לחרדים - כהונת נאור תיזכר לדראון עולם

בשלהי כהונתו של נשיא העליון המיתולוגי אהרון ברק, כבודו הזמין ללשכתו את עורכי העיתונים ומנהלי המדיה החרדית, למפגש פנים אל פנים. ההזמנה הייתה למפגש הכרות, מצידו בעיקר לשמוע, זה היה מפגש ללא גלימה בגובה העיניים.

בתפקידי דאז ברדיו קול חי, הייתי בין המוזמנים. בסקירתו הקצרה והעניינית ניסה כבודו ״להסביר״ לנו, שהבג״ץ הינו מגן הדל, המקופח, המיעוט והחלש. כדוברי ומייצגי ״מיעוט״! אנו אמורים לתמוך בחיזוק בית המשפט העליון ולא לתקוף אותו. הוא הצביע על פסק דין חדש! שבו העליון לא אפשר לבית ספר לדרוש מתלמיד להוריד את כיפתו.

בחיוכו הצנוע, מילותיו הרמות, הסבריו המלומדים והמנומקים, ״חבורה״ למדנית למופת, הוא קנה את לבות המשתתפים. ביקשתי את רשות הדיבור ותקפתי במילים חריפות את ה״אג׳נדה״! באתי מוכן, הוכחתי כיצד השופט הדתי, מתקופת כבוד השופט מנחם אילון, ולדורות, ״הדתי״ תמיד בדעת מיעוט נגד הרוב החילוני. בנימוקיו השופט הדתי, ״בעד״ פסיקה שלא נוגדת את הדת. ולכן, לדעתי ״המלומדת״ כל זמן שהשופטים נבחרים מ״גילדה״ סגורה, מפקולטה מסוימת שנמצאת בהר הצופים בירושלים, עם נציגים למיעוטים, בית המשפט מוטה ופסיקתו שערורייתית לטעמי.

מארגן האירוע ידידי ורעי ר׳ דודי זילברשלג, קם לנזוף בי על הנימה, הציניות המופגנת, וכנראה גם על הרמות הקול מצידי.

כבודו היסה את דודי, קם ממקומו, פסע לעברי חיבק את כתפי, ואמר: הוזמנתם כדי שאשמע, אבין ואשכיל. אני יודע מה להשיב. ברק התעניין בהשכלתי המשפטית, הייתי אז סטודנט למשפטים! וסיכם, אני שמח לשמוע ביקורת ואענה בפרוטרוט, מאמין שגם אשכנע.

בתשובתו הארוכה והמלומדת, ״הסביר״ כבודו, על ואת מקצועיותם של השופטים בעליון. כיצד מול עיניהם עומדים רק סעיפי החוק, ורוח המחוקק. כיצד הם יודעים להתעלם, מאג׳נדות, מתקשורת, מנטיות לב, מרוח ההמון וקול הציבור. מקצועיות נטו. לכן לטעמו של כבודו, ממש לא משנה מי האיש, סביבת מגוריו, מקום לימודו וערש גידולו. מקצועיות זו האג׳נדה. לא שוכנעתי.

יצא לי להפגש עם כבודו עוד מספר פעמים. שרנו שירי שבת בליל שבת ליד שולחן אחד, בכינוס ״המשפט הציבורי״ לשם הוזמנו. אהרון ברק לא שוכח את הביקורת, אני מזכיר את דעות היחיד! הוא מדבר על מקצועיות נטו. מגן הדל, החלש, והמיעוט.

בפסק דינה האחרון של הנשיאה הפורשת מרים נאור, האוויר יצא מהעליון. שבעה שופטים בהרכב. התוצאה 5 נגד השבת! 2 בעד השבת! הדתיים נגד החילונים. מקצועיות? או אג׳נדה שמביאים מהבית? ישנה הוכחה יותר ברורה? כבוד השופטים גיל הנדל ונועם סולברג, מדברים ומפרטים על ערך השבת כ״ערך״ דתי וסוציאלי שניתן להתאחד סביבו.

השופטים החילונים מדברים על ערכים שונים לחלוטין. השבת לא ערך, כמעט מטרד. הייתי חפץ להסתכל לכבודו בעיניים ולשאול אותו על ״מקצועיות נטו״? אני בטוח שאהרון ברק היה נבוך.

ירידת הדורות מורגשת גם בעולם המשפט, גם בשפיץ של הצמרת המשפטית. כבוד הנשיא אהרון ברק וקודמיו, השכילו בגאוניותם, להטמיע שיטה ולחדש הלכות. אך לא לשבור את הכלים. הביטוי ״הכל שפיט הכל בגיץ״ הומצא ע״י אהרון ברק. ברק ידע לעשות בעקרון השנוי במחלוקת, שימוש מושכל, ולא מוגזם. ברק וחלק מיורשיו ידעו ללכת על חבל דק של צרכי הבטחון ושמירת הסטאטוס קוו. אהרון ברק מצא צידוק משפטי ענייני לכל מה ששכלו הראה לו שצריך וחשוב, בכדי לשמור על שלמות העם והאומה, כמובן על הבטחון.

בימיו הסטטוס קוו המפורסם בענייני דת כורסם, הופר חזר וצומצם, אך היה קיים. לפחות התייחסו אליו. כבוד הנשיאה לשעבר מרים נאור שברה את הכלים. ״במקצועיות נטו״, היא מטמיעה את ערכיה כפי שהיא רואה ומאמינה, כל ערך אחר, זר לה ולא חשוב, מקצועית. מקצועיות נטו, שמפלגת, שוברת, ובעיקר פוגעת במגזרים מאד מסוימים, שהינם לצנינים בעיני אשתו של מי שנאלץ לוותר על תפקידיו הציבורים בתקופת ממשלות הימין.

למי שלא זוכר, פרופ׳ אריה נאור חבר מזכירות ״חירות״, ״בעלה של״ היה מזכיר ממשלות מנחם בגין. היום הוא היה מועמד לדין על הדלפת מידעים סודיים לעיתונאים, כפי שנטען עליו, בעבר הסתפקו בסילוקו מהבמה ועזיבת התפקיד. משפ׳ נאור הרביזיוניסטית כועסת מאד על האישים והאנשים שלא דאגו לו למשרה חליפית הולמת. האם ההתחשבנות עם מפלגת הליכוד וההצקות החוזרות ונשנות הם ביטוי לכעס? מקווה מאד שלא, בוודאי שזה לא תורם.

לציבור המתיישבים ולציבור הדתי-חרדי, נשיאותה של מרים נאור תזכר לדראון. היא הביאה לשיא את שיטת ״הכל שפיט הכל בגיץ״. ללא שאר הרוח והגדלות של מי שהמציא את הרעיון, אך ידע לצמצמו ולהתאימו למציאות הישראלית, הצרכים הבטחוניים, מגוון הדעות, וכללים שנשמרו בקפדנות מקום המדינה. ללמדך, שגם מקצועיות היא עניין גיאוגרפי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!