גרוזמן מנתח ועושה סדר במצבה של ש"ס

שער עיתון 'הדרך', ביטאונה הרשמי והחדש של ש"ס, בישר בסוף השבוע שעבר על שובה של המתיחות בין המפלגה החרדית-ספרדית ובין היו"ר שלה לשעבר אלי ישי. "זו כפיות טובה למרן", הכריזה הכותרת, ומתחתיה צוטטו ארבעת חברי מועצת החכמים של המפלגה, שהגדירו את דבריו של ישי "דברי בלע חמורים שנאמרו כלפי התנועה הקדושה". הרקע למתקפה הוא דברים שהשמיע ישי כמה ימים קודם לכן, בריאיון לתחנת הרדיו 'גלי ישראל'. "אם מרן היה בחיים, היה שולח את דרעי הביתה", אמר. "אריה דרעי שיקר את הרב לא פעם. גם בעניין אוסלו".

זו לא הפעם הראשונה שאלי ישי תוקף את דרעי פומבית, והמדיניות של ש"ס עד עתה הייתה להתעלם מקיומו. מתקפה חריפה כזו מגלה שש"ס רואה בישי יריב משמעותי. יומיים אחר כך, במוצאי שבת, התבררה הסיבה לכך. סקר שערך פרופ' קמיל פוקס בעבור ערוץ 10 צפה כי ש"ס לא תעבור את אחוז החסימה בבחירות הבאות, וכי היא חזקה מ'יחד', מפלגתו של ישי, במנדט אחד בלבד.

תוצאות הסקר האחרון לא היו חדשות להנהגת ש"ס. ראשי המפלגה מחזיקים כבר חודש בסקר פנימי שתוצאותיו דומות. את הסקר לא ערכו אנשיו של דרעי, אלא דווקא מקורביו של יו"ר מועצת החכמים, הרב שלום כהן.

בתקופה האחרונה שוררת מתיחות בינם ובין דרעי, והם ביקשו לבחון מה מצבה האמיתי של המפלגה בראשותו. המסקנות שהתקבלו נודעו גם לדרעי, שהבין כי המצב קשה משחשב. אנשיו של הרב יזמו מהלך עצמאי של ניסיון להסדר עם הרב מאיר מאזוז, פטרונה הרוחני של 'יחד'. הרב יעקב כהן, בנו של יו"ר המועצה, נפגש ישירות עם הרב מאזוז והציע לו איחוד שורות מוחלט והחזרת המצב לקדמותו - למציאות שבה קיימת רק מפלגה חרדית ספרדית אחת. הרב מאזוז סירב לכך, והסכים רק לריצה משותפת של שתי המפלגות תחת רשימה אחת, כשהמקומות ביניהן מחולקים בשווה, הצעה שבש"ס סירבו לקבל. לא חלף זמן רב עד שהמצב הלא פשוט בסקרים, זה שגרם לראשי ש"ס לדרוש שלום, הביא אותם לבחור בדרך החלופית - מתקפה ישירה וחריפה על ישי.

דבר כישלון המגעים פורסם בזמנו בתקשורת החרדית, אולם הנימוק שהציג הרב מאזוז בפגישה לא דלף עד עתה, והוא מלמד הרבה על ההוויה הספרדית בעידן שאחרי הרב עובדיה יוסף. את הסיבה לסירובו להתאחד לחלוטין עם ש"ס הסביר הרב מאזוז בכך ש"אני לא כפיל של הרב עובדיה". הוא הבהיר שבמהלך כל השנים ראה ברב עובדיה את מנהיג-העל של היהדות הספרדית ומי שהרים את קרנה, והוא חלק עליו רק בסוגיית היחס לפשרות טריטוריאליות עם אויבי ישראל. מאזוז כבר השמיע בעבר דברים דומים, אולם זאת הפעם הראשונה שהוא מצהיר במפורש שבשל ההבדלים הללו, בעידן הנוכחי אין מקום למפלגה אחת בלבד במרחב הדתי-חרדי-ספרדי. זו אמירה עקרונית שחורגת מעבר ליריבות הפוליטית בין דרעי לישי, ונוגעת בשאלות מהותיות שהחרדיות הספרדית מתמודדת איתן כעת.

