נערכים לבצורת: המדינה מבקשת ממתקני ההתפלה להגדיל את כמות המים המיוצרת

מצוקת המים בעקבות ההתמעטות הנמשכת של גשמים והתפוקה החלקית של מתקן ההתפלה הכושל של מקורות ייזום באשדוד, גורמות למשרד האוצר לבקש מארבעת מתקני ההתפלה להגדיל את הייצור של המתקנים עד למקסימום ב–2017 וב–2018.

ועדת המכרזים הבין־משרדית לענייני התפלה שיגרה אתמול מכתב למתקני ההתפלה באשקלון, פלמחים שורק וחדרה, ובו נתנה להם אפשרות לספק לרשות המים כמויות נוספות מעבר לכמות שאליה התחייבו על פי החוזה עם המדינה. נחמיה קינד, סגן החשב הכללי באוצר ויו"ר הוועדה, מבקש מבעלי מתקני ההתפלה למסור עד ל–7 בנובמבר את הכמויות שהם מעוניינים למכור לרשות המים, ומספק את התעריף שלפיו מוכנה המדינה לרכוש את הכמויות הנוספות שיותפלו.

קינד ציין במכתבו כי המדינה מעדיפה שהמתקנים יספקו את הכמות הנוספת כבר ב–2017, עדות לחומרת מצבו של משק המים — שמסתמך על התפלת מי ים של 484 מיליון מ"ק בארבעה מתקנים (ללא המתקן באשדוד, שהספקו אמור להיות 100 מיליון מ"ק בשנה), ועל מיליארד מ"ק של מי גשמים.

עוד קודם לבקשה להגדיל את כמות המים המותפלת מעבר לכמות המקסימלית שאליה מתחייבים המתקנים, ביקשה רשות המים לספק לה עוד 11 מיליון מ"ק של מים מותפלים בהתאם לזכות החוזית שלה לדחות את קבלת כמויות המים שמסופקות לה — כל עוד היא משלמת לבעלי המתקנים את הרכיב שמכסה את הוצאות הייצור הקבועות, כמו ההשקעה בהקמת המתקנים והוצאות הריבית.

המדינה מוכנה לשלם עבור תוספת של עד 8% מעבר לכמות הנקובה בחוזה, תשלום של 1.67 שקל למ"ק עבור רכיב הייצור המשתנה, שכולל בעיקר אנרגיה שכר עבודה וכימיקלים, בדצמבר 2017 וינואר־פברואר 2018. בחודשים אלה, המדינה מוכנה לשלם מחיר של 2.82 שקל למ"ק עבור הרכיב המשתנה בכל מ"ק של מים מותפלים מעבר לתוספת של 8%. פירוש הדבר הוא, בסבירות גבוהה, ייקור המים למגזר הביתי. פערי המחיר משקפים בעיקר את הצורך לייצר גם בשעות השיא של צריכת החשמל כלומר בתעריף היקר ביותר של החשמל ("פסגה"), כדי להגיע לכמויות הנדרשות.

המחיר שבו המדינה מוכנה לרכוש את תוספת המים המותפלים יורד דרמטית ממארס ועד לנובמבר 2018 — אולי משום שוועדת המכרזים הבין־משרדית לענייני ההתפלה מעריכה שעד אז יחזור מתקן ההתפלה באשדוד לתפוקה מלאה או קרוב לכך.

כיום, המתקן מתפיל ב–50% מכושר הייצור המותקן שלו, ובשבועות הקרובים אמור משרד האוצר להכריע אם להתיר לחברת מקורות ייזום, שהקימה את המתקן וספגה הפסד מצטבר של 500 מיליון שקל, למכור אותו תמורת 100 מיליון שקל לקבלן ההקמה של המתקן, השותפות בין חברת מנרב לחברת סדיט (Sedyt) הספרדית.

לחלופין, החשב הכללי במשרד האוצר עשוי להחליט על קיום מכרז בזק לרכישת המתקן ממקורות, כדי להתגבר על ההתנגדות המשפטית הצפויה — למשל מצדה של חברת ורידיס (לשעבר ויאוליה ישראל), שכבר החלה בהליכים משפטיים כנגד מכירת המתקן ללא מכרז למנרב־סדיט.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!