הייעוץ שעשה פלאים: "חוזר בי. לא מתגרש"

האם יש סוד שיכול להעניק לנו חיים מאושרים עם בני הזוג שלנו, עם הילדים שלנו, עם החברים, ובעצם עם כל הקרובים לנו - אפילו עם עצמנו?

לפני החגים ישב בקליניקה שלי אדם, כולו שבור ורצוץ. הוא החליט סופית להתגרש מאשתו.
הוא אינו יכול לסבול את ההתנהגות שלה. "היא עברה את כל גבול הסיבולת שלי", כך התבטא. "אני פונה אליך שכדי שתיתן לי כוחות לעבור את התקופה הקרובה".

באופן אישי, כשאני שומע על אנשים בהליכי גירושין - לבי בוכה, הנשמה שלי זועקת; כל כך חבל על הילדים, חבל עליהם. יש אנשים שיגידו שמקרים מסוימים חייבים להסתיים בגירושין, אבל בכמה מקרים מתגרשים לחינם, ממש על סתם, על חוסר נכונות להשקיע, לוותר, לרחם(!), לעזור למען השני; יש מחשבה דמיונית שהדשא של השני יותר נעים וטוב, אך תמיד בסוף מתגלה שהדשא של השני לא ירוק משלך. אולי הוא היה צבוע יפה, אך הדשא הוא אותו דשא. הכל תלוי בכמה אתה משקיע ומוכן להקריב למען השני.

שאלתי אותו כמה ילדים יש לו. "שישה ילדים, אבל זהו, החלטתי שאיני מסוגל יותר לחיות איתה", הוא אומר נחרצות. "היא לא אישה רעה, פשוט יש כמה דברים שקשה לי לסבול אצלה. כל יועצי הנישואין שפניתי אליהם אמרו לי שלא כדאי להתגרש, אבל קשה לי".

"אתה מוכן לנסות לפחות עד אחרי החגים?" שאלתי אותו בשקט. איני יועץ זוגי, אני מטפל רגשי, אבל אכפת לך לנסות?" שאלתי אותו.

"תשמע, אדון מרדכי", ענה לי בקול רם, "כל יועצי הנישואין שהלכתי אליהם לא עזרו, אז איך אתה יכול לעזור לי?"

"את מה שאני הולך להגיד לך - לא אמרו לך עד היום. תהיה בטוח", עניתי לו.

כתוב במאמר המדרש (בראשית רבה יב, טו) על בריאת העולם: "בתחילה עלה במחשבתו לברוא את העולם במידת הדין... ראה שאין העולם מתקיים, שיתף עמו מידת הרחמים".

"העולם אינו יכול להתקיים במידת הדין. מידת הדין היא מידת הצדק. אם אינך מתנהג כראוי - אתה מועד מיד לעונש, אלא שצריך להתחשב ולשתף את מידת הרחמים: למה האדם עשה כך וכך, לרחם עליו, לחמול עליו.

מה שאתה טוען על זוגתך - אתה צודק במאה אחוז, אבלאתה פועל על פי מידת הדין, אינך משתף מידת הרחמים, חמלה ואהבה.אנשים מתנהלים שנים עם בני זוג, עם הורים ועם חברים, על פי מידת הדין ולא על פי מידת הרחמים. תנסה להגיד לעצמך: "נכון, אני צודק שמפריעה לי ההתנהגות שלה", אבל אל תדון אותה 'למה היא עושה כך, באיזו חוצפה היא מתנהגת, כמה פעמים אמרתי לה שהיא לא תעשה כך וכך, מאיפה מגיעה הרשעות הזו, איזה לב יש לה...'.

