המוזיקה של קרליבך: ההשפעות, מודז'יץ והשריקה המפורסמת • מרתק

בעבר כתבתי מאמר לא ארוך, ניתוח מוזיקלי קצרצר של המוזיקה של ר' שלוימה. המאמר ההוא היה יריית הפתיחה למחקר מעמיק יותר על המוזיקה של ר' שלוימה. במהלך השנתיים האלה למדתי רבות על ר' שלוימה. במאמר הזה אפרט בקצרה את כיווני המחקר עד היום.

א. השריקה המפורסמת. אין יותר מזוהה עם שירתו של ר' שלוימה, כמו השריקה המפורסמת, השריקה הקדושה. שריקה אינה שירה, היא בעצם בין שירה לנגינה בכלי נשיפה. מלבד הרעיונות המחשבתיים שהיו לר' שלוימה על השריקה, יש כאן ביטוי נוסף, מוזיקלי: הפה הוא בעצם כלי נגינה. נקודה זו היא נושא לדיון מעמיק בקרב המוזיקולוגים, כאן ר' שלוימה נוקט עמדה מעשית.

ב. ההשפעות המוזיקליות על ר' שלוימה. מספר מקורות השפיעו על ר' שלוימה: ההשפעה המרכזית היא ניגוני החסידים. השפעה הראשונה הייתה בהיותו כבן 4, אז נפגש עם ר' מוישלה והניגון המפורסם, סיפור שסיפרו ר' שלוימה רבות. ניגון זה השפיע עמוקות על ר' שלוימה, ואף נמצא בנוסח של ר' שלוימה לתפילת שחרית בשבת בבוקר על המילים "נשמת כל חי" ו"צור ישראל". מוטיבים מהשיר ניתן למצוא בשירים אחרים של ר' שלוימה. ההשפעה החזקה ומרכזית היא ניגוני 'באבוב', 'חב"ד' ובעיקר מודז'יץ, לשם הביאו חברו בישיבה, ר' בן ציון שיינקר (עוד כמה ימים היארצייט הראשון שלו), עד שר' שלוימה אמר, שבכל שיר שלו יש שיר של מוד'זיץ (נסביר בהמשך בע"ה).

ההשפעה הנוספת המרכזית היא המוזיקה האמריקאית: ה'קאנטרי', ה'פולק', ה'גוספל', ובעיקר ה'בלוז'. למעשה ר' שלוימה היה נוכח, ויצר יחד עם המוזיקאים הגדולים בשנות החמישים והשישים בקליפורניה, חלקם הגדול נהיו אחר כך היוצרים המרכזיים של ה'רוק'. ניתן לומר שר' שלוימה הוא 'אבי הרוק החסידי'. היו עוד מספר השפעות פחות מרכזיות, שלא נדבר עליהם במאמר זה.

ג. ברוב שיריו של ר' שלוימה, המוטיבים מורכבים בעצם מאקורדים. או במצב היסודי או בהיפוכים. את האקורדים במצב היסודי ניתן למצוא בקפיצות של 'טרצה', ואת ההיפוכים ניתן למצוא בקפיצות של 'קוורטה', 'קוינטה' ו'סכסטה'. צלילי המוטיבים יהיו בעצם צלילי האקורד במצב יסודי או בהיפוכים, כשלעתים ר' שלוימה ידלג על צליל אחד, ולעתים הוא יוסיף צליל אחד שאינו מצלילי האקורד. לדוגמה: השיר 'אב הרחמים', בסולם 'רה מינור', כפי שכתבו ר' שלוימה בחוברת התווים שהוציא. צלילי השיר הראשונים הם: 'לה-פה' במרווח 'סכסטה'. צלילים אלו הם בעצם הצליל הראשון והצליל האחרון של אקורד Dm בהיפוך השני שלו. גם במילה הבאה, 'הרחמים', הרי זה אקורד Am במצבו היסודי. עוד דוגמה מעניינת: בשיר "למען אחי", בצליל הרביעי והחמישי, יש קפיצה של סכסטה, שזה בעצם אקורד Am בהיפוך שני. כנראה שמוטיבים אלו הם כוונתו של ר' שלוימה שבכל שיר שלו יש שיר של מודז'יץ. ולא כאן המקום להרחיב. נקודה זו היא גם הסיבה שקל ללוות את שירי ר' שלוימה בשני קולות.

עוד מוטיב קלאסי, בדרך כלל ארבעה צלילים בסדר עולה או יורד במרווחים של 'סקונדה'. לדוגמה: תחילת הבית השני של אשא עיני, במילה עזרי וכו'. עוד מוטיב הוא, שניים שלושה צלילים המרווחי 'סקונדה', ואז קפיצה של 'קוורטה' 'קוינטה' או 'סכסטה'. לדוגמה, תחילת השיר "למען אחי". או הפוך קפיצה, ואז במרווח 'סקונדה' כמו תחילת השיר "אשא עיני". עוד מוטיב קלאסי בהרבה שירים הוא השימוש ב'סווינג'. רבע מנוקד ואז שמינית, ואחריה שני רבעים או חצי. או שמינית מנוקדת ואחריה חלקי 16. מוטיב זה יש בו מן ההשפעה ה'בלוזית'. עוד מוטיב מרתק יש בכמה משיריו זהו מוטיב המזכיר את הסולמות הפנטטונים מהמזרח הרחוק, בעיקר מהמוזיקה הסינית. ואכן במוזיקת הבלוז נעשה שימוש רב בסולמות פנטטונים.

ר' שלוימה ברבים משיריו משתמש במספר מוטיבים מצומצם אשר חוזרים על עצמם בווריאציות שונות. זה אחד הסודות הגדולים ששיריו כל כך פופולריים עד היום, כי השר מרגיש שהוא נמצא במקום מוכר וידוע, ומרגיש ביטחון.

ד. ישנם לעתים שינויים ששינה ר' שלוימה בשיריו מזמנים שונים. הדבר נובע, לדעתי, לא משכחה של השירים, אלא מרעיון האלתור שהוא נושא מקודש במוזיקת ה'בלוז' וה'ג'אז'. זה גם הסיבה לשינוים של ניגון אחד על מילים שונות או ניגונים שונים על מילים מסוימות.

ה. בתזמורות המלוות את ר' שלוימה, ניתן לשמוע כמה סגנונות שונים. תזמורת המנגנת בסגנון ה'קנטרי'. תזמורת המנגנת בסגנון 'בלוזי' או תזמורת המנגנת רוק של שנות השישים ואף השבעים.

ו. את רוב שירי ר' שלוימה, ניתן ללוות בשלושה או ארבעה אקורדים. אין זה בגלל שר' שלוימה לא ידע אקורדים. זה תבנית 'בלוזית' קלאסית ומוכרת, פשטות בשירים. אך בעין בוחנת הרבה אפשר להרחיב את האקורדים הפשוטים למורכבים ומורכבים מאוד, כנהוג במוזיקת הג'אז.

ז. לא ידוע לי על ממשק בין ר' שלוימה לחזנות מסורתית קלאסית. סביר שהיה. אבל ישנם קטעים של ר' שלוימה שיש בהם רצ'טטיב חזני מובהק. אך יותר ניכר בקטעים מאולתרים אלה את השפעת שירי ה'גוספל'. גם במנהגו ללוות באלתור את השרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!