אף אחד לא יכול להיות במקום האמא // הרב בן ציון נורדמן

גשם של דמעות - השבוע ציין עם ישראל את יום פטירת רחל אמנו שנפטרה בדרך לארץ כנען ונקברה בבית לחם.

מסופר על אחד מגדולי ישראל שהגיע פעם לקבר רחל וראה את מאות העולים לציון חוגגים במקום וסועדים את ליבם. ניגש לקבר ואמר: "למען האמת לא כל כך מתאים לאכול במקום קדוש כזה, אבל רחל, את אימא, ואימא רוצה שהילדים שלה יאכלו ויסעדו את ליבם".

זו אימא. רחל היא האימא של כולנו. האימא שדואגת ומתמסרת לילדיה הרבה אחרי שעברה לעולם האמת. והרי לא קל להגיע לקבר רחל, האתר המבודד בשכונה עוינת. רחל ביקשה להיקבר דווקא כאן, על אם הדרך. מספרים לנו במדרש כי אמרה רחל: יום יבוא וילדיי יגורשו מאדמת ישראל ע"י נבוזראדן, אני אהיה התחנה שלהם לפרוק דמעותיהם וצרתם.

והתחנה הזו פורחת וקיימת עד היום. מקום פורקן לדמעות בני ישראל, לצרותיהם ולשמחותיהם. לאימא מספרים הכול. ואימא יודעת הכול.

מנכ"ל המרכז הארצי למקומות הקדושים, ידידי הרב יוסף שוינגר סיפר לנו שמשנה לשנה המקום הומה יותר אנשים המרגישים וחשים כי המקום הוא קדוש הפועל ישועות ונפלאות לכל אדם באשר הוא.

השבוע חנכנו בחדרה מעון ילדים בשכונת ויצמן. בטקס חנוכת הבית סיפרתי על תפקידה הגדול והמשמעותי של אם בישראל, שהיא הכול עבור הילד. חזרתי על דברי המדרש הנודעים כי באחת הגזירות הקשות על בני ישראל, קם אברהם ממקום מנוחתו וביקש לפעול עבור בני ישראל ולא עלתה בידו, אחריו קם יצחק וביקש, יעקב, עד שבאה רחל ביקשה ופעלה. כי כשאימא מבקשת היא פועלת.

הדגשתי בדבריי כי אנחנו במעון לא באים בתפקיד של אימא. אף אחד לא יכול להיות במקום האימא. אנחנו בסך הכול רוצים להעניק הרגשה דומה. להיות תחליף הכי קרוב לאימא. הכי דומה לאימא. זה המודל המקורי מיומות עולם לטיפול מסור ואוהב.

סיפרתי על אחד מגדולי ישראל שבאה לפניו אשה קשת יום וביקשה ישועה עבור בנה. פעם ופעמיים ביקשה והצדיק כמו לא שומע ולא מגיב. רק משבכתה במר ליבה הבטיח לה הצדיק ישועה. מששאלה האישה את בעלה: אז למה נתת לי לחכות עד כה? נענה הצדיק ואמר: "רציתי קצת דמעות שלך עבור הילד, כי אין כמו דמעות של אימא לילד".

רחל אמנו שופכת דמעות כמים, עד שבת קול יוצאת ואומרת: "רחל, מנעי מבכי קולך... ושבו בנים לגבולם". כי אין כמו דמעות של אימא.

בקבורת רחל נאמר בתורה "היא מצבת קבורת רחל עד היום הזה". חלק בלתי נפרד מהחיבור למקום הקדוש היא האמונה, אמונה בצדיקים, אמונה בתורה ובאימהות הקדושים.

האמונה היא כוחם של בני ישראל בכל הדורות ובכל המצבים. איך אומר וחוזר ואומר מורינו ורבינו הרב יצחק דוד גרוסמן שליט"א: אמונה היא המשכה. כשאדם מאמין הוא ממשיך לעצמו את הישועה. כשאנו מאמינים בכוח האבות והאימהות – אנחנו פועלים ומושכים במו ידינו את הישועה.

בפרשת השבוע פרשת וירא שוב אנו נפגשים עם אברהם אבינו אבי המאמינים – אבי האמונה. זה לא היה מובן מאליו באותם ימים. מוקף בעובדי אלילים יצא אברהם למסע האמונה – גם שהיו לו שאלות וגם כשהדברים הגיעו בקושי רב.

הבדל דק יש בין ראיה לאמונה. בדורנו כיום יש צורך לפרוט את האמונה לפרוטות, להמחיש את כוח האמונה. בשבוע האחרון זכינו ב'מדעים ויהדות' לבחינה המשולבת של אמונה וראייה, זו הנאמרת בקריעת ים סוף - "ויראו... ויאמינו".

ביום שישי האחרון, ז' בחשוון, החל עם ישראל לבקש על גשמים: "ותן טל ומטר לברכה". ביום זה סיגלתי מנהג יפה בבתי הספר ובגנים להעניק מתנת חורף. בשנה שעברה זה היה מטריות והשנה צעיפים. כל תלמיד ותלמידה קיבלו צעיף נאה כשי. החגיגה הייתה בעיצומה. שמש קופחת בחוץ והילדים שבים עם צעיפים לביתם.

סיפרתי להם על כך שלמעשה החורף כבר החל לפני שלושה שבועות בשמיני עצרת ובכל זאת חיכינו עם בקשת המטר עד עכשיו. וכל כך למה? כי אנחנו מחכים עד שאחרון היהודים מעולי הרגלים ישוב לביתו כדי שלא ייתקע חלילה בדרכים הגשומות.

שאלתי את הילדים: וכי יש לנו היום בית המקדש? יש היום את הבעיה הזו של עולי רגלים? אז למה אנחנו מחכים עד ז' בחשוון?

אמרתי להם כי את התקנה הזו שנועדה לטובת ולרווחת בני ישראל אסור לנו להפסיק. לא עוצרים תקנה חשובה שכזו, כדי להזכיר לנו לדורות: עלינו לדאוג שלא יהיה אדם בצער חלילה. תקנה שנועדה להטיב עם הבריות אסור להפסיק אותה.

אמרתי לתלמידים: אמרו שגם השנה התחזית לשנה שחונה ואנחנו בכוח האמונה נפריך את התחזית. אתם צריכים לבקש חזק על הגשם, על טל ומטר. עד כה נמנענו מלבקש, אבל עכשיו האדמה צריכה את זה, עם ישראל צריך לגשם. בואו נבקש יחד. הילדים התכסו בצעיפים וביקשו בקול גדול: "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה".

שרנו יחד משירי החורף והילדים הלכו הביתה בעליצות ובשמחה, עטופים בצעיפים. שעות אחר כך התקדרו השמים בעבים ומטר ניתך ארצה בששון. זה היה מפגש של אמונה וראייה.

חורף בריא ושמח

שבת שלום ומבורך

הרב בן ציון (בנצי) נורדמן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!