"מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף" - הח"כ האגודאי זוכר • טור

כבר חלפו ארבע שנים מן היום בו כל בית ישראל ביכו את השריפה אשר שרף ה', כאשר ביום ג' חשון נסתלק לבית עולמו הראשון לציון מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א. דורשי רשימות אמרו אז כי ביום שנסתלק הרה"ק מרוז'ין זיע"א בבחינת "מיתת צדיקים מכפרת" נקבע יום זה כיום הכיפורים.
יהדות המזרח האירה בדמותו של הרב עובדיה זצ"ל, במשך למעלה משבעים שנה, שהיו קודש "להחזיר עטרה ליושנה". הרב עובדיה זכה לקרב מליוני יהודים לאביהם שבשמים במישרין ובעקיפין, בכוח עמלו ופעלו ובכוח תורתו. הוא בא לירושלים כילד מבגדאד וגדל כבחור וכאברך בירושלים, עד שזכה להיות עמוד התורה, עמוד התשובה, עמוד ההלכה, שזקף את קומתה של יהדות ספרד.

מי ימנה את מעלותיו של האיש הגדול בענקים, מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א. כל ילד בארץ אשר ראה את צורתו חש וידע כי ניצב מולו אדם שקיים בכל רמ"ח ושס"ה, את הפסוק במשלי: "יפוצו מעיינותיך חוצה, ברחובות פלגי מים... באהבתה תשגה תמיד". יש גאונים שכל רז לא אניס להם, אבל אנשים פשוטים לא יבינו שיחם ושיגם. יש אנשים שיכולים ללמד תורה לעם ישראל אבל לא יוכלו להתמודד מול גאונים ותלמידי חכמים. צריך להיות גאון ופשטן כהרב עובדיה זצ"ל שיכול לקיים שניהם. גם צלל לסוגיות עמוקות ועלה לפסגות התורה בנגלה ובנסתר וגם ידע לתקשר עם אנשים פשוטים בלימוד הלכות פשוטות, עד שכל ילד יבין אותו.

מרן הרב עובדיה זיע"א, כיתת את רגליו כל ימיו ללמד תורה והלכה, לפשוטי עם שהתחזקו ביהדותם, אל מול דמותו הקורנת. גם תלמידי חכמים ורבנים וגדולי תורה, התפעמו מספריו ומאהבת התורה שלו. עיניו נצרבו באותיות התורה במקרא, במשנה וגמרא, בהלכה ובאגדה, בראשונים ובאחרונים, במוסר ובחסידות, בכל ים התלמוד ויובליו ומעיינותיו. העינים האלה הקרינו מהודם על כל רואיו. אפילו המשקפיים הכהים שלבש בגלל כאב עינים, לא הסתירו אורו כמסוה כי קרן עור פניו באהבת תורה וביראת שמים.

זכיתי לשהות במחיצתו פעמים הרבה. ראיתיו כאשר היה שקוע בלימודו וכותב פסקיו וממוקד באותיות כארי המתגבר וכצבי הרץ על ההרים ומקפץ על הגבעות. הוא לא ראה שום דבר מהנעשה סביבו. בראשו התרוצצו מאות מראי מקומות ומקורות אשר חפשם ומצאם בספרים הפזורים על שולחנו, כשולה פנינים מן הים. הוא היה דבוק באותיות ורץ בין השורות וקולע בין הדפים, ותופס את דבר התורה שחיפש, כמוצא שלל רב. קשה להביא משל מן החיים, לדבקות כזאת בדפי הספרים. "באהבתה תשגה תמיד". לא היתה שורה ששם עיניו עליה והיא היתה חדשה בשבילו. מהירות תפיסתו והתמקדותו במילים שחיפש בספר, היה כצייד הצד ציד. ניכר היה שהוא כבר היה במקום הזה כבר קודם הרבה פעמים. עכשיו הוא תפס את השורה והציטוט בדיוק לצורך ההלכתי שהוא כותב עכשיו ברגע זה.

היה מרתק לראות יהודי בגיל מבוגר עמל בתורה, בלי עייפות. הוא לומד בשקיקה ושוחה בין הספרים ומדפדף בעמודים וכותב בזריזות, כמעיין מים חיים המפכים בעוז ותעצומות. העוזרים לידו מקלידים את הדברים שהוא כתב בכתב יד ציורי ישר, מילים שלימות וכמעט בלי מחיקות. הם לא יכלו לעמוד בקצב הכתיבה שלו שהיתה מהירה ממהירות ההדפסה שלהם. הוא היה "מחשב על" במציאת מקורות ומכונת כתיבה לרשום רשומות. שום מחשב טכני לא יכל להשיגו ושום ספרא רבא לא יכל להדביק את מהירותו.