"תנסה לעצור ולהפעיל את הלב שלך, את הרחמים שלך, לדון אותה לכף זכות למה היא מתנהגת כך. כנראה קשה לה, היא לא רעה, יש לה הרבה דברים טובים. היא כנראה עברה קשיים בחיים. "לבנו תמיד היה לאבן. אם רוצים להקים משפחה, גם עם הילדים חייבים להיות רכים, לחמול ולוותר, לא להגיד 'אני לא מבין איך האשה שלי מתנהגת כך, או איך הילדים שלי מתנהגים'. נסה להרפות ולנסות להבין למה השני מתנהג כך, אולי השם ברא אותו עם אופי כזה, אולי עבר קשיים בילדות, יכולות להיות לכך אלף סיבות. אם רק נפתח את לבנו לרחמים, לאהבה ולקבלת השונה מאתנו - חיינו ישתנו מן הקצה לקצה.

"יש לדון את השני לכף זכות, ופשוט לרחם. אם תשמע שאדם מסוים סובל ממחלה קשה לא עלינו - תרחם עליו? ואם תשמע שהוא התנהג בצורה מסוימת, שלא כהוגן?כדאי שכן, ואז גם ההתייחסות שלך אליו תהיה אחרת, כי אתה מלא רחמים.

"כאשר אנחנו מרחמים על השני, ההתנהגות שלנו כלפי האחראים מתחילה להשתנות. תמיד יש לנו בחירה:

לאהוב במקום לשנוא.

לרחם במקום להתאכזר.

לחבק במקום להישאר אדיש.

כתוב בתלמוד "כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמים עליו מן השמים". הקב"ה מתנהג עם האדם במידה כנגד מידה, ומי שמרחם על הבריות - גם ה' מרחם עליו.

הגמרא מספרת על ייסוריו הנוראים של רבי יהודה הנשיא, המכונה בפי כל "רבנו הקדוש". מבואר שם, שהייסורים באו בשל מעשה שהיה בעגל שרצו לשוחטו, ובכה לפני רבי על מר גורלו. אמר לו רבי: "לך, לכך נוצרת". ואז אמרו בשמים: "הואיל ולא ריחם על העגל, יבואו עליו יסורים".

בהמשך מספרת הגמרא כיצד עזבו הייסורים את רבי. היה זה כאשר אמתו של רבי כיבדה את הבית ותוך כדי זה סילקה מהבית גורים של חולדה. כאשר רבי ראה זאת, ציוה עליה להניח להם, שהרי נאמר "ורחמיו על כל מעשיו", כיון שראו זאת בשמים אמרו: "הואיל והוא מרחם, נרחם עליו".

ללמדנו שכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות, אין מרחמים עליו מן השמים.

אמרתי לאיש שמולי: "תנסה בתקופת החגים הקרובה, בנושאים שמפריעים לך, פשוט לרחם ולא לדון אותה, אלא לנסות להבין, להכיל, לקבל ובעיקר לרחם. אם, השם ישמור, היה לך בן חולה לא היית מטפל בו? היית מרחם עליו, למרות הקושי הדרוש לטיפול?כך גם עם אשתך, תנסה..."

הוא הגיע אלי השבוע, ביום ראשון אחרי החגים, כולו מאיר. "ההחלטה שלי השתנתה, החלטתי לבטל את הגירושין. ניסיתי מה שאמרת לי לעשות, היה קשה בהתחלה לרחם, כאשר דברים מהותיים מאוד בחיים מפריעים, אך לאחר כמה פעמים זה נהיה הרבה יותר קל. הלב נהיה רגיש יותר,, מקבל יותר, הרבה יותר רוחני".

זה הסיפור. אם אתם רוצים לחיות בשלום, עם הרבה אור ואהבה, עם עצמכם ועם הסובבים אתכם, פיתחו את שערי הלב והכניסו רחמים בלבכם. דונו לכף זכות, הורידו את השנאה והכניסו אהבה.
כשמרחמים ואוהבים, החיים נראים אחרת לגמרי.

רחמים אינם רק לאחרים, אלא גם לעצמכם. המון אנשים מסתובבים שנים עם שנאה עצמית, עם ייסורי מצפון על דברים שעשו.רחמים - זה לרחם גם על עצמך, לסלוח לעצמך ולהבין את עצמך.
בתקווה שתמיד נצליח לרחם ולאהוב את עצמנו ואת הזולת.

[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!