אמירתו של הרב מאזוז מתכתבת עם תחושותיהם של רבים ברחוב הספרדי. היהדות הספרדית מגוונת לא פחות מזו האשכנזית, על שלל קהילותיה וחצרות אדמו"ריה, אולם בשל נוכחותו של דמות ענק כמו הרב עובדיה, הגיוון הזה מיעט לעלות אל פני השטח. ש"ס הארצית הייתה תמיד שלטון "פדרלי", שמפעם לפעם נדרש לכבות שרפות מקומיות. גישתו ההלכתית של הרב עובדיה אינה דומה לגישה הקבלית של רבני משפחת אבוחצירא, למשל. גם שאיפתו לכונן קודקס הלכתי ספרדי אחיד לא תאמה את גישתם של רבני עדות שונות, ובהם למשל יוצאי מרוקו שביקשו לשמר את מנהגיהם הוותיקים. רבים רואים היום ברב עובדיה מי שהביא את היהדות הספרדית שומרת המצוות למעמדה הנוכחי, אך סבורים שכעת הגיע הזמן לפרק ב'. ההגמוניה שהתאימה לקהילה שנלחמה על עצמאותה בשנות השמונים ונדרשה לאחד שורות תחת רועה אחד, הם אומרים, לא בהכרח מתאימה כעת.

היעדרו של הרב עובדיה יוסף איננו השאלה היחידה שש"ס מתמודדת איתה כעת. ברקע ישנם גם שינויים תרבותיים שחלו בחברה הישראלית לאורך השנים. בעת הקמתה, ש"ס הייתה בית כמעט יחיד לקהל מסורתי שלא מצא עצמו במקומות אחרים. המפד"ל דאז הייתה בעלת גוון מגזרי, ורשימת הליכוד כללה פחות חובשי כיפות.

ש"ס הרימה את גאוותם של רבים. בשנותיה הראשונות היא שילבה ברשימה לכנסת לא רק עסקנים אלא גם דמויות רבניות מובהקות, כמו הרב יצחק פרץ והרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה. רבים הרגישו אז שסוף סוף קם גוף פוליטי שמדבר בשפתם. עצם הקמתה חולל שינויים חברתיים נרחבים, בהם גם תנועת תשובה המונית.

במידה רבה, הקשיים האלקטורליים שבהם היא נתקלת כעת מלמדים דווקא על כך שהיא הצליחה במשימתה. המפד"ל שינתה את שמה לבית היהודי ופתחה את שורותיה לכלל האוכלוסייה, והליכוד יכול לשמש בית לכל אדם מסורתי. הקהל החרדי-ספרדי ימשיך להזדקק לייצוג פוליטי, אולם כדי שש"ס תמשיך להיות בעלת נוכחות בולטת במפה הפוליטית הישראלית, היא נדרשת להמציא את עצמה מחדש.

כמו תמיד, תהליכי עומק מתחברים להתרחשויות שהן לעתים מקריות. היריבות בין דרעי לישי לא הייתה משמעותית כל כך, אילולא הייתה מתקיימת בשעה שמסביב כל הקלפים מחולקים מחדש. ש"ס היא הרבה יותר ממפלגה; היא תנועה חברתית שנמצאת בפרשת דרכים. יש הממהרים להספיד אותה, אולם זה מוקדם מדי. הניסיון לחזות התרחשויות פוליטיות עשוי לעתים להצליח, אולם מורכב הרבה יותר לחזות התרחשויות תרבותיות. רק העתיד ילמד כיצד תיראה ש"ס בשלב החדש שנפתח בפניה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!