הורים, לו רק ידעתם מה שגרה יכולה לגרום לילד שלכם

כן, אנחנו כבר עמוק בתוך השגרה. יש כאלו שכבר הספיקו לשכוח שאי פעם היה כאן בלגן וחוסר שגרה.
השגרה, כפי שוודאי ידוע לפחות לרובכם, מתקבלת אצל בני האדם באופנים שונים. בגדול אפשר לחלק אותה לשני חלקים מרכזיים, אנשים שאוהבים שגרה ומבחינתם מדובר בעוגן ממש, ואילו מנגד, כאלו שאוהבים לשבור שגרה ואף חשים בכך צורך קיומי ממש.

ללא כל ספק, שגרה היא נושא שמעסיק את כל האנשים בצורה כזו או אחרת. כמבוגרים אנו מסייעים לעצמנו בדרכים שונות. יוצאים למסעדה יחד, יוצאים לחוגים או שיעורים בערב, יודעים לסדר לעצמנו פרגונים קטנים כאלו שיוציאו אותנו למקום אחר שיפתח לנו את הראש וירענן אותנו, אבל מה קורה בעולם הילדים?

שאלתם את עצמכם פעם איך הם עם השגרה? נראה כל כך טריוויאלי שילד חוזר לשגרה והשקט משתרר. יש נטייה לחשוב שכל הילדים אוהבים שגרה והיא עושה להם טוב. יש כאן שאלה שחובה לתת עליה את הדעת. מי אמר שילדים אינם זקוקים לשבירת שגרה בדיוק כמו המבוגרים? ואולי במקרים מסוימים אף יותר?

לשם המחשה, אציג אימון אישי מעניין עם ילד שידע לבטא היטב את תחושותיו.

זה היה יום רגיל ככל הימים. ממש בעיצומה של שגרה. כשחגי נכנס לחדרי,
הוא היה מכונס בעצמו ולא דיבר כלל. מכיוון שכבר הכרתי אותו, היה לי מוזר מאוד לראותו עם פנים נפולות. על פי רוב חגי ילד מלא שמחת חיים, נכנס אלי לחדר בחיוך, משתף, מספר, אוהב ללמוד דברים חדשים. טרם נתקלתי בו כשהוא במצב די קיצוני לצד השני.

מתוך החלטתי המקצועית, בחרתי שלא לשאול אותו כלום ופשוט להתבונן בו. ישבנו שנינו, אני מביט בו – חגי לא הגיב. עברו 3 דקות שנראו נצח, וחגי נשבר. הוא התחיל לבכות בכי אמיתי עם דמעות. האמת היא שדי נבהלתי. כל הסיטואציה היתה חדשה ולא שגרתית.

"מה קרה חגי"? שאלתי אותו. "מישהו פגע בך? אתה סובל ממשהו"?
הסכר נפתח וחגי, זה שיודע לשתף ולספר, עשה זאת בצורה הבוגרת והחכמה שלו. הוא מספר שקשה לו מאוד. כל יום אצלו נראה פשוט כמו היום הקודם, ואין לו יותר כח לזה.

לאחר שיחה ארוכה יותר מהזמן הרגיל, הבנתי פשוט שהשגרה קשה לו. וכאן ישנה שאלה גדולה: מה עלינו בתור הורים, לעשות עם הנושא הזה של השגרה אצל הילדים?

ראשית, כל הורה מכיר את ילדיו וצריך להבין שיש כאלו עם צורך אמיתי לשבור שגרה, בעוד ילדים אחרים חייבים אותה כי היא עושה להם סדר בחיים וטוב להם עם זה. אחרי שכל הורה מאבחן את הצורך של ילדיו, כדאי לשתף את הילד עם ההבנה שלנו ולהקשיב למה שהוא אומר - ואז פשוט לשאול את הילד מה הוא מציע? תתפלאו, אבל הילדים מכירים את עצמם טוב מאוד, ויש להם דרכים יצירתיות להפיג את השגרה.

חסרות לכם דוגמאות? ואני מדבר על דברים שנראים ממש בקטנה, ויש בכוחם לשבור לילדים את מה שהם צריכים: פתק הפתעה בסנדוויץ' של הילד, למשקיעים יותר: הכנת ארוחת ערב ויציאה לאכול אותה בחוף היום. אפשר לצאת לפרק גדול יותר מהגינה הקרובה לבית, ואפשר לעשות זאת בשעה קצת יותר מאוחרת מהרגיל, שירגיש את ההבדל. יום חוג בבית, כגון אפייה, ציור או כל דבר שאתם יודעים לעשות.

אני בטוח שכל הורה שיקשיב באמת לילדיו, וישתדל לתת להם את הצורך שלהם - דווקא אותם הורים יזכו בילדים שיעשו להם הרבה מאוד נחת, כי זוהי דרך העולם של תגמול עבור מה שקיבלנו.

בהצלחה רבה.
מאמין שתגיעו לנחת אמתית.

יצחק לוי - יועץ ומאמן בתהליכי החינוך
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!