האמא שלימדה אותנו את מעלת הוויתור // יוסי הלפרין

לא כולנו יודעים כמה יש לנו להתאבל, ובמה אנו חייבים לזכור את 'מאמע רוחל' שלנו. לזכור למול עינינו את ההתנהגות האצילית והנדירה שלה, הנדירה אולי בהיסטוריה כולה. לא כולנו יודעים עד היכן מגעת היא המסירות נפש והוויתור הלא אנושי שרחל ויתרה. בטור זה, נעלה בקצרה את סיפורם של יעקב רחל ולאה, נעמיק את ליבנו להבנת המעשה שרחל ביצעה, ונשכיל מתוכו את המסר המחלחל והמפעים, אותו רחל מנחילה לאלפי דורות צאצאיה, עם ישראל.

הסיפור הידוע לכולנו הוא: שכשיעקב מגיע לשאת את רחל לאשה, היא מזהירה אותו שאביה לבן הוא רמאי, וינסה להביא לו כלה אחרת במקומה. יעקב מוסר לרחל סימנים מוסכמים ביניהם, והתוכנית היא, שבחופה הוא ישאל אותה על אותם סימנים, וכך לא תיווצר טעות. ערב החתונה מגיע לבן ומודיע לרחל שהיא לא מתחתנת היום, אלא אחותה לאה היא זו שהולכת לחופה!! מה עושה רחל? במקום לגשת ללאה ולומר לה שחבל מאד שהיא תיגש לחופה, כיון שיש סימנים והיא תתבייש לשווא, או אפ' לשתוק ולתת לעניין להתפוצץ מעצמו. במקום זה היא ניגשת ללאה, ומוסרת לה בגבורה את הסימנים, ובכך מפסידה ביודעין את בעלה העתידי, אך מבטיחה את מניעת הבושה מאחותה הגדולה.
עד כאן הכל טוב ויפה.

אך אם מתבוננים בפסוקי התורה מגלים דבר פלא. כאשר ראובן בנה של לאה מביא לאמו דודאים, רחל מבקשת מאחותה להביא לה מהדודאים. ומכאן הדיאלוג ביניהם נהיה תמוה יותר ויותר. טוענת לאה כנגד רחל "המעט קחתך את אישי הלקחת גם את דודאי בני??". יעקב אבינו היה שוכן דרך קבע באוהלה של רחל, ולאה באה וטוענת לרחל שהיא לוקחת לעצמה את יעקב.

נשאלת השאלה מאליה, כיצד לאה טוענת כדבר הזה, בעוד שכל עצם היותה לאחת מנשי יעקב זה בזכות רחל בעת שמסרה הסימנים? וכי שכחה לאה את הדבר? וממשיכה הפליאה, כי בפסוק לאחריו אומרת רחל "לכן ישכב עמך הלילה". במקום להזכיר ללאה ולהעמיד אותה על מקומה, היא שותקת ומסכימה איתה. דבר פלא.

כתוב בספרי הסוד, שלעולם לא ידעה לאה שרחל מסרה לה סימנים!!! יעקב אבינו למד עם רחל הלכות חנ"ה {חלה נדה והדלקה} וסיכם עם רחל שבליל החתונה הוא ישאל אותה על הלכות הללו, וידיעתה תהיה הסימן שהיא רחל האמיתית. רחל מגלה שלאה נכנסת תחתיה לחופה, היא ניגשת ללאה ואומרת לה "מזל טוב אחותי היקרה, את הולכת להקים בית קדוש ונאמן בישראל, ובתור אשה יהודייה ישנם הלכות שאת צריכה לדעת אותם". וכך רחל מוסרת ללאה את הסימנים מבלי שתדע כלל שכרגע היא קיבלה את הקודים לביתו של יעקב!!! ולכן לאה טוענת כנגד רחל שיעקב תמיד שוכן אצלה. וכאן מתגלה גבורת ההבלגה של רחל, שבמקום לדפוק על השולחן, ולעשות ללאה סדר בהשתלשלות הדברים, היא שותקת ומסכימה עמה!!

אנו מגדירים את המעשה של רחל במילה הבנאלית 'וויתור'! זאת כיון שאין לנו בלכסיקון העברי או הכללי שום מילה שתתאר לנו את עוצמת מסירות הנפש של רחל. הרי אם ישנה בחורה שהתארסה עם בחור ומגיעה אליה בחורה אחרת ומבקשת ממנה לוותר לה על בעלה, והיא משום מה מסכימה, זהו מעשה ויתור! ואם היו אומרים לכלה שהחתן שלה עתיד להיות אביו של הרמב"ם ואשתו תזכה להיות אמא של הרמב"ם, זהו ויתור גדול יותר. אך במקרה של רחל ויעקב, מבלי שביקשו מרחל לוותר, והיא יודעת בדעה ברורה שהחתן שלה הולך להיות אביהם של י"ב שבטי ישראל, הוא עתיד להיות אבא של משה ואהרן, של כל נביאי ישראל לדורות, אביהם של רשב"י ורבי מאיר בעל הנס, רבי עקיבא רבי טרפון ורבי יהושע, אביהם של רש"י וכל הראשונים, אבא של הרמב"ם והרמב"ן, השו"ע והרמ"א, הבעל שם טוב והגר"א, אבא של ה'בן איש חי' הרב עובדיה והחזון איש!!!! אבא של כל מליוני היהודים לדורי דורות, כל הקדושים שמסרו עצמם על קידוש ה'! ורחל יודעת שאשתו של יעקב תהיה אמא של כל הקדושים הללו, ובכל זאת היא ויתרה. זה לא ויתור!! זאת מסירות נפש של ממש! ומה הייתה מטרתה היחידה? שלא תתבייש אחותה! הרי אם נחשוב על כך בהגיון, אפילו יהודי פשוט שיש בו קצת ערכיות, אם היה נקלע לסיטואציה שהיה קובע עם כלתו קודים, והתברר לו שהחליפו לו את אשתו, הרי ודאי לא היה מבייש את המוחלפת לעיני כל.

אלא בצורה עדינה ומתחשבת היה מבקש חדר פרטי למס' דקות בכדי להתרענן, ושם היה מבקש מהמתחזה להתרחק מאזור החתונה ולהביא לכאן מיד את אשתו האמיתית. אך ודאי לא היה מבייש אותה. וכ"ש יעקב אבינו בחיר האבות לא היה פוגע חלילה בלאה, אלא היה יודע כיצד לטפל במצב באלגנטיות ובהתחשבות. אלא אפ' את האי-נוחות הקטנה הזאת רצתה רחל למנוע מאחותה, אפ' את העצב הקטן הזה, ולכן ניגשה אליה ומסרה לה הסימנים.

וויתור זה נעשה בלב שלם כיון שרחל לא ידעה שיעקב ייקח אף אותה לאשה לאחמ"כ. אולי יעקב מעדיף אשה אחת בלבד?! ובכל אופן ויתרה.

ולא עוד אלא אפ' שידעה רחל מהי האלטרנטיבה הממתינה לה בחוץ במצב שיעקב לא ירצה לשאת אף אותה: הבן דוד השעיר והחביב עשיו... אותו עשיו שעתיד להיות אביהם של נבוכדנצר הרשע וטיטוס, להיות אביו של יש"ו ימ"ש ותלמידיו המחטיאים, להיות אביהם של מליוני נוצרים שלאורך אלפי שנים טבחו רצחו רדפו והציקו לעם ישראל, להיות אביהם של פרדיננד ואיזבל מלכי ספרד שחתמו על גירושם של עשרות אלפי יהודים מתחומם, וציוו לשרוף את הנשארים על מוקדי האוטו-דה-פה. הוא עתיד להיות אביהם של היטלר איייכמן והימלר שזרקו מליוני יהודים לכבשנים ולתאי הגזים! כל זה הייתה מורשתו העתידית של עשיו, ורחל יודעת שאשתו של עשיו תהיה אמם של כל הפושעים האלו...ועדיין היא ויתרה על מקומה ללאה, בכדי שלא תתבייש!!! וכל זה כפי שצויין, מבלי שלאה תדע על קיומם של הסימנים כלל! זאת מסירות נפש אמיתית, עוצמתית ועל אנושית. זוהי כוחה של הבלגה מצמררת, בכדי, חלילה שלא לפגוע באחר!!!

ובתור ילדיה של 'מאמע רוחל' עליה השלום, האמא שמגינה עלינו תמיד בתפילותיה, כמו שמובא בחז"ל, לא נשאר לנו אלא ללכת בדרכה. לנהוג במידותיה. וגם כשמנסים לדחוף אותנו ממקומות שהיינו אמורים להשתבץ בהם, או אם פוגעים בנו בנקודות רגישות וכואבות. ובמיוחד בדורנו המשוסע, המפולג, והקרוע לקרעים. לדעת ולנסות בכל מצב להבליג ולוותר!!! להבליג ולוותר!!!

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!