מורשה קהילת יעקב



נסתלק האיש אשר סימל עבור כל עדות המזרח את "דרך ישראל סבא". מליוני יהודים ספרדים ואשכנזים ראו בו ספר תורה כפשוטו. הוא חיזק מליוני אנשים ומסר נפשו על הקמת תלמודי תורה וישיבות, מקוואות ובתי כנסת. זאת היתה כל מטרת חייו.

אהבתו וחיבתו אל רבינו כ"ק מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א היתה נפלאה וחקוקה על לוח לבו. הוא ביטא זאת בכל הזדמנות שפגש אותנו. הוא היה אומר תמיד: "תמסור לרבי שאני אוהב אותו אהבת נפש". הרב הדגיש את פעולתו של מרן שליט"א להרבצת תורה ולקירוב רחוקים, שזה היה כל מעיינו.

זכינו לראות את ההתרגשות והכבוד האדיר שרבבות חסידי בעלזא בטאו כלפיו בעת הרב עובדיה זיע"א השתתף בחתונת נכדו הבכור של כ"ק מרן שליט"א רבי שלום שליט"א. היה זה כמים הפנים לפנים. הרב עובדיה זצ"ל היה מספר תמיד כי הקשר שלו לרבינו החל כבר לפני כארבעים שנה והדגיש שהוא אוהב את מרן שליט"א, ושם עינו עליו כבר מאז נפגשו בשיעור בביתו של המקובל הק' רבי מרדכי שרעבי זיע"א.

ורבים השיב מעוון



יהודים תמימים באו מכל ארצות ערב באמונת אומן בארץ ישראל ובתורה ישראל ודווקא כאן בארץ חמדה, קמו עליהם בתכנית "התנתקות" מן היהדות. הרב עובדיה זצ"ל בכה עליהם וניסה להצילם בצפרני ידיו ובשיניו ובחדות לשונו. לא לחינם חששו מפניו והסיתו נגדו אלה אשר אמרו: לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר עליהם שם ישראל עוד. הם הכניסו אותם ל"כור היתוך" בחינוך "ממלכתי" שיוציא מלבם כל זיק של אמונה. הם בקשו לטמטם את מוחם בטריפות ותועבות העמים ולרוקנם מכל ידיעה בתורה. נהפוך אותם ל"גוי ככל הגויים עם ככל העמים", אמרו. נעקור את יהדות המזרח מתרבותם היהודית וננחיל לילדיהם את התרבות "הנאורה" של המערב הפרוע והפרוץ. הזקנים ישארו בבתי הכנסת וילמדו זוהר וגמרא אבל את הצעירים נעביר את תכנית ההתנתקות מן המסורת היהודית.

גלי העולים מארצות ערב הועברו ל"כור ההיתוך" הצבאי והקיבוצי, עד שנדמה היה כי כבר כמעט אין צעירים ספרדים לומדי תורה, מלבד אלה שניצלו בתיבת נוח, בישיבת פורת יוסף שהיתה כמעט הישיבה הספרדית היחידה, כעדותו של מרן הרב עובדיה זיע"א. היו שם גדולי תורה ויראה אבל תלמידים היו שם פחות ממאה.

עד שבא המאור הגדול, מאור ישראל רבי עובדיה יוסף זיע"א וחולל מהפך של תשובה אדיר במשך יובל שנים. כך נבנתה דמותה של יהדות ספרד שיש בה מליון יהודים שומרי תורה ומצוות בארץ ובחו"ל. אילולא מרן הרב עובדיה ותלמידיו ותלמידי תלמידיו ואלמלא כוחו וגבורתו ועמידתו האיתנה על קדשי ישראל, מי יודע לאן היו מגיעים. והנה קם מחנה אדיר וגדול של חיילי צבאות ה' אלוקי ישראל מבני עדות המזרח שמפארים את העולם היהודי המקורי בדרך ישראל סבא לא לחינם כל הזאבים מסביב היו מייללים שהרב עובדיה הוציא טרפם מבולעם ו"חוטף ילדים" מן החינוך הממלכתי לרשת מעיין החינוך התורני.

כל מעייניו נתונים היו להגביר חילים לאורייתא ולהוריד ילדים מן הרכבות הדוהרות אלי תהום רבה. אמנם גם האשכנזים עוסקים בקירוב רחוקים. אבל מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א גרם לכך שגם החילונים מעדות המזר, יתחזקו ויבואו לשמוע ממנו תורת ישראל ואמונת התורה. היו שנים שהזרם האדיר של "כור ההיתוך" גרם להתנתקות שאנשים סירבו לשמוע לדבר ה'. מאז שקם הרב עובדיה יוסף ותלמידיו, החלה ההתקרבות האדירה לתורת ישראל. גם צעירים מרוחקים החלו לאהוב את התורה ולקיים את מצוות התורה. "יש לנו את הרב עובדיה פוסק הדור אשר מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף", אמרו בגאוה דקדושה. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים לתחיית המתים וזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!