברשותי לא פחות מ-4,000 כאלה, ואני ממשיך לאסוף" מגלה סובול. "משפחות רבות של אנשים שהחזיקו במאגרים כאלה של תקליטים שולחים לי אותם אחרי מות יקיריהם".

סובול חותם: "בניגוד לדיסקים הנקיים מידי, אולי אפילו סטריליים מדי לטעמי, מהתקליטים הישנים והחורקים בוקעת מוזיקה אנושית שתחיה לעד, ואני לא מסכים שהפורמט הזה ייעלם מן העולם. אני נלחם בזה, כי זאת מדיה חשובה מאד, שאסור שתרד מעל בימת ההיסטוריה